"בעידן הכלכלה המבוזרת, הרגולטור צריך לשנות את תפיסת תפקידו"

"תפקידנו המסורתי כרגולטורים, הוא לשמור על האזרחים שלא 'יידפקו' על ידי ארגונים", כך אמר בריאן שניידר, מחזיק התיק לענייני רגולציה במגזר הפיננסי, בממשל של מדינת אילינוי

בריאן שניידר, מחזיק התיק לענייני רגולציה במגזר הפיננסי, בממשל של מדינת אילינוי, ארצות הברית. צילום: ניב קנטור

"החוקים תמיד נמצאים בפיגור אחרי ההתקדמויות הטכנולוגיות. אלא שבעידן של כלכלה מבוזרת, שטכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) היא אחד מהמאפיינים שלה, הרגולטור צריך לשנות את אופן פעולתו ובנוסף, גם לשנות את הדרך בה הוא תופס את עצמו ואת תפקידו", כך אמר בריאן שניידר, מחזיק התיק לענייני רגולציה במגזר הפיננסי, בממשל של מדינת אילינוי בארצות הברית.

שניידר דיבר בכנס שערך בנק הפועלים בנושא טכנולוגית הבלוקצ'יין, בשיתוף BNY Mellon. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים ביום ה' האחרון באולם אירועים East בתל אביב. את הכנס הנחה לובו ויזנר, מוביל חדשנות, בנק הפועלים.

שניידר אמר כי מדינת אילינוי מונה 12.8 מיליון תושבים, והיא המדינה החמישית בדירוג המדינות העשירות בארצות הברית וה-17 בעולם. הוא ציין כי היא מובילה בשירותים פיננסיים, תחבורה, לוגיסטיקה, ייצור מתקדם ובחקלאות. 37 מתוך 500 חברות הפורצ'ן (500 Fortune) נמצאות במדינה.

יש פה משהו חדש

"יש באילינוי 5,600 סניפים של חברות בינלאומיות, 192 מוסדות אקדמיים ו-334 מרכזי מחקר ופיתוח". הוא אמר כי "נחשפתי לטכנולוגית הבלוקצ'יין דרך עולם המטבעות הדיגיטליים. ה'אפליקציה ההורגת' הראשונה היתה ביטקוין. כאשר נחשפנו למטבע, אז אני ואנשי משרדי הבנו שיש פה משהו חדש".

"אנו מהווים חלק ממנגנון הרגולציה בארצות הברית", אמר שניידר. "אילינוי היא המדינה השניה בארצות הברית בדירוג המדינות המתקדמות בטיפול שלהן במטבעות דיגיטליים".

"כאשר רגולטור נחשף לתחום חדש שעליו יש להחיל תקנות", אמר שניידר, "עליו להבין את התחום לעומקו בטרם הוא מטפל בו – וזה מה שעשינו. חקרנו את התחום, חיברנו בין גופים שונים העוסקים בטכנולוגיה. שאלנו את עצמנו: מה בין המגזר הציבורי ובין כלכלה מבוזרת, הבנו שעלינו להבין מה היא עושה".

לדבריו, "מדובר בפעילות בנקאית, הכרוכה בכמה היבטים: חדשנות טכנולוגית ברמת הרשת, שקיפות סלקטיבית, אבטחת מידע ועיצוב הפרטיות. לכל אחד מהמימדים האלה נדרש להתייחס בנפרד וביחד".

"תפקידנו המסורתי כרגולטורים", אמר שניידר, "הוא לשמור על האזרחים שלא 'יידפקו' על ידי ארגונים. אלא שעל מנת לבצע את המשימה שלנו בעידן החדש של הכלכלה, עלינו לפעול באופן שונה. עלינו למצב את עצמנו במקום אחר, עלינו לבחון את דרכי הפעילות שלנו, עלינו לבצע את המטלה שלנו בהקשר לכלכלה החדשה, באופן גמיש ומשתנה – כי הטכנולוגיה משתנה".

לאכוף את התקנות בצורה טובה יותר

לכן, אמר שניידר, "שינינו את התפיסה שלנו את עצמנו. במקום להיות רגולטור במובן הקלאסי של המילה, בהקשר של טכנולוגיות חדשות אנו מפעילים מודל של 'משילות'. אנו מבינים שאל לנו להפריע, כי עלינו לאפשר לעסקים לפעול בעידן החדש".

"פצחנו בכמה יוזמות", סיפר שניידר. "הוצאנו הנחיות, נכנסנו לפעילויות משותפות עם כל מיני גורמים פיננסיים. המשרד שבראשותי היה הרגולטור הראשון בארצות הברית שנכנס לתחום זה. אני מקווה שתהליך דומה לזה שעברנו יקרה גם במדינות אחרות בארצות הברית, על מנת שנוכל לאכוף את התקנות בצורה מוכללת וטובה יותר".

שניידר סיכם באומרו כי "ממשלות רבות מאחרות להיכנס לתחום וזו לטעמי טעות. הבנו שעלינו לתקן רגולציות כעת – ולא מחר".

"נמשיך לעודד אנשים לפתח פיתוחים בתחום ונעקוב אחריו. אנו כבר פעילים מול כל מיני גופים העוסקים בתחום, בעולמות הבריאות, האקדמיה והאנרגיה. העיסוק בטכנולוגית בלוקצ'יין הוא הזדמנות לעודד פעילויות בתחומי הטיפול במידע וניהול זהויות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים