"מאות דטה סנטרים קטנים יאוחדו למרכזי מחשוב מודרניים"

"במסגרת המעבר של צה"ל לדרום נעשה תהליך של איחוד שרתים, ממאות דטה סנטרים קטנים למרכזי מיחשוב גדולים ומודרניים", כך אומר פרנצ'סקו קרו, מנהל איזור מרכז ומזרח אירופה ב-APC מקבוצת שניידר אלקטריק, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל ביקורו הראשון בתפקיד זה בארץ.

"כחלק מהמעבר מתבצעת קונסולידציה והעברת ציוד IT ביחד עם המשתמשים בו. אבל אין מדובר בהעברה פשוטה. צה"ל מקים דטה סנטרים גדולים במקום הדטה סנטרים המבוזרים בכל הארץ. בסופו של התהליך יהיו מעט מאוד דטה סנטרים, אבל הם יהיו גדולים מאוד. זה עוד פרויקט שיקח כמה שנים אבל תהיה שם המון השקעה כי תוך כדי הקונסולידציה הם ישקיעו בטכנולוגיה חדשה כדי להגביר את האמינות, הבטיחות והיעילות".

השוק הישראלי אינו זר לקרו, הסוגר למעשה מעגל, כאשר לפני 20 שנה הוא היה בעצמו מנהל מערך המכירות והתמיכה של APC בישראל, ועשה זאת מאיטליה בביקור על בסיס חודש. בעקבות רכישת APC על ידי שניידר אלקטריק, עומדים כיום לרשות לקוחות החברה 120 עובדים בישראל במכירות, שירות לקוחות, פריסייל, הנדסה ותכנון.

לדבריו, "מבחינה טכנולוגית, השוק הישראלי סוגר את הפער במהירות. בשנה האחרונה החלו פרויקטים רבים של בניית דטה סנטרים גדולים עבור חברות המספקות שירותי Colocation – חברות הבונות דטה סנטרים ומשכירות שטחי רצפה לאחרים. כמו כן אנו רואים מודרניזציה של דטה סנטרים בארגונים ממשלתיים".

"בעולם המערבי יש היום ביקוש של דטה סנטרים שישמשו לענן ול-Colocation", אמר קרו. "ישראל מתאימה עצמה במהירות למגמה העולמית. השוק בישראל מאוד פעיל, יש המון שינויים באותה מגמה שאנו רואים בשאר העולם, ואני רואה הזדמנות גדולה בשוק הישראלי".

מהן המגמות בעולם?
"תעשיית הדטה סנטרים מתפתחת במהירות בכל העולם בשל כמה מגמות: הקונסולידציה כפי שציינו לגבי ישראל, אך גם המעבר לענן והגידול המתמשך ביצירת נתונים, וכן העובדה שחברות מעדיפות לעבור מהשקעה הונית (CAPEX) לתשלום עבור שימוש (OPEX), ומדטה סנטרים מקומיים לענן".

קרו מסביר כי "לכל תעשיה יש את הדרישות שלה, חברות קטנות ובינוניות יכולות להתאים את עצמן מהר יותר. הנתונים רובם פחות קריטיים מאשר בארגונים גדולים, יש להם פחות ציוד ופחות אפליקציות להעביר ויש להם יתרון של מהירות כי אין להם אנשי IT באתר כדי לטפל בציוד בתוך הארגון, ולכן התועלת שלהם ממעבר לענן או Colocation הרבה יותר מהירה".

"בבנקים ובארגונים אחרים הנתונים לרגולציה, זה קצת יותר מסובך. כשמדברים על דטה סנטר של ארגונים גדולים ובפרט בנקים, מלבד העובדה שההגירה לענן או ל-Colocation הרבה יותר קשה, היישומים שלהם יותר קריטיים ומכיוון שמוטלות עליהם רגולציות על הגנת מידע – המעבר מורכב יותר. אבל בכל זאת הם מעבירים את הנתונים לדטה סנטרים מרכזיים באותה מדינה תוך הגברת האבטחה בכלל ואבטחת הסייבר בכלל. ברגע שהם מצליחים לעשות את המעבר, התועלות גבוהות".

תחום אחר שעדיין דור שרתים מקומיים הוא האינטרנט של הדברים, אומר קרו. "אנחנו רואים חברות בעיקר בתחום הייצור שצריכות לשמור על הנתונים והאפליקציות במקום, בין אם בגלל בעיות אבטחה או בגלל הצורך בעיבוד זמן אמת וניהול מידע בזמן אמת הדורשים מערכות מקומיות".

לדבריו, "התהליך הזה מתרחש בעיקר בעולם האינטרנט של הדברים, כאשר נדרשת תקשורת ממכונה למכונה וצריך לקבל החלטות ברצפת הייצור. מכיוון שהמכונות צריכות להגיב מהר לא ניתן להחזיק את הנתונים בענן בגלל זמן התגובה".

אילו חידושים יש בתחום צריכת האנרגיה של דטה סנטרים?
"בעבר הדאגה היחידה היתה זמינות ותלות באפליקציה, ולמעשה זה עדיין המניע העיקרי", אומר קרו. "בדטה סנטרים גדולים צריך לספק זמינות 24/7 – 52 שבועות בשנה. נושא היעילות אנרגטית ועלות הבעלות הכוללת (TCO) הופכים לקריטריונים חשובים לקבלת החלטות ביחד עם הזמינות".

"הסיבה לכך היא צפיפות האנרגיה הגבוהה של מערכות המחשוב. הדטה סנטר הוא כמעט כמו מערכת חימום. כל האנרגיה שהולכת לדטה סנטר מתורגמת לחום שחייבים להיפטר ממנו. היום הנורמה היא 10 קילו-ואט ל בגלל שרתי הבלייד והטכנולוגיות הדחוסות האחרות. צריכת החשמל של המעבדים הבודדים עלתה ויש גם יותר מעבדים בארון בודד. האתגר הגדול הוא לספק את החשמל ולפנות את החום במחיר הנמוך האפשרי".

לסיכום אמר קרו כי "שניידר אלקטריק מספקת את כל מחזור החיים של הדטה סנטר. החל מהתשתית הפיזית של הדטה סנטרים לרבות מערכות גיבוי חשמלי ו-UPS, מיזוג אוויר ומערכות קירור ועד לארונות וקבינטים שיכילו את השרתים וכן מערכות פיזור כוח, ניטור ומערכות אבטחה, תוכנה לניהול הבניין וחשמל במתח נמוך ובינוני למבנה שבו נמצא הדטה סנטר, וכל זאת ביחד עם התוכנה לניהול וניטור נכסי הדטה סנטר DCIM שהופכת למבדל הגדול שלנו בפתרונות הדטה סנטרים".