"ההיי-טק ימשיך לצמוח ב-2017 – אין למשק אופציה חלופית"

"מגמת הצמיחה בהיי-טק הישראלי תמשיך ב-2017. הענף ימשיך לצמוח, כי אין למשק אופציה חלופית. לכן, יש להמשיך ולהשקיע בענף, למרות קריאות שאני שומע שלא לעשות כן", כך אמר אורי גבאי, סמנכ"ל לאסטרטגיה ולכלכלה ברשות הלאומית לחדשנות.

גבאי השתתף ברב שיח השנתי שערכה מערכת אנשים ומחשבים, שעסק במצב ענפי ההיי-טק והסטארט-אפים בישראל. מלבד גבאי השתתפו בו, לפי סדר הא"ב: רונן אנגלר, סגן נשיא למכירות במטריקס; מקס בלובנד, מייסד ומנכ"ל Appsvillage; רן בורנשטיין, סגן נשיא ומנהל מחקר בתחום הרפואי ב-3D Systems; חיים גירון, מייסד ומנכ"ל משותף של InfinityLabs; דרור דוידוף, מייסד משותף ומנכ"ל Aqua; ויטלי ויינר, מנהל הפיתוח העסקי של מעבדות סאפ (SAP) בישראל; וחיים קופנס, מנהל שותף של קרן ההון-סיכון JVP.

במהלך הרב שיח התבקש כל אחד מהמשתתפים להעריך מה יקרה בענף בשנה הקרובה. אנגלר אמר ש-"מה שהיה הוא שיהיה, אני לא רואה שינויים ב-2017. בעיית המחסור בכוח אדם תימשך ואחד הצעדים הטובים ביותר כדי לפתור אותה הוא שחברות גדולות, במקום לפטר עובדים בני 40 פלוס כי זמנן של הטכנולוגיות שהם התמחו בהן עבר, יעבירו להם השתלמויות".

רונן אנגלר, סגן נשיא למכירות במטריקס. צילום: יניב פאר

גם בלובנד אמר שהוא "לא צופה שינויים יחסית ל-2016". עם זאת, הוא ציין ש-"אני מקווה שהממשלה תדע לשמר את האקו-סיסטם המצוין שיש לענף ההיי-טק בישראל".

דוידוף ציין ש-"תנופת המעבר לענן תימשך ב-2017 ביתר שאת והוא יהפוך לדבר חיוני".

חיים קופנס, מנהל שותף של קרן ההון-סיכון JVP. צילום: יניב פאר

לדברי קופנס, "השנה יקרו שני דברים חשובים: מספר החברות הרב לאומיות שיפתחו מרכזי פיתוח בישראל יגדל ויהיה צורך לתת מענה לטכנולוגיות חדשות כמו רחפנים. יש בהם פוטנציאל גדול של גרימת נזק וקיים צורך לפתח טכנולוגיות התגוננות".

גירון העריך ש-"בעקבות בואן של עוד ועוד חברות רב לאומיות לישראל, הביקוש לכוח אדם יגבר".

ויטלי ויינר, מנהל הפיתוח העסקי של מעבדות סאפ בישראל. צילום: יניב פאר

ויינר אמר כי "המידע והנתונים הופכים לנכס החשוב ביותר של כל ארגון ועל רקע זה אני רואה מאמץ לפתח טכנולוגיות אחסון וענן".

בורנשטיין העריך ש-"2016 הייתה טובה להיי-טק הישראלי ואני צופה שכך תהיה גם 2017".

שאלות אישיות

במהלך הרב שיח נשאל כל אחד מהמשתתפים שאלה לגבי הגוף שבו הוא עובד.

מה התקציב של הרשות לחדשנות והאם הוא מספיק לצרכים שלכם?
גבאי: "התקציב שלנו יעמוד השנה על כ-1.5 מיליארד שקלים, כפי שהיה בשנים הקודמות. התקציב אף פעם לא מספיק לצרכים, אבל אני דוגל בקונספציה שזה מה שיש ועם זה צריך לעבוד ולהפיק ממנו את המרב".

האם מטריקס מסייעת לסטארט-אפים להגיע גם לשווקים בחו"ל?
אנגלר: "בהחלט. לסטארט-אפים שלא מכוונים את עצמם לשווקי העולם אין מה לחפש, כי ישראל היא שוק קטן. יש לנו קשרים טובים עם הממשל הפדרלי בארצות הברית ואנחנו משתדלים לסייע לחברות שיש להן מה להציע לו להגיע לאנשים הנכונים".

דרור דוידוף, מייסד משותף ומנכ"ל Aqua. צילום: יניב פאר

איפה תימצא Aqua בעוד חמש שנים?
דוידוף: "אני מניח שנמשיך להתפתח, כפי שעשינו עד עכשיו. לפני זמן לא רב גייסנו תשעה מיליון דולר בסבב השני שלנו. לא היה קשה לגייס את הכסף, משום שאנחנו פועלים בתחום חם – אבטחת מידע בענן".

האם JVP מוכנה להשקיע בכל חברה במידה שהיא עונה לקריטריונים של הקרן?
קופנס: "לא. אנחנו מתמקדים בתחומים מסוימים, למשל תוכנה, ענן, Big Data ופינטק. אנחנו לא מוכנים להשקיע בביולוגיה, ברפואה, בננו-טכנולוגיה או בחומרים. במשך 10 שנים אנחנו אחת מקרנות הון-הסיכון שמצליחות להציע ללקוחות שלה תשואה חיובית ופחות או יותר אחידה. אנחנו מצליחים בכך כיוון שאנחנו עוסקים במה שאנחנו יודעים".

מה התוכניות של מעבדות סאפ בישראל לעתיד הקרוב?
ויינר: "אנחנו מתכוונים לעבור לקמפוס החדש שלנו ברעננה. זה לא רק מעבר דירה אלא גם מעבר קונספציה, כי בבניין החדש שמנו דגש על שיתוף פעולה עם סטארט אפים שנארח אצלנו".

חיים גירון, מייסד ומנכ"ל משותף של InfinityLabs. צילום: יניב פאר

כיצד InfinityLabs יכולה להרחיב את הפעילות שלה? האם יש לחברה כסף לפתוח פעילות בבאר שבע ובחיפה, כפי שהיא מתכננת?
גירון: "כן. אנחנו מתכוונים לפתוח פעילות גם בחיפה וגם בבאר שבע, ויש לנו כסף לכך.

הבעיה שלנו היא לא כסף על מנת לתפעל את הקורסים שאנחנו מציעים, אלא כסף לחניכים שלנו. הקורס שלנו הוא ללא עלות למשתתפים ולוקח כשישה חודשים. האופי של הקורס הוא כזה שבאים אלינו אנשים מבוגרים יחסית, כלומר: אנשים בסוף שנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 שלהם, והם לא יכולים להתקיים שישה חודשים ללא הכנסה. על הממשלה למצוא דרך לתת להם שכר מינימום או דמי אבטלה, במטרה שיהיה להם את המינימום כדי לחיות".

רן בורנשטיין, סגן נשיא ומנהל מחקר בתחום הרפואי ב-3D Systems. צילום: יניב פאר

האם יש במדינה את האמצעים לעודד הקמת סטארט-אפים בתחומי הביולוגיה והרפואה?
בורנשטיין: "סטארט-אפ בתחומי הביולוגיה או הרפואה שונה מסטארט-אפ בתחום התוכנה, למשל. זמן המחקר והפיתוח – גם של תרופות וגם של מכשירים רפואיים – רב מאוד, ובסוף הם צריכים לעבור בדיקות של ה-FDA ושל גופים דומים, כך שהסיכון רב יותר. גם הזמן שלוקח עד למסחור המוצר אחרי שהוא עבר את האישורים ארוך מאוד".

מקס בלובנד, מייסד ומנכ"ל Appsvillage. צילום: יניב פאר

שאלה לבלובנד – אמרת בעבר שאתה לא חושב על אקזיט, אבל הסטארט-אפ הנוכחי הוא השני שלך ואת זה הקודם מכרת. איך אתה מסביר את זה?
"לא הקמתי את החברה הנוכחית כדי למכור אותה. אנחנו מנהלים את העסק כדי שיתפתח ויגדל, אבל אם יבוא גורם כלשהו ויציע סכום גדול – לא נסרב.

הקמנו את החברה שלנו כדי להרוויח כסף. אנחנו רוצים להרוויח מהטכנולוגיה שפיתחנו באמצעות מכירת מנויים, אבל יש גם אופציות אחרות לעשות זאת ואקזיט היא אחת מהן".

לחלק א' של הרב שיח לחצו כאן.