התאחדות התעשיינים: ירידה של 7% ביצוא ההיי-טק

האם היצוא של ההיי-טק ב-2016 עלה או ירד? תלוי את מי שואלים. בניגוד לנתונים של מכון היצוא, שמראים על עלייה של 4%, בהתאחדות התעשיינים טוענים כי הוא דווקא ירד ב-7%, כשמתוכו יצוא הרכיבים האלקטרוניים אף צנח ב-38%. הדבר השפיע לרעה על היצוא הכללי של התעשייה הישראלית, שרשם אשתקד ירידה של 1.6%.

הנתונים שפרסמה אתמול (א') המחלקה הכלכלית של ההתאחדות מראים שבחודשים דצמבר וינואר, היצוא מישראל אמנם גדל ב-2%, אולם בכל השנה שעבר הוא, כאמור, ירד ב-1.6%. זאת, על אף שבאותה התקופה הסחר העולמי גדל ב-4.4%.

מדובר בהמשך של המגמה שהחלה ב-2015, אז ירד היצוא ב-4.3%. מכאן שבשנתיים האחרונות הוא קטן ב-5.9%.

השפעת הירידה בהיי-טק על הירידה הכללית ביצוא הייתה מכרעת, כפי שקרה במקרים הפוכים – של עלייה ביצוא. כך, עד 2009 עלה יצוא תעשיות ההיי-טק בקצב שנתי ממוצע של כ-12%, ובעקבותיה רשם הנתון הכללי שיעור צמיחה שנתי ממוצע של כ-5%.

טרם ברור אם העלייה בחודשים דצמבר-ינואר מהווה תיקון לנסיגות שנרשמו במהלך המחצית הראשונה של 2016 או שזהו שינוי מגמה. בכל מקרה, הצמיחה ביצוא התעשייתי בחודשיים אלה נגזרה בעיקרה מעלייה ביצוא קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת. בנטרול צמיחת ההיי-טק, שעמדה על 11%, צמח יצוא יתר ענפי התעשייה בשיעור מתון יותר, של כ-2%.

בהתאחדות חוזים שייתכן שבחודשים הבאים, ובפרט בחודש הנוכחי, העלייה ביצוא תיבלם, עקב העלייה בערך השקל לעומת הדולר, היורו והליש"ט מאז תחילת החודש.

"בנק ישראל יכול לעזור"

בשיחה עם אנשים ומחשבים אמר ד"ר רון תומר, ראש מטה כחול לבן בהתאחדות התעשיינים, כי "העלייה בשער השקל מהווה פגיעה קשה ביצוא. השקל עולה עקב פעילות ספקולטיבית ומאחר שבמדינות רבות יש מדיניות של החלשת המטבע המקומי, כדי לעודד יצוא".

"בנק ישראל יתקשה לבלום את העלייה בשער השקל באמצעות התערבות בשוקי העולם, אך במידה שלא תהיה ברירה, אני מציע לקבוע רצועת מקסימום לשער השקל, שמעליו לא ייתנו לו לעלות", אמר. "מדיניות כזו תרתיע את הספקולנטים ועשויה לבלום את המשך העליות בשערו".

רובי גימל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, סבור שבנק ישראל יכול בהחלט לתרום תרומה יותר משמעותית בסוגיית השקל החזק. "הפעילות שלו בשווקי המטבע יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר במידה, אם הוא יפזר את ההתערבות שלו לאורך כל שעות היום, במיוחד בימי שישי ובשעות הערב – שעות שבהן יש לספקולנטים נטייה לבצע רכישות, בעוד שבנק ישראל הרבה פחות פעיל".