האם יש בישראל יותר מדי סטארט-אפים?
השאלה הזאת ושאלות רבות אחרות עלו ברב שיח לסיכום השנה שקיימה מערכת אנשים ומחשבים עם בכירים בהיי-טק הישראלי ● מה הם חושבים על אומת הסטארט-אפ, אקזיטים וגם על התעשייה המסורתית?
ישראל ידועה כאומת הסטארט-אפ. מדי שנה מוקמות בארץ מאות ואף יותר חברות צעירות בתחומים מגוונים ומומחים רבים מגיעים לכאן מרחבי העולם כדי "לראות את הפלא". אלא שקיימות טענות בשוק שיש בישראל יותר מדי סטארט-אפים ושבמקום להשקיע בהם צריך להעביר את המשאבים לחברות הגדולות והוותיקות יותר.
הרב שיח השנתי שמקיימת מערכת אנשים ומחשבים לסיכום השנה עסק הפעם בין היתר בנושא זה. השתתפו בו, לפי סדר הא"ב: רונן אנגלר, סגן נשיא למכירות במטריקס; מקס בלובנד, מייסד ומנכ"ל Appsvillage; רן בורנשטיין, סגן נשיא ומנהל מחקר בתחום הרפואי ב-3D Systems; אורי גבאי, סמנכ"ל לאסטרטגיה ולכלכלה ברשות הלאומית לחדשנות; חיים גירון, מייסד ומנכ"ל משותף של InfinityLabs; דרור דוידוף, מייסד משותף ומנכ"ל Aqua; ויטלי ויינר, מנהל הפיתוח העסקי של מעבדות סאפ (SAP) בישראל; וחיים קופנס, מנהל שותף של קרן ההון-סיכון JVP.
גבאי אמר כי "2016 הייתה שנת מפנה, אם בוחנים את כלל ענף ההיי-טק ובמיוחד את סוגיית הסטארט-אפים בעיניים יותר ריאליות. מדי שנה נוצרים בישראל כ-1,000 סטארט-אפים ועולה השאלה האם אין זה מספר מוגזם ביחס לאמצעים שעומדים לרשות המשק – הן הכספיים והן בכוח אדם".
הבון טון בפאנל היה שהטענה הזו לא נכונה. אנגלר אמר כי "אני לא מקבל את ההנחה הזאת. נוצרים בישראל יותר מ-1,000 סטארט-אפים בשנה, ונכון שהמקורות הכספיים ומקורות כוח האדם של המשק מוגבלים, אבל הדרך להתמודד עם הסוגיה היא באמצעות עשיית שימוש חכם ואופטימלי בכסף ובכוח האדם הקיימים. חייבים לחשוב מחוץ לקופסה".
הוא ציין ש-"אף אחד עדיין לא עשה את ההבחנה האם שיטת ה-Revolving עדיפה לנו, כמשק. מדובר בשיטה שבה מקימים חברת סטארט-אפ, מוכרים אותה ועושים שימוש בכסף ובכוח האדם שמתפנים כדי להקים חברות סטארט-אפ חדשות, או לנסות לפתח את החברה הקיימת כדי שתהיה חברה גדולה נוסח צ'ק פוינט (Check Point) או NICE".
לדברי אנגלר, 8300, גוף הסיוע לסטארט-אפים של מטריקס, "עוזר להם באמצעות מתן שירותים שונים – סיוע במחקר ובפיתוח, בניהול ובמידת הצורך עזרה במציאת שווקים".
"כל עוד היזמים קיימים – יש הצדקה להקמת סטארט-אפים"
קופנס ציין אף הוא ש-"אין בישראל יותר מדי סטארט-אפים. החברות האלה נוצרות כי יש יזמים שרוצים להקים אותן וכל עוד הם קיימים – יש הצדקה לכך. מה גם שסטארט-אפים מושכים כסף זר – וזה טוב".
בניגוד להערכות שלפיהן קמים בישראל 1,000 או מעט יותר סטארט-אפים בשנה, קופנס סבור שהמספר עומד על כ-3,000. לדבריו, "מכל 100 חברות הזנק, רק אחת מצליחה למצוא מימון והשאר פשוט נעלמות. אנחנו, ב-JVP, בוחנים בין 700 ל-800 חברות בשנה ומקבלים רק 1%, כלומר: רק שבע או שמונה חברות".
דוידוף אמר ש-"נוצרים בארץ הרבה מאוד סטארט-אפים כי האווירה כאן תומכת בכך, כי האקו-סיסטם סביבם וסביב ההיי-טק בכלל נהדר. אין אקו-סיסטם כזה בשום מקום בעולם".
