עוד נתונים מוכיחים: פערים גדולים בחינוך המדעי-טכנולוגי
נתונים שאסף מרכז המחקר של הכנסת מוכיחים שדיבורים לחוד ותוצאות לחוד: מצב החינוך המדעי-טכנולוגי בפריפריה עדיין עגום והפערים בין המעמדות החברתיים-כלכליים חוגגים ● בכנסת התכנסו על מנת לדון על כך
הפערים בחינוך המדעי-טכנולוגי בין אוכלוסיות שונות ובין הפריפריה למרכז הם נושא שמדברים עליו הרבה, אבל מחקר נוסף מראה שכשזה מגיע לתוצאות בשטח, יש עוד הרבה עבודה לעשות.
נתונים שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוצגו בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, שהתקיימה היום (ב'). הוא ערך השוואות בתוצרים של מערכת החינוך, בכמה היבטים: הישגים בבחינות המיצ"ב בתחומי המדע והטכנולוגיה; הישגים במבחן פיזה (PISA); חלוקה לפי מספר הניגשים לחמש יחידות הלימוד במקצועות המדעיים באזורי הארץ השונים; ושיעור הסטודנטים הלומדים תחומים אלה במערכת ההשכלה הגבוהה.
"בשלושה מארבעת התחומים, הפער לטובת המרכז היה מובהק. התחום היחיד שבו המצב איננו כך הוא שיעור הניגשים לבחינות בגרות ברמה של חמש יחידות בכימיה ובביולוגיה, שם היה יתרון קטן לפריפריה. לעומת זאת, מספר הניגשים לבגרות חמש יחידות בפיזיקה גדול יותר במרכז", אמר אסף וינינגר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת.
הוא ציין כי "ההישגים הגבוהים יותר של תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי גבוה במבחני המיצ"ב לעומת אלה של בעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך בולטים הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. אין פערים גדולים בין יהודים והערבים, ובקבוצות הסוציו-אקונומיות הנמוכות והבינוניות יש אפילו פער קטן לטובת הערבים. ואולם, הפערים בתוך הקבוצות בין חזקים וחלשים גבוהים ביותר. הם נשמרים ואפילו מתרחבים. בבחינה האחרונה הפערים אמנם הצטמצמו, אבל ריך לעקוב אם מדובר באירוע חד פעמי או בהתחלה של מגמה".
"גם במבחן פיז"ה הבודק מיומנויות קריאה בשפת אם, מתמטיקה ומדעים הפער בין הטובים מאוד לחלשים מאוד הוא בין הגבוהים – מקום ראשון ב-OECD. במבחן זה, ההישגים של דוברי העברית גבוהים משמעותית מאלה של דוברי הערבית. גם בקבלה לאוניברסיטאות יש פער בין המרכז לפריפריה. ככל שהמעמד החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך הסיכוי להשתלב בהשכלה הגבוהה גדול יותר, בפרט במקצועת כמו מדעים, הנדסה וארכיטקטורה", הוסיף.
ד"ר גילמור קשת, מנהלת האגף למדעים במשרד החינוך, אמרה כי "החינוך המדעי-טכנולוגי חשוב לנו. אנחנו רוצים לתת הזדמנויות שוות לכל הילדים בארץ ועושים פעולות לצורך כך, בעיקר בפריפריה, כגון שעות תגבור בכימיה, שיעורים פרטיים אונליין בחינם, תיכון וירטואלי ללימוד מתמטיקה ברמה של חמש יחידות ופרויקט כימיה ברשת, שמאפשר ללמוד חמש יחידות כימיה באופן וירטואלי במקומות שבהם מספר התלמידים קטן מכדי לפתוח מגמה. בחינוך המדעי-טכנולוגי, קיימת חשיבות לקשר שבין בתי הספר לאקדמיה ולתעשייה, כדי שתלמידים יראו שיש להם מודל לחיקוי – במיוחד בפריפריה".
ניסויים באוניברסיטה – בכיתה י"א
אחד הדוברים בדיון היה איתי קופמן, תלמיד כיתה י"א בבית הספר הרטמן בירושלים. קופמן ניהל את הדיון ביחד עם יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב. הוא דיבר על האופציה שהוא מקבל לערוך ניסויים במעבדות של האוניברסיטה העברית, "כדי שאוכל לגשת לבגרות עם ידע רחב". האפשרות הזאת ניתנת בזכות סבסוד של האוניברסיטה, בית הספר ועיריית ירושלים.
"חשבתי על המשפחה והחברים שיש לי בפריפריה – תלמידי י"א-י"ב, שלא ניתנת להם ההזדמנות להגיע לאוניברסיטאות ואולי אף אין להם מעבדות בבית הספר. מה נגיד לתלמידים שהוריהם בחרו לגור בנגב או בצפון ואין להם את אותה ההזדמנות כמו שיש לי, אלא שההזדמנות שלהם להשתלב ב-'עולם המבוגרים' נמוכה יותר?", שאל.
נושא נוסף שנדון בדיון הוא הצורך במורים נוספים בפריפריה, בפרט בתחומי המדעים והטכנולוגיה. ח"כ יעל כהן-פארן אמרה כי "המורים לא רוצים לעבור לפריפריה כי הם לא רואים שם חינוך מספיק טוב לילדים שלהם. אם רוצים שהפריפריה לא תישאר מאחור, צריך לשפר את רמת החינוך, הבריאות ואת כל מה שדרוש כדי שהורים חזקים ירצו לגור שם".
ח"כ מקלב סיכם את הדיון באמרו ש-"ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית ולמעצמת סייבר. מהרבה מדינות באירופה באים לבקר בוועדה כדי לראות כיצד הגענו להישגים האלה. אחת הדרכים היא לתת לכל נער הזדמנויות שוות, בין אם הוא גר בפריפריה או במרכז, כדי להגיע לאותם ההישגים. המדינה צריכה להשקיע יותר בחינוך בפריפריה, כדי שתהיה נקודת התחלה שווה לכולם".
תגובות
(0)