"בקרוב: שיתוף מידע בין כל גופי הבריאות בישראל"

"משרד הבריאות עובד על כך שבקרוב נראה שיתוף מידע בין כל הגופים הרפואיים בישראל", כך אמר אתמול (ג') שר הבריאות, יעקב ליצמן, בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

הדיון עסק בדיגיטציה במערכת הבריאות. במהלכו אמרו השר ליצמן ונציגי המשרד כי בעתיד יידע כל אדם מה מצב העומס בכל חדר מיון לפני שיבחר לאיזה בית חולים להגיע, וכי כלל המידע הרפואי שלנו, כולל צילומים, יהיה נגיש על גבי הסמארטפון.

"הגיע הזמן שלכל אדם יהיה כרטיס אישי, שיכלול את כל הפרטים, כולל תרופות, צילומים, טיפולי שיניים – הכול", אמר ליצמן. "בלי זה כבר אי אפשר. זה ירכז את שיתופי הפעולה בין כל בתי החולים וקופות החולים".

"כיום יש שיתוף חלקי", הוסיף. "הכללית משתפת פעולה עם בתי החולים שלה, אבל לא עם המוסדות של מכבי. אנחנו צריכים להגיע לשיתוף פעולה כולל. כך, במקרה של תאונת דרכים לא יהיה צורך לחקור – אפשר יהיה לדעת הכול על הנפגע או הפוגע. המשרד עובד על זה, אני מקווה שנראה תוצאות בקרוב".

תוכניות הדיגיטציה של משרד הבריאות

שירה לב עמי, מנמ"רית משרד הבריאות, הציגה את תוכניות המשרד בתחום הדיגיטציה. "מדובר במהפכה של ממש", אמרה. "מערכת הבריאות משתנה בצורה מהירה מבעבר ויותר ממערכות אחרות – גם מבחינת שירותי הרפואה וגם באופן שהיא עובדת. הכול נעשה בצורה שמבטיחה את ההגנה על המידע והמטופלים".

בין הצעדים שהציגה בן עמי היו מחשוב תהליכי העבודה בחדרי המיון ומתן מידע למטופל לגבי מצבו בתור. לדבריה, בתי החולים נגישים כבר כיום למידע הרפואי על כל מטופל באמצעות מערכת אופק.

לב עמי סיפרה גם על בניית תשתית לאומית, שתאפשר את ביצוע כלל התהליכים הביורוקרטיים ללא מאמץ. "מטופל שניגש לוועדה רפואית לא יצטרך להנפיק אישורים מעשרה גורמים שונים", אמרה. עוד היא ציינה שמטופל יוכל לגשת בצורה דיגיטלית, באמצעות הטלפון או כרטיס דיגיטלי, לכל המידע הרפואי שלו.

עוד היא אמרה כי "המטרה שלנו היא לאפשר תשתיות למחקר ולהשתמש במידע כדי לקדם את הרפואה".

"אין סנכרון בין המערכות"

מנגד אמר ד"ר זאב פלדמן, מנהל יחידה בבית החולים שיבא תל השומר, כי קיים חוסר סנכרון בין המערכות. הוא ציין ש-"המערכות בין בתי החולים לא מדברות ביניהן. כל בית חולים וקופת חולים מפתח או מפתחת מערכת, אבל אין סנכרון ביניהן. יש בזבוז משאבים על תחרות בין הקופות ולא מדברים עליו. בתי החולים פושטים רגל בגלל זה וצריך למנוע את זה".

בתגובה לכך אמרה לב עמי ש-"במקומות שבהם יש אפשרות לייצר תשתית לאומית ולחסוך עלויות אנחנו עושים זאת. אנחנו לא רוצים להתערב במערכות הפנימיות – לומר לבית חולים כיצד לנהל מחלקה זו או אחרת".

גם יו"רית הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, ד"ר תמי קרני, הזכירה את הבעיות בשיתופי המידע. "מה שעומד על הפרק הוא לא רק איך לעשות את השימוש לצורך של החולה שמולנו אלא גם לצורך מחקר, כדי לקדם את עולם הבריאות. יש לא מעט בעיות גם בשיתופי המידע וגם בשאלות מתי ניתן לעשות שימוש כזה ומתי לא. לצד כך, השימוש במחשב מקשה על החולה. אנחנו קוראים לרופאים לא להשתמש בעזרים האלה אם הם לא יכולים לתת לחולה את מיטב הרפואה".

לגבי ההתייחסות להגנת הפרטיות, ציין איציק כוכב, ממונה הגנת הפרטיות והסייבר בשירותי בריאות כללית, ש-"החשיפה למידע היא לפי הדרג המטפל. אנחנו מבצעים בקרת משתמש, שלא יקרה שמישהו ייכנס למידע שהוא לא צריך להיכנס אליו. כך מנהל מחלקה יהיה חשוף ליותר מידע וסטאז'ר יהיה חשוף לחלק צר של המידע".

אלא שלצד ההתפתחויות הטכנולוגיות, יש מחסור במשהו בסיסי הרבה יותר – רופאים, לפחות לפי ד"ר ויקטוריה וישנבסקיה-דאי מההסתדרות הרפואית. לדבריה, מחסור זה נותן את אותותיו בטיפול היומיומי בחולים. "משרד הבריאות מצייר ציור אוטופי, אבל הבסיס חסר מאוד, והבסיס הוא הרופא. אני לא יכולה לבדוק את העיניים של החולה בלי להרחיב לו את האישונים מקרוב. אמרתם פה שהחולה יפנה למערכת המידע ויקרא מה מתאים לעין האדומה. אם הוא ייקח תרופה מסוימת כשהבעיה היא אחרת – הוא יגמור לעצמו את העין. אם משרד הבריאות רוצה אופטימיזציה של הדיגיטציה, הוא צריך יותר רופאים. כשמתוך ביקור של רבע שעה אני מקלידה 10 דקות, אני פחות ופחות רואה את החולים".

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, סיכם את הדיון באמרו ש-"יש לזכור שככל שאנחנו מקדמים את המערכות הטכנולוגיות, הדבר מביא למטופלים נוספים ולהזדמנויות נוספות. לצד פיתוח הדיגיטציה יש למצוא את המענים שמסביב ובראשם כוח אדם מספיק, על הרופא נוצר עומס רב ויש לו משימות רבות. נמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות וקידום המערכות".