שנת המחשוב במגזר הממשלתי: הגיע הזמן לפרוע את השטרות

2016 תיזכר, מבחינת המחשוב הממשלתי, כשנה שבה הושלמו התוכניות, ההבטחות וההיערכויות למימוש החזון הדיגיטלי של ממשלת ישראל, שהחל לפני כמעט עשור, לרבות הקמת רשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה.

ראש הרשות, יאיר פראנק, הציג בכנס eGov 2016 של אנשים ומחשבים, שנערך לקראת סוף השנה, את תוכניות העבודה של הרשות לשנה הקרובה. פראנק הגדיר שלעומת השנים הקודמות, "אנחנו לא מדברים על מה שרוצים לעשות, אלא על מה שעושים".

לדבריו, תוכנית העבודה מבטאת את התפיסה הבסיסית של הממשלה כיצד לגרום לאזרח, באמצעות הטכנולוגיה, להרגיש שהוא במרכז.

הפרויקט הראשון, שכבר קורם עור וגידים, הוא הפורטל החדש של הממשלה, שהוצג בכנס בפעם הראשונה.

באותו האירוע הופיע המשנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קטריבס. הוא ציין במפורש את היעד שהממשלה הציבה למשרדיה בתחום הדיגיטלי: הפסיקו לטרטר את האזרחים, הנגישו להם כמה שיותר שירותים דרך המובייל ותדאגו שהם יצטרכו לבוא לבקר אתכם כמה שפחות.

אף אחד לא משלה את עצמו שהדברים ייעשו ביום אחד, אבל אפשר לצפות שבסוף 2017, חלק מאותם אתגרים שפראנק וקטריבס דיברו עליהם בכנס התקשוב הממשלתי יהיו בשלבי ביצוע, ובעיקר שינויים רגולטוריים שיקלו על המגע של האזרח עם הממשלה.

תעודת הזהות החכמה והמאגר הביומטרי

אתגר נוסף שקיבל השנה דגש חזק הוא ההקפדה על הפרטיות. בידי משרדי הממשלה צבור מידע רב על האזרחים והמשימה שהממשלה הטילה על המשרדים היא לשמור בקנאות על האיזון בין הפרטיות לבין הרחבת השירות.

הדבר בא השנה לידי ביטוי באופן בולט במאבק סביב המאגר הביומטרי ותעודת הזהות החכמה. כאן ראוי להקשיב לסיפא של דבריו של פראנק בכנס, שאמר ש-"לא ניתן יהיה למצות את כל הפוטנציאל של השירותים הללו כל עוד לא תהיה תעודת זהות חכמה, עם הזדהות חזקה ובטוחה".

ב-2016 לא קודם המגה פרויקט של תעודת הזהות החכמה, מאחר שהוא התעכב ומוסיף להתעכב בגלל המחלוקת על המאגר הביומטרי. אם חשבנו לפני כחודש שהסאגה הזו תסתיים, לאחר ששר הפנים, אריה דרעי, החליט על אימוץ המאגר – החלטה שעברה בוועדת השרים לענייני חקיקה, שלשום נוכחנו לדעת שהתבדינו: אין לממשלה רוב להעביר את הצעת החוק בכנסת ולכן, דרעי ביקש להאריך את הפיילוט בחודשיים נוספים – ובקשתו התקבלה.

האם עד אז יהיה רוב? ספק. כך או כך, מיליוני שקלים מהקופה הציבורית שהושקעו בפרויקט שערורייתי זה ירדו וימשיכו לרדת לטמיון.

השלטון המקומי: שנת העיר החכמה

בחלק השני של סקירה זו נסקור את ההתפתחויות העיקריות בתחום המחשוב במשרדי הממשלה. בינתיים, מגזר אחד שגם המחשוב בו בלט השנה הוא המגזר המוניציפאלי.

2016 הייתה שנת העיר החכמה ברשויות המקומיות. זו הייתה שנה שבה היה הנושא הזה מדובר מאוד וישנם כל הסימנים שבשנה הבאה, ובעצם בשנים הבאות, העיר החכמה תהיה המבחן שכל ראש עיר ייבחן בו בבואו לבקש את אמון הציבור.

לא מדובר בטרנד ישראלי בלבד. עופר עוז, מנכ"ל Triple T, שעובדת עם השלטון המקומי, אמר בכנס מנמ"רים שנערך באחרונה באיטליה ש-80% מהערים בעולם יפעילו פרויקטים של עיר חכמה במהלך 10 השנים הבאות.

בנובמבר התקיים בברצלונה הכנס הבינלאומי השנתי Smart City. רבים מרחבי העולם נטלו בו חלק ונרשמה השתתפות שיא של עשרות חברות ישראליות, ראשי ערים וחברי הנהלות רשויות. הייתה זו עוד הוכחה לכך שהנושא מתחמם, בישראל ובשאר העולם.

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, שפתחה את הכנס, הכריזה על התוכנית של משרדה, שמפעיל את ישראל דיגיטלית, לתמוך ולעודד רשויות בישראל לקדם פרויקטים של עיר חכמה. המדיניות של השרה היא שעיר חכמה היא אחד הגשרים לצמצום הפער הדיגיטלי שקיים בארץ.

יצוין כי השרה גמליאל תהיה אורחת הכבוד בכנס IT מוניציפאלי של אנשים ומחשבים, שיוקדש השנה לנושא הערים החכמות.

ביום א': על ההתפתחויות המרכזיות והפרויקטים החשובים בתחום המחשוב – לפי משרדי הממשלה.