"התקינה באינטרנט של הדברים היא הזדמנות"

"תחום התקינה בעולם האינטרנט של הדברים, הוא הזדמנות פז לכל החברות הפועלות בתחום. תקינה וחדשנות הולכים שלובי זרוע", כך אמרה הלן עטרות, מנהלת אגף התקינה, מכון התקנים הישראלי.

עטרות דיברה בפתח כנס IoT2017. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. את הכנס הנחו אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ופלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

לדברי עטרות, "תקן הוא מסמך, שמפורטות בו הדרישות החלות על מוצר או שירות כדי שיתאים לייעודו. תקן הוא מסמך, שמפורטות בו דרישות טכניות למוצר כדי שיתאים לייעודו. התקן דן בתכונות שונות של מוצר כגון: חומרים, מבנה, מידות, תפעול, סימון ואריזה".

"נצלו את התקציבים הללו"

"קיימים תקנים המגדירים שיטות בדיקה, מונחים ותוכן. את הכנת התקנים מרכז אגף התקינה ולשם כך הוא מפעיל מאות ועדות ציבוריות, בהן חברים אלפי נציגים ממגזרים שונים של המשק, ביניהם יצרנים, קבלנים, מוסדות מדע ומחקר, מעבדות בדיקה וכדומה".

התקנים, אמרה עטרות, "משמשים כלי עזר חשוב לשמירת איכות המוצר ולשמירת אחידות במידות, במשקלות, בסמלים, במונחים ועוד. בתקנים מובאות הנחיות לביצוע מלאכות שונות והם חשובים ביותר לבטיחות הציבור ולבריאותו. נעזרים בהם כל הגורמים הפועלים במשק, לרבות המגזר התעשייתי, ענף הבנייה, ציבור הצרכנים, משרדי הממשלה וארגוני מסחר שונים".

"על מנת שפרויקט תקינה יצליח", אמרה עטרות, "נדרשים שלושה דברים: תוכן מקצועי; משאבים כספיים. הממשלה העמידה לרשותנו לא מעט תקציבים עבורכם, ואנו אומרים 'נצלו את התקציבים הללו'; תשתית – אותה מכון התקנים יכול להעמיד לרשותכם".

כמו כפפה ליד

"ישראל היא מדינה מובילה בתחום התקינה של המים", ציינה עטרות. "אין שום סיבה שלא נוביל בתחום התקינה בעולם האינטרנט של הדברים". לדבריה, "תקינה היא אמצעי לשיווק: היא כלי אסטרטגי בעל השפעה על פיתוח מוצרים חדשים. התקינה חייבת להשתלב במחזור חיי המוצר כבר בשלבי המו"פ. היא מקנה ללקוח את האמון באיכות המוצר".

לדבריה, "נדרשת השתתפות ישראלית בפיתוח תקינה בינלאומית לעולם האינטרנט של הדברים. תחום התקינה הבינלאומי של האינטרנט של הדברים מטופל על ידי 250 מומחים מ-27 ארצות. לא סתם חברה כמו סימנס (Siemens) שולחת 4,000 מהנדסים לישיבות בנושאי תקינה, כי היא – ואחרות – רוצות התקנים שיתאימו למוצריהם כמו כפפה ליד".

"מה שאנו עושים בתחום התקינה למים, אנו יכולים לעשות גם ב-IT",ציינה עטרות. "יש כאן בסיס מקצועי – וכשיש תוכן מקצועי, ניתן לשבת שם. פיתוח תקן אורך חצי שנה עד שנה. זהו בית הספר הטוב ביותר".

עטרות סיימה בהציגה תכנית משותפת למשרד הכלכלה ולמכון התקנים הישראלי, לעידוד ההשתתפות של התעשייה הישראלית בתקינה בינלאומית, עם תמיכה, סיוע ומימון. "תקינה היא פלטפורמה ליצוא", סיכמה.