"שליש מההחלטות המתקבלות בארגונים – שגויות"

"שליש מכלל ההחלטות אותן מקבלים קברניטי ארגונים מתבררות כשגויות ומוטעות. מיטוב שלהן על בסיס מחשוב קוגנטיבי יביא לשיפור בתהליכי קבלת ההחלטות ובסופו של דבר – ייצור הזדמנות עסקית", כך אמר ד"ר ג'ון קלי, סגן נשיא בכיר, יחידת הפתרונות והפיתוח למחשוב קוגנטיבי של יבמ (IBM).

ד"ר קלי דיבר ב-IBM PartnerWorld 2017, כנס השותפים העסקיים של הענק הכחול, שנערך בשבוע שעבר בלאס וגאס. בכנס השתתפו יותר מ-1,300 איש, מ-78 מדינות.

לדברי ד"ר קלי, "היקף המידע הנמצא בעולם גדל באופן אקספוננציאלי זה שנים. מדובר בכמויות אדירות. המחשוב הקוגניטיבי מספק למקבלי ההחלטות בארגונים את היכולת להסתייע בו, על מנת להתמודד עם אותו היקף מידע בלתי נתפס, ולהסיק ממנו מסקנות לוגיות מבוססות".

"המחשוב הקוגנטיבי הוא שוק חדש לחלוטין, והוא מהווה פתיחה של חלון הזדמנויות עסקיות עבור אלה שיפעלו בו", אמר ד"ר קלי, "בעוד שהוצאות ה-IT המסורתיות צפויות לעמוד עד שנת 2020 על 1.5 טריליון דולר, הרי שבהינתן ששליש מההחלטות הארגוניות שגוי – תחום קבלת ההחלטות והטיוב שלהן צפוי לעמוד בשנת 2025 על שני טריליון דולר".

המחשוב הקוגניטיבי, אמר ד"ר קלי, "מנסה לדמות את תהליך החשיבה של בני האדם. באמצעות עיבוד שפה טבעית, לצד תהליך של ניתוח נתונים, מערכת ה-IT מעבדת את המידע המצטבר ומציעה השערות 'חכמות' אשר מתבססות על מאגר הנתונים הרלוונטיים".

לא יודע דבר בטרם מוזן בנתונים

ד"ר קלי ערך הבחנה בין שלוש רמות בתחום, לפי רמת התובנות המתקבלות מהן. הראשונה, מכונה לומדת, השניה, בינה מלאכותית והשלישית – הגבוהה ביותר, של מחשוב קוגנטיבי. שלושתן יחד, אמר, יוצרות מעין דימוי של מוח אנושי, בעל שלוש שכבות.

"יש הזדמנויות בשלוש השכבות", אמר ד"ר קלי. "בעזרת מחשב-העל שלנו, ווטסון (Watson), אנו מחברים בין מחשוב הענן, תוכן, מידע, עיבוד מידע וניתוח שפה ושיחה. כך, מערכת המחשוב הקוגנטיבי שלנו מסייעת להתמודד עם כמויות גדולות של מידע ארגוני ועונה למצב בו יש מחסור הולך וגדל במדעני נתונים ובמפתחי יישומים בתחום הבינה המלאכותית".

"תמיד יהיה יותר מידע מאשר כוח אדם לנהל אותו. תמיד תהיינה יותר מחלות מאשר חברות תרופות שיקדישו להן משאבים מחקריים. ווטסון עונה על צורך של כל מגזר תעשייה: כך למשל, בעולם הקמעונאות הנדרש לזהות במהירות את מגמות השוק ולהציע התאמה אישית של מוצרים ללקוחות; בתחום השירותים הפיננסיים, יש להמליץ בפני הלקוח או הברוקר על המהלכים הכדאיים ביותר מבחינתו, בכל רגע נתון; בתחום הבריאות, יש לחתור להציע רפואה בהתאמה אישית, התפורה למידותיו של כל מטופל ולסגנון החיים שלו".

"ווטסון לא יודע דבר בטרם הוא מוזן בנתונים", אמר ד"ר קלי. "הנתונים מגיעים ממגוון מקורות – מידע ציבורי, מידע פרטי, מידע ארגוני. זה המקרה הקלאסי של השלם אשר גדול מסך חלקיו, כי ווטסון יודע לעשות סינרגיה בין פריטי הנתונים השונים ולהופכם למידע מושכל".

הפקת תובנות לכל מגזר תעשייה

לדברי ד"ר קלי, "המיקוד הוא בעיבוד מהיר של הרבה פרטי נתונים וביכולת להפיק מהן תובנות. למשל, לפני שנה השקנו לווטסון יישום להגנת סייבר. ווטסון לומד את הניואנסים הדקים ביותר של ממצאי מחקרי השוק בתחום האבטחה, ומגלה דפוסים שלא זוהו בעבר, המצביעים על קיומם של איומים פוטנציאליים ומתקפות סייבר – העלולות להיות מוחמצות על ידי מערכות אבטחה אחרות".

"המערכת היא חלק מפרויקט אבטחה קוגניטיבית, שנועד לגשר על פער הכישורים הקיים כיום בעולם האבטחה. מטרתו לשפר את יכולות מנתחי הסייבר, בעזרת מערכות קוגניטיביות שיסייעו להם באוטומטיזציה של בניית ההקשרים בין נתונים, זיהוי איומים חדשים וגיבוש אסטרטגיות התגוננות מפני איומים אלה".

"לא רק שהמערכת מציעה תשובות מושכלות", אמר ד"ר קלי, "היא גם נהיית חכמה ככל שחולף הזמן. המערכת לומדת את התנהגות המשתמשים, את הפעולות הקודמות שהם ביצעו ובמקביל צוברת ידע חדש שנקלט בה. ככזו, היא מערכת לומדת. היכולות הללו יוצרות טכנולוגיה שפורצת את המגבלות האנושיות של זיכרון, של היכולת להסקת מסקנות ולמידה טבעית".

"מדובר בשינוי פרדיגמה הנדרש במגזרים רבים", סיכם ד"ר קלי, "בראשם המגזר הפיננסי, הבריאות והחינוך – שם חייב להתבצע הכי דחוף השינוי. ייקח שנים עד שמכונה אחת תוכל לעשות הכל – אנו עוד לא שם. אנו יכולים לשנות את העולם. הפוטנציאל של המחשוב הקוגניטיבי הוא גדול מאד. ווטסון הופך את ה-Big Data ליתרון תחרותי, כי הוא מסייע לחלץ את הנתונים ולטפל בהם – במהירות".