"עיר חכמה היא הדבר הכי יפה שקורה בעולם ה-IT בשנים האחרונות"

"עיר חכמה היא הדבר הכי יפה שקורה בעולם ה-IT בשנים האחרונות. היא רותמת את הטכנולוגיה לטובת האזרח ומביאה ראשי ערים לחשוב עסקית", כך אמר אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות.

בן ארי דיבר בכנס IT מוניציפלי, שנערך תחת הכותרת עיר חכמה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (ג') באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום. את האירוע הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

בדבריו ציין בן ארי כי "הסברה הרווחת היא שעיר חכמה היא טכנולוגיה. אלא שהיא לא רק טכנולוגיה, כי אם התמזגות של כל הכוחות הפועלים בעיר. הביטחון, הטלקום, התנועה, התחבורה, החינוך, הבריאות ועוד – כולם מתמזגים למערכת אחת גדולה".

הוא מנה את מטרות הליבה של עיר חכמה: "פיתוח כלכלי, איכות חיים וקיימות, כדי לשמור על המשאבים הקיימים, ולחסוך בהוצאות ובאנרגיה. כל זה צריך להתבצע במסגרת העיר החכמה".

"התושבים נעשים הרבה יותר חכמים", ציין בן ארי. "בני דורות ה-Y וה-Z גדלים עם המחשב ביד. הדבר המרכזי בערים החכמות הוא שראשי הערים והנהלות העיריות צריכים לזכור שהתושב הוא הלקוח. עליהם לחשוב עסקית ולהכניס לעיריות מערכות כמו CRM ו-ERP".

בן ארי התייחס גם לנושא המגדרי ואמר כי "אחד המדדים של ערים חכמות הוא מספר הנשים בתפקידים הבכירים בעיריות. מחקרים מצאו שחברות שיש בהן יותר נשים בדירקטוריון – מצליחות יותר, והדבר נכון גם בתחום המוניציפלי".

תל אביב ואילת – דוגמאות טובות לערים חכמות

"רוב הערים בארץ שנכנסו לנושא העיר החכמה נמצאות בשלבים הראשונים למימושה", אמר. לדבריו, בעוד שבספרד יש 60 ערים חכמות ושרובן עשו כבר פרויקטים בתחום, או לפחות תוכניות אב, בארץ יש מעט מאוד ערים כאלה.

עם זאת, הוא ציין כמה דוגמאות בולטות למימוש פרויקטים של ערים חכמות בישראל. אחת מהן היא תל אביב-יפו, בה החל הפרויקט מאפליקציית דיגיתל, שמספקת שירותים לתושבים, בהם מידע על אירועים שקורים בעיר ואפשרות פנייה למוקד 106, ונמשך בפרויקטים נוספים בתחום. עיריית תל אביב-יפו אף זכתה לפני כשנתיים בפרס בכנס הערים החכמות, שנערך מדי שנה בברצלונה. "בתל אביב יש לאנשי הטכנולוגיה גיבוי מלא מהנהלת העירייה וזה דבר חשוב ביותר למימוש ערים חכמות", אמר בן ארי. "בלי זה, הן לא יכולות להתממש".

דוגמה חיובית נוספת של עירייה שנכנסה לתחום היא אילת. שם, ציין בן ארי, בוצעו פרויקטים רבים בתחום, החל מעיר ללא אלימות ותוכנית למען הקשישים וכלה בפרויקט שיוביל את העיר הדרומית במדינה לעצמאות אנרגטית מלאה ב-2020. הוא הוסיף כי "מתבצע באילת ניהול מים חכם, שהביא את העירייה לחסוך יותר מ-50% מניצול המים שלה. הדבר נעשה בין היתר על ידי מחזור מים וצמצום הדליפות מברזים".

בן ארי אמר כי "יש פרויקטי עיר חכמה שנראה שהם לא קשורים למנמ"ר, שהוא לא קשור לפתרונות האלה, כמו איסוף ואגירה של מי גשמים, גגות ירוקים והטמעת תאורת LED. אלא שבסופו של דבר, הכול קשור לטכנולוגיה".

לסיום הוא השיא כמה עצות אל תעשה בערים החכמות. "נדרש לא לחשוב על עיר חכמה כפרויקט טכנולוגי בלבד, אלא על פרויקט שכולל את כל חטיבות ואגפי העירייה. כמו כן, המנמ"ר חייב להיות בתפקיד בכיר, אבל הוא לא חייב להוביל את פרויקט העיר החכמה. כך או כך, אל לעירייה לפעול בלי צוות שמיועד לנושא וללא תמיכת ראש העיר והמנכ"ל. פרויקט של עיר חכמה שמוביל מנמ"ר כשאין לו גיבוי אבסולוטי שלהם נועד להיכשל", אמר.