הוא ציין שסיבה נוספת להצלחתם של ההיי-טק הישראלי ואומת הסטארט-אפים היא "העובדות שהעולם הופך לעולם של תוכנה ושאנחנו טובים בזה".
בלובנד אמר ש-"אנשים לא מקימים סטארט-אפים כדי לעשות אקזיטים אלא כדי לעשות כסף. חברה עושה אקזיט כשההנהלה שלה מגיעה למסקנה שזה כדאי לה עסקית. אקזיט אינו פתרון בכל מצב, אבל אסור לשכוח שהוא חלק חשוב בחיים של סטארט-אפ".
"לא הכול בהיי-טק מתחיל ונגמר בכסף"
פן אחר של אומת הסטארט-אפים נמצא ברשות לחדשנות, שמעודדת אותם ומציעה להם מסלולי צמיחה. גבאי ציין ש-"ב-2016 חווינו ביקוש מוגבר לשירותים שלנו וכמו בשנים הקודמות, התקציב לא הספיק בכדי להיענות לכל הבקשות למימון שקיבלנו מהסטארט-אפים. נאלצנו לסרב לחברות רבות שבהחלט היו ראויות לקבל מאתנו מימון".
הוא דיבר על סוגיית המחסור בכוח אדם בענף ואמר כי "זאת ההוכחה לכך שלא הכול בהיי-טק מתחיל ונגמר בכסף".
גבאי אף אמר ש-"עלינו להיות ערוכים לתקנה של ה-OECD, שמחייבת חברות, ובכלל זה חברות היי-טק, להיות רשומות במקומות שבהם הן פעילות. משמעות הדבר היא שלום למקלטי המס. זה יכול להשפיע על ישראל ועל נכונותן ויכולתן של חברות רב לאומיות להחזיק כאן מרכזי פיתוח".
"האקדמיה לא מסוגלת לספק את הצורך במהנדסים"
בורנשטיין דיבר על השינוי שחל בהשקעות מחו"ל בישראל: "2016 הייתה שנה של שינויים. אם עד כה, המשקיעים הזרים כאן היו בעיקר אמריקנים וקצת אירופים, השנה החל מספרם של המשקיעים הסינים, בעיקר בטכנולוגיה, לעלות. הנתח שלהם הולך וגדל והם משנים את כללי המשחק".
"ראינו השנה גם גידול במספר הסטארט-אפים שהוקמו ועלייה מצד אחד בביקוש לעובדים אבל מצד שני במחסור בהם", הוסיף. הוא ציין כי "האקדמיה לא מסוגלת לספק את הצרכים שיש לענף במהנדסים. יש תוכנית להעביר 750 מיליון שקלים לאקדמיה כדי להכשיר כוח אדם להיי-טק. איך היא תעשה זאת כשכ-75% מתקציבה הולכים לפנסיות וכשהגיל הממוצע של סגל ההוראה הוא 61? הדבר הגרוע מכל הוא שלסגל ההוראה באוניברסיטאות אין כל ניסיון מעשי ואני לא רואה אותם כמסוגלים לספק הכשרה פרקטית".
ויינר אמר ש-"אנחנו בעיצומם של שינויים רבים וחשובים בעולם הדיגיטלי. מרבית החברות כבר הגיעו למסקנה שהן חייבות להתאים את עצמן לעולם הדיגיטל והמובייל, וזה יוצר הזדמנויות רבות לסטארט-אפים לפתח טכנולוגיות חדשות. החברות הגדולות, הרב לאומיות, מחפשות טכנולוגיות טובות בנרות".
הוא ציין בהקשר זה שסאפ הקימה קרן שמיועדת לממן חברות בשלב ה-Seed.
לדברי גירון, "2016 הייתה שנה שנוצרו בה הזדמנויות להיי-טק הישראלי. התקנה של ה-OECD, כמו גם ההחלטות להטיל מס חברות של 6% על חברות רב לאומיות ושל 4% על דיווידנדים, עשויות להגדיל מאוד את מספרן של החברות שירצו להקים כאן מרכזי פיתוח".
עוד הוא אמר כי "Infinitylabs עוסקת בביצוע עבודות מיקור-חוץ של מו"פ לחברות טכנולוגיות, כמו גם בהכשרת עובדים. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שיש אמנם תחומים שבהם קיים צורך במהנדסים בוגרי מוסדות כמו הטכניון, אבל בתחומי תעסוקה רבים אחרים אפשר להסתפק בעובדים אחרים, וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו מוצאים בוגרי לימודי מתמטיקה או פיזיקה, ומדעי המחשב, ומשכירים אותם לעבודות בענף ההיי-טק".
המשך סיקור הרב שיח – מחר (ה').
תגובות
(0)