"רגולציה אינה דבר פסול – בכוחה לתרום לשיפור וייעול הארגון"

"הרגולציה איננה דבר פסול או מגונה. באמצעות הקניית כלים נכונים ולמידה רצינית ויסודית של 'תנאי השטח' בהן פועלות החברות הרלוונטיות, בכוחה לתרום לשיפור ולייעול המצב", כך אמר יצחק בלומנטל, מנכ"ל חברת נמל אשדוד.

בלומנטל דיבר בפאנל בנושא רגולציה, שנערך במסגרת כנס פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני ימים אחדים ביוהנסבורג. מנחה הכנס היה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, והוא כלל שני ימי דיונים, שבמהלכם התקיימו ארבעה פאנלים בהשתתפות מנכ"לים ומנמ"רים, אותם הנחה רונן זרצקי, יו"ר הפורום ומנכ"ל BSD-IT. משתתפי הפאנל שעסק ברגולציה היו, מלבד בלומנטל: שמעון הרץ, מנמ"ר פלאפון; שי נוני, מנכ"ל קומוולט (CommVault) ישראל ואפריקה; ירון ריבו, מנמ"ר עיריית נתניה; ויורם מימון, מנהל בנק הדואר.

השאלה המרכזית שהציג זרצקי למשתתפי הפאנל הייתה כיצד כל אחד מהם מתייחס לרגולציה ואיך הוא מתנהל מולה. בתשובה לשאלה זו דיבר בלומנטל על המצב בעבר לעומת כיום. "בעבר הרחוק, הממשלה, כגורם המוסמך, הייתה מעורבת עד צוואר בניהול החברות. המציאות היום יומית והסביבה השלטונית הם שהכתיבו שהגורמים המייסדים והממסדיים הם אלה שניהלו בפועל את החברות, ולכן הוקדשו פחות זמן ומשאבים לפיקוח הרגולטורי, שכמעט שלא היה קיים אז".

לדבריו, השינויים שחלו במבנה המשק הישראלי, בעיקר באמצע שנות ה-80, הוציאו את המדינה מעמדה זו והיא הגבירה את הפיקוח. "יציאת המדינה מהניהול השוטף של אותן חברות האיצה אותה להקים מוסדות חדשים, שיהוו לה כמעין גלגלי עזר על מנת לפקח על תאגידים וחברות", אמר בלומנטל.

רונן זרצקי, יו"ר פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, מנכ"ל BSD-IT ומנחה הפאנל. צילום: פלי הנמר

דעתו של בלומנטל על הרגולציה שונה מהדעה הרווחת, שרואה בה יותר נטל מאשר נכס לארגונים. הוא התייחס ספציפית לרגולציה אל מול החברות הממשלתיות, כמו זו שאותה הוא מנהל. "מחברה ממשלתית מצופה לבנות תשתית איתנה של קשרי ממשל, לא רק בעת משבר או חירום אלא בעיקר בזמן שגרה. היכרות עם המערכת המפקחת והפקידות הרלוונטית, תוך שקיפות והכרת תוכניות החברה לעתיד, ימנעו דעות מוקדמות ועשויות לשנות השקפות ותפיסות בזירת הממשל", אמר.

בהמשך הוא ציין את הכנסת, שאותה כינה "זירה רגולטורית חשובה". "הכנסת מזמנת לדיוניה נציגי ציבור רבים וחשוב ביותר לבנות מערכת יחסים מכבדת למולה", הוסיף.

עוד הוא אמר כי "הבנת רקע ותוכן, שקיפות ואמינות, תוך שמירה על מנגנון עדכון קבוע, הם כלים ניהוליים חיוניים בזירת הרגולציה".

"הרגולציה והעסק מגדירים את המדיניות"

נוני אמר ש-"הרגולציה והעסק מגדירים את מדיניות שמירת המידע וזמני ההתאוששות במקרה של כשל מערכות".

הוא ציין ש-"ארגונים חייבים לבקר את המדיניות והיישום באופן שוטף".

שי נוני, מנכ"ל קומוולט ישראל ואפריקה. צילום: ניב קנטור

בדבריו התייחס נוני לפעילות קומוולט ואמר שהיא מציעה מערכת שמכירה את כל סביבות המחשוב והמידע באתרים. "אולם, בניגוד למערכות מסורתיות, בהן העותק ננעל על קלטת או VTL ואי אפשר לעשות שינויים, המערכת של קומוולט מאפשרת גמישות במדיניות הגיבוי הנדרשת על ידי הרגולטור. בתיאום איתו, ניתן להוסיף עותקים של המידע בענן או על גבי מדיה נתיקה ומוצפנת. ניתן גם לבטל כפילויות, לשחזר מידע או מערכות במקרה של כשל ולבצע בדיקת התאוששות".

שינויי החקיקה בעולם האשראי

מימון דיבר על שינויי החקיקה שנעשו באחרונה בעולם האשראי, ביניהם "מתן אפשרות לגופים כגון חברות אשראי להפוך לבנקים ולנהל חשבונות עו"ש. זה, יחד עם הפעילות של הגופים הפיננסיים בדיגיטל, יקדמו ביצוע פרויקטי ליבה בנקאית – דבר שאושר בחוק לרכישת שירותי מחשוב מגופים אחרים. זהו תחום שבו יש לבנק הדואר אמירה משמעותית, בכל הקשור לאספקת שירותי מחשוב בעולמות העו"ש והסליקה".

יורם מימון, מנהל בנק הדואר. צילום: פלי הנמר

לדבריו, "רגולציה על גופים פיננסיים-דיגיטליים תגביר את אמון הציבור בשימוש עצמי במערכות דיגיטליות ותיתן תנופה לעולם הפינטק, לביצוע מגוון של פעולות פיננסיות בדיגיטל".