מנכ"ל הבורסה: "בעזרת הטכנולוגיה נחזיר אלינו את הציבור"

"לבורסה יש תשתית טכנולוגית יציבה ומתקדמת יחסית לשאר העולם, ובעזרתה נחזיר אליה את הציבור הישראלי", כך אמר איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ב'). הוא הציג בה את תוכניות העבודה של המוסד הפיננסי לשנים הקרובות.

בן זאב אמר שהוא רואה בשימוש במערכות מידע כלי מרכזי שיאפשר ליישם תוכניות שנועדות להנגיש את הבורסה, על כל זרועותיה, לציבורים רחבים יותר בעזרת פלטפורמות דיגיטליות. "הבורסה מתנהלת כחברה טכנולוגית לכל דבר ובתור שכזו, אנחנו חייבים להשקיע בטכנולוגיה. זה חלק מתוכניות העבודה שלנו", ציין.

במסיבת העיתונאים הציג המנכ"ל החדש את התוכנית האסטרטגית של הבורסה, כפי שגובשה ברבעון האחרון. "הבורסה יכולה וצריכה להיות יצרנית ערך משמעותית בכלכלה הישראלית ולחזור להיות גורם דומיננטי במשק. התוכנית שלנו נועדה להפוך את הבורסה לבחירה הראשונה עבור חברות ומשקיעים שרוצים להשקיע בישראל", אמר.

הבורסה – עם הפנים לסטארט-אפים

אחד היעדים המרכזיים אליהם חותר בן זאב במסגרת המאמצים להעלות את נפח הפעילות של הבורסה הוא הגדלת מספר חברות ההיי-טק והטכנולוגיה שנסחרות הן בישראל והן בחו"ל.

בן זאב ציין כי יש פער עצום בין שווי החברות הישראליות הנסחרות בישראל בלבד, שעומד על 431 מיליארד שקלים, לחברות הדואליות, שהשווי שלהן הוא 391 מיליארד. לעומת זאת, השווי של החברות הישראליות שנסחרות רק בחו"ל נאמד ב-264 מיליארד שקלים. "הפערים האלה בולטים לעין והמטרה שלנו היא להגדיל את מספר החברות הדואליות", אמר בן זאב.

מגזר נוסף בתחום ההיי-טק שבן זאב מכוון אליו הוא חברות הסטארט-אפ, שרובן עדיין לא רואות בבורסה את היעד המועדף לגיוס הון. "יש בישראל כ-300-500 חברות צמיחה בסקטור הטכנולוגיה, ונעשה מאמצים ונפתח כלים שיאפשרו להן להיכנס לבורסה – דבר שלא היה אפשרי מבחינתן עד כה", ציין. הוא הציג נתונים שממחישים את המציאות הזו: ב-2016, עמד היקף גיוסי ההון מגופים פרטיים וציבוריים בישראל על 6.7 מיליארד שקלים, לעומת 12.6 מיליארד שגויסו על ידי קרנות הון-סיכון ועוד 13.2 מיליארד באמצעות הון פרטי.

בהציגו את תוכניות הפעולה שנועדו לממש את היעדים של הבורסה התעכב בן זאב על פתרונות שמבוססים על פלטפורמות דיגיטליות, על מנת לאפשר לקהלים רחבים יותר להשקיע בבורסה ולהתנהל בה. הוא ציין כי הארגון יקים שירות רישומים דיגיטלי, שיפשט באופן מהותי את תהליך ההצטרפות לבורסה. עד כה התהליך הזה נעשה באמצעות מספר בנקים מורשים, אולם עתה יוכלו גורמים שונים בשוק לבצע את תהליכי הרישום באמצעים דיגיטליים ומן הסתם זולים יותר. לדבריו, יש כאן תחרות מסוימת בבנקים – ותחרות בריאה.

"הרחבת השירותים הדיגיטליים", המשיך בן זאב, "תיעשה בעיקר כדי לקרב לשוק ההון את העולם הקמעוני". הוא ציין שהבורסה תציע בקרוב מערכת שתאפשר לבצע קנייה ומכירה של מניות או כל מוצר בורסאי אחר באמצעות הטלפון הנייד, בכפוף לרגולציות, אבטחה וביטחון.

לדבריו, "נגדיל את מעורבות הציבור בשוק ההון באמצעות פלטפורמת הפצה חדשניות". הוא ציין בהקשר זה שיתוף פעולה עם Webbi, שתהפוך לחברה בורסאית ושניתן יהיה לבצע באמצעותה חלקים שונים של הפעילות בבורסה.

בן זאב ציין שיש לבורסה חוזקות ויתרונות חשובים. הוא הציג נתונים שלפיהם החיסכון השנתי הישיר לחברות, למשקיעים ולמדינה כתוצאה מפעילות באמצעות הבורסה (גיוסי אג"ח ומניות והשקעה בהם) נאמד בכ-12 מיליארד שקלים. חיסכון זה נובע בעיקרו מקיטון בעלויות מימון הון וחוב למגזר העסקי, חיסכון עלות חוב ציבורי, חיסכון בגין המרת מטבע מול השקעות חלופיות בחו"ל וחיסכון עקב עלויות מופחתות ביחס להשקעה בשווקים זרים.

לדבריו, "זה מהווה תרומה ישירה לצמיחה, לתעסוקה וליכולת החברות להוציא לפועל עוד פרויקטים ומיזמים".

יצוין כי בן זאב נכנס לתפקידו בינואר 2017 ולפני כן שימש כראש חטיבת שוקי הון וכחבר הנהלת בנק לאומי. מנמ"ר הבורסה הוא אורי שביט, שהