"ב-2016 היו כמעט 14 התנגשויות בין מטוסי נוסעים ורחפנים"

"בשנת 2016 היו 14 חליפות – מצב בו שני כלי טיס חולפים זה בסמוך לזה – בין מטוסי נוסעים ורחפנים", כך חשף בני דוידור, ראש אגף כשירות אווירית ברשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה.

דוידור דיבר בכנס "אנשים ורחפנים", שהתקיים היום (ה') באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשים. את הכנס, הנערך זו הפעם השניה, הנחה רן קליינר, מנכ"ל עם הרוח.

רשות התעופה האזרחית בישראל, הסביר, "לא פועלת לבדה, היא חלק ממערכת בינלאומית של חקיקה בתחום, שהחלה בסוף מלחמת העולם השניה. היא כוללת 10,000 תקנים בתחום". לדבריו, לפני שנה החלה ההתייחסות לתחום הרחפנים, "שכן זהו סיכון בטיחותי לתעופה המאוישת".

הכסף הגדול נמצא בצד הביטחוני

"אנו הרגולטור לאסדרה של התעופה האזרחית על פי חוק", אמר דוידור, "וכטב"ם, כלי טיס בלתי מאויש – הוא כלי טיס. תחת החוק יש תקנות איך וכמה טסים, אלא שהן אינן מתאימות לרחפנים".

"הפעילות האזרחית של הכטב"מים", אמר, "נולדה מהתעשיות הביטחוניות ואז החלה פעילות אזרחית בתחום, שצומחת – אבל עדיין הכסף הגדול נמצא בצד הביטחוני".

הוא אמר כי הרחפנים טומנים בחובם כמה סיכונים: סיכוני הפעלה, בטיחות, התנגשות עם כלי טיס אחר, פגיעה באנשים על הקרקע או בתשתיות קריטיות, אירועים ביטחוניים, פגיעה בצנעת הפרט ופשיעה.

"החוקים נועדו למנוע פגיעה בבני אדם. על מנת לייצר רחפנים באופן מסחרי, נדרשים רישיון , תעודת כושר טיסה, והמפעיל צריך לפעול תחת נהלים ופיקוח. מפעיל רחפן חובב צריך להתרחק מאנשים ולפעול לפי הכללים".

הוא סיים בציינו כי "לצערנו העמידה בחוק לא מהווה שיקול בשמירה עליו, אז נשנה את החוק לאכיפה מנהלית וככה ניתן קנסות. כטב"מ הוא כלי טיס, אבל כללי הטיסה לתחום הם שונים, ויש לפעול בו תוך שמירה על רמת הבטיחות".

עו"ד דן אור-חוף. צילום: ניב קנטור

עו"ד דן אור-חוף, בעלים ומייסד משרד על שמו, המטפל בנושאי טכנולוגיה וקניין רוחני, אמר כי "הרחפנים היא טכנולוגיה משבשת ומכוננת כמו הגלגל, המכונית, המטוס והאינטרנט. היא משתלבת ומתערבת בכל תחום, ומעצבת את האנושות".

"תפוצת הרחפנים בעולם גדולה בהרבה ממה שחשבנו", אמר עו"ד אור-חוף, "כל אחד יכול לקנות רחפן באלף דולר. הרחפנים ישמשו בכל תחום ויהיו בכל מקום. בהדרגה, התלות בהם תגדל. לכן, נדרש להסדיר את האחריות".

לדבריו, "יש להביט על הנושא מנקודת מבט של ניהול סיכונים. סיכונים דוגמת פגיעה בפרטיות ואובדן האנונימיות. כך, חלה עלייה בכמעט התגשויות עם רחפנים – מ-874 ב-2015 ל-1,274 ב-2016. לתוך סל הסיכונים נכנסים איומי סייבר. יש חשש להשתלטות על רחפנים, שכן רובם המכריע אינו מאובטח כנדרש. כבר לפני שנתיים בכנס האבטחה Defcon, האקר הראה השתלטות על רחפן. אנו צפויים לראות ברשת האפלה כלים להשתלטות על רחפנים".

"אנו לקראת עידן של מיליוני רחפנים", סיכם עו"ד אור-חוף, "עם רמת אכיפה מאד נמוכה, ועלולים להגיע למצב של אנרכיה. לכן נדרשת רגולציה לא כזו שתופעל על בעלי הרחפנים – אלא כלפי המפתחים. יש לפתחה בתפיסה של 'רגולציה לפי עיצוב'".