התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי

התנועה לזכויות דיגיטליות הגישה היום (ב') עתירה לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי ומבקשת מבית המשפט להורות על ביטולו. בתנועה טוענים כי המאגר "פוגע פגיעה קשה בדמוקרטיה והופך את כלל אזרחי ישראל לחשודים".

הכנסת העבירה באחרונה את החוק ואת התקנות המאפשרים ביחד את פעולתו של המאגר הביומטרי, לאחר פיילוט ארוך. במהלך הדיונים רוכך החוק המקורי, כך שניתן יהיה לסרב לתת טביעות אצבעות ושלא ניתן יהיה לקחת טביעות אצבעות מילדים ובני נוער מתחת לגיל 16, והוטלו הגבלות על שימוש המשטרה במאגר.

הגשת העתירה באה לאחר עשור של מאבק שמנהלת התנועה נגד המאגר. המימון להגשתה מגיע מהגולשים: העותרים גייסו מהם כ-115 אלף שקלים בקמפיין מימון המונים.

בעתירה מונים העותרים את הכשלים שהם רואים במאגר הביומטרי ועומדים על הסכנות הצפויות ממנו, לדבריהם, לביטחון המדינה ואזרחיה, ובמרכזם דליפת מידע מהמאגר. עוד טוענים העותרים טוענים שלא נערך דיון ראוי בחלופות למאגר, לא הובררה נחיצותו והיו מחדלים קשים בחקיקת החוק. כמו כן, היא כוללת את התנגדותם של מומחים בתחום, את עצומות המדענים השונות ודו"ח של מומחים, שציינו את הבעייתיות שבמאגר.

עוד נכתב בעתירה כי "מדובר במאגר ריכוזי שלא ממלא תכלית נדרשת ההולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, ושפוגע בפרטיותם ומסכן את ביטחונם של תושבי ואזרחי ישראל". הם טוענים שבניגוד לטענות מקימי המאגר והתומכים בו, הוא לא מסייע במניעת זיופי תעודות זהות. "ליתר דיוק, לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע. יתרה מזאת, חלק מהם הודו שאין צורך במאגר ביומטרי בצורתו הנוכחית כדי להשיג מטרה זו", נכתב בעתירה.

"מנגד", ממשיכים העותרים, "במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה".

"כולנו הופכים לחשודים, ואת זה צריך לבטל"

בין העותרים ניתן למנות את בועז ארד, ראש מרכז איין ראנד בישראל; דורון אופק, מומחה אבטחת מידע ומנהל Suse ישראל; פרופ' קרין נהון, חוקרת מידע מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומאוניברסיטת וושינגטון; דורון שקמוני, איש אבטחת מידע, מייסד איגוד האינטרנט ולשעבר ארכיטקט ראשי של פרויקט ממשל זמין; וזאב גולן, עמית מחקר ראשי במכון ירושלים לחקר שווקים.

ארד אמר כי "העתירה שהגשנו הבוקר היא יריית הפתיחה של מאבק משפטי חשוב מאין כמותו לא רק על החופש, הביטחון והפרטיות של אזרחי ישראל, אלא גם על דמותה של המדינה. המאגר הביומטרי יכול להפוך בתוך זמן קצר את ישראל למדינת האח הגדול, בה כל צעד ושעל של אזרחיה עשוי לעבור תיעוד על פי דרישת הרשויות. בג"ץ צריך לעצור את הקמתו של המאגר המסוכן הזה ולהיאבק על זכותם הבסיסית של אזרחי ישראל לחיות בחופשיות, בביטחון ובפרטיות".

עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות, שמייצג את העותרים, אמר כי "המאגר הביומטרי פוגע פגיעה קשה בדמוקרטיה בישראל. הכלל בדמוקרטיה שלנו היה עד היום פשוט למדי – אם לא עברת על החוק, אינך נכנס לרשימה של חשודים. המדינה סומכת עליך. אך מהרגע שהמאגר נכנס לתוקף, כולנו הופכים לחשודים – חשודים בזיוף התעודות וחשודים בביצוע פשעים שהתבצעו בקרבתנו. החזקה שאזרח אינו עבריין והוא חף מפשע עד אשר יוכח אחרת מתהפכת עם הקמת המאגר. כולנו חשודים, ואת זה צריך לבטל".