"המסע לבנקאות החדשה – ארוך, כואב, מורכב ומבוסס בלוקצ'יין"

"אנו מוסד פיננסי עתיק, ונמצאים בעיצומו של מסע דיגיטלי כדי להיכנס לתחום הבנקאות החדשה. המסע הזה הוא ארוך, מורכב וכואב, ויהיה מבוסס שתי רגליים – בלוקצ'יין (Blockchain) ובינה מלאכותית", כך אמר סורש קומאר, סגן נשיא בכיר, בנק אוף ניו יורק (BNY Mellon).

קומאר, המשמש גם כמנמ"ר הבנק, היה דובר המפתח בכנס שערך בנק הפועלים בנושא טכנולוגית הבלוקצ'יין, בשיתוף BNY Mellon. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ה') באולם אירועים East בתל אביב. את הכנס הנחה לובו ויזנר, מוביל חדשנות, בנק הפועלים.

"אנו ניצבים בעמדה מאד מעניינת ולא חד-משמעית", אמר קומאר. "מצד אחד, אנו הבנק הוותיק בארצות הברית, הוא נוסד על ידי אלכסנדר המילטון, ופועל זה 232 שנים – מה שאומר שאנו כנראה יודעים מה אנו עושים. 75% מארגוני הפורצ'ן 500 (Fortune 500) הם לקוחות שלנו".

"הבנק מעניק שירותי ניהול השקעות ביותר מ-35 מדינות וביותר מ-100 שווקים". אלא, אמר קומאר, "שהמגזר הפיננסי, והבנקים בתוכו, מתאפיינים בשמרנות. מצד שני, כמו כל ארגון, אנו מבינים שהדרך היחידה להתקדם היא להתחדש, ולאמץ טכנולוגיות חדשות".

לדבריו, "אנו נמצאים באמצעו של מסע להעביר את הבנק לעידן החדש. כמו כל מגזר, גם המגזר הפיננסי נמצא בעיצומו של תהליך אימוץ של מגמות העל-הטכנולוגיות – לאחר הכניסה לאינטרנט לפני יותר מעשור – ובראשן מחשוב ענן, כניסה לעולם הנייד והפיכת הבנקים לדיגיטליים בחלקם. כעת הגיע השלב הבא, והוא בחינה, ולאחר מכן הטמעה של טכנולוגית הבלוקצ'יין".

שמונה מרכזי חדשנות

"אנו מאד מתקדמים", אמר קומאר, "ולמרות היותנו בנק, אנו מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות. כך, יש לנו שמונה מרכזי חדשנות ברחבי העולם, בלונדון, סינגפור, הודו ובארצות הברית. הסיבה לכך היא ההבנה של קברניטי הבנק, שהוא יוכל להמשיך ולהיות חיוני – רק אם הוא ישכיל לשלב בין עובדים המבינים בעסקים פיננסיים ובין עובדים המבינים בטכנולוגיה. רק השילוב בין שני סוגי עובדים אלה יניב לנו פירות של מוצרים ושירותים בנקאיים חדשים".

"הבנו כי אנו נדרשים לעשות דברים אחרת", אמר קומאר, "כיוון שהעולם משתנה בהיבט הטכנולוגי במהירות. השאלה היא מה יש לעשות אחרת, בלא לאבד את הקיים".

"התבוננות על העולם הטכנולוגי בשני העשורים האחרונים מעלה תמונה, לפיה ישנן כמה חברות שהפכו לתאגידי ענק על בסיס טכנולוגיה שהם פיתחו, או התבססו עליה: טסלה (Tesla), אובר (Uber), פייסבוק (Facebook), גוגל (Google) ואמזון (Amazon). החברות הללו הצליחו בקנה מידה גדול בהרבה לעומת חברות ענק מסורתיות, ועשו זאת מהר יותר ועם הרבה פחות כוח אדם. הן הצליחו לפצח נוסחה כלשהי בעולם המקוון, והפכו לבעלות ערך".

"התבוננו על עצמנו", ציין קומאר. "יש לנו בבנק מומחיות, אמינות ומזומנים. אז שאלנו את עצמנו, כיצד אנו יכולים למנף את היכולות הללו לטובת העידן החדש. הבנו כי עלינו לשדרג את הפלטפורמה הפיננסית שלנו, eXtreame – לשלב הבא. הוספנו לה יכולות מיכון וניהול, בנינו אפליקציות וחנות אפליקציות, וכך חשפנו את השירותים שלנו באופן ממוכן. אנו עורכים שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ בעולם הפינטק".

"הטמענו את טכנולוגית בלוקצ'יין בחלק ממערכות ה-IT שלנו", אמר קומאר, "בלוקצ'יין היא התוצר של פלטפורמת המיכון שלנו, והיא מטפלת באנשים, בתהליכים ובטכנולוגיה".

קומאר סיכם באומרו כי "בטכנולוגית הבלוקצ'יין טמונות אפשרויות נפלאות. במערכות פיננסיות גלובליות יש הרבה ספרים ראשיים, ונדרש צבא של אנשים שצריך לדאוג לכך שהספר הראשי של הבנק יישאר זהה. בלוקצ'יין יכול לסייע לתהליך, לעשות אותו יותר יעיל ויותר מאובטח. אנו מתקדמים עם הטכנולוגיה הזו שלב אחר שלב. נדרש לייצר לטכנולוגיה מסגרת של תקנים – ולהטמיע אותה לטובת ייעול התהליכים התפעוליים בבנק".