"כשופט עיוור אני נדרש לזכור את כל התיקים בעל פה"

"להיות שופט עיוור זה לא קל ולא פשוט, זה מאתגר, אבל גם מתגמל. בשל היותי עיוור, לקראת דיונים בתיקי ערעורים הנדונים בבית המשפט, עלי לזכור אותם באופן חזותי, עם יכולת 'לדפדף' בתיק אחורה וקדימה", כך אמר פרופ' ריצ'ארד ברנסטיין, שופט בית המשפט העליון במדינת מישיגן, ארצות הברית.

השופט ברנסטיין היה אחד ממשתתפי ארוחת חושים ונגישות. הארוחה, בהפקת אנשים ומחשבים וביוזמת עמותת נגישות לישראל, התקיימה אמש (א') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות יותר מ-100 בכירים במשק הישראלי.

לדברי השופט ברנסטיין, "נבחרתי להיות שופט בית המשפט העליון על ידי 11 מיליון תושבי מדינת מישיגן. זו הזדמנות ייחודית ומאד מרגשת – אנו מחליטים על כל מיני תיקים הנדונים בערכאת ערעור ובכל מיני רגולציות".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

"אני עיוור", אמר השופט, "אז נדרש ממני יותר זמן על מנת לזכור את כל הפרטים בתיקים – לעומת שופטים אחרים. אני נערך לכך מראש, ומשנן את הפרטים שבתיקים. מדי יום ד' כל שופטי העליון במדינה נפגשים, והיעד שלי הוא להיות כמו כל שאר השופטים ברמת הבקיאות בתיק. האתגר הוא לאחזר את המידע, ולדעת לשלוף את פריט המידע הנדרש, על מנת שאיכות ההחלטה שלי תהיה טובה כמו כל שופט אחר".

"האנשים בישראל מאוד נחמדים ועוזרים לאנשים עם מוגבלויות", סיכם השופט ברנסטיין. "ישראל דואגת לאנשים עם מוגבליות ומהווה אור לגויים ומגדלור בתחום לעולם".

ויקטור קליסי, נציב המוגבלויות בעיריית ניו יורק, אמר לאנשים ומחשבים כי "בעיר יש שמונה מיליון תושבים, 980 אלף מהם הם אנשים עם מוגבלויות". לדבריו, "לצד פעילויות שאנו עושים בתחום ההנגשה, אנו עושים רבות על מנת להעלות את המודעות לנושא המוגבלות ואנשים עם מוגבלויות. אנו משנים את הדרך בה הם חיים, כדי שחייהם ישתפרו".

ויקטור קליסי, נציב המוגבלויות בעיריית ניו יורק. צילום: ניב קנטור

לדברי קליסי, "אני נמצא בתפקיד זה קרוב לשש שנים. אנו פועלים על מנת להנגיש את העיר ברמת התחבורה. כבר כיום מחצית מהמוניות בעיר יכולות להסיע אנשים עם מוגבלויות. אנו מוודאים כי הם יוכלו להגיע לבתי הספר, לקולג'ים ולאחר מכן לבתיהם. אנו דואגים כי אנשים עם מוגבלויות יגיעו בצורה קלה ונגישה לכל משרדי העירייה והממשל, ושבביתם יותקנו מערכות אזעקה לעת מצוקה, או חירום. אנו פועלים לכך שהם יועסקו יותר, ולא יופלו לרעה ויישארו מובטלים בעיר".

אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, אמר כי "כולם נדרשים להתחשב באנשים עם מוגבלויות. רשת צומת ספרים על 100 החנויות שלה מקפידה להיות נגישה, הן ברמה הפיזית והן ברמת האתר".

אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים. צילום: ניב קנטור

הסועדים הוזמנו אמש לארוחת חושים ונגישות. הארוחה מתבססת על הרעיון, לפיו ההשתתפות בארוחה, באופן בו הסועדים הם אנשים עם מוגבלויות לשעה קלה – מקדמת את המודעות לנושא הנגישות ומהווה הזדמנות למפגש עם אנשים עם מוגבלויות שונות והיכרות אישית עם עולמם.

כך, בזמן אכילת המנה הראשונה, הסועדים אכלו עם כיסוי עיניים ודימו עצמם לנטולי יכולת ראייה. את המנה העיקרית הם אכלו עם כפפות בישול וכך התנסו בתחושה של מוגבלות פיזית. את המנה האחרונה הם אכלו כאשר אוזניות הולבשו על ראשם, על מנת שיוכלו לחוש כיצד חשים חרשים וכבדי שמיעה. בארוחה השתתפו סועדים עם מוגבלויות שונות מהארץ ומחו"ל.

יובל וגנר, יו"ר עמותת  נגישות לישראל, אמר כי "לפני שלושה עשורים הייתי טייס מסוק. בשל בעיה טכנית, בתוך שניה התרסקתי ונהייתי בעל כיסא גלגלים. אפילו איני יכול להסיע את כיסא הגלגלים בעצמי. הייתי בר מזל כי נשארתי בחיים: מפקד המסוק שישב לידי נהרג בתאונה".

יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות לישראל. צילום: ניב קנטור

"בהקמת העמותה, לקחתי על עצמי משימת חיים", אמר וגנר, "כל אחד רוצה להיות בריא ונטול מוגבלויות, ולחיות את חייו באופן המיטבי". לדבריו, אנשים עם מוגבלויות הם מסוגים שונים: אנשים שנולדו עם מוגבלויות, חולים שהפכו למוגבלים בשל מחלה או תאונה, או זיקנה. "אחד מתוך שישה אנשים הוא איש עם מוגבלות", אמר וגנר, "לכן כולכם, נטולי המוגבלויות – אתם בעלי מזל".

"אנו פועלים עבור אנשים עם מוגבלויות", סיכם וגנר. "המוגבלות משפיעה לא רק על עצמנו, אלא גם על הסביבה – בני ובנות הזוג, הילדים וההורים". הוא סיכם באומרו כי "המטרה היא להביא לכך שאנשים עם מוגבלויות יוכלו לחיות באופן נורמלי, ימשיכו לעבוד וללמוד. יחד נעשה את ישראל לנגישה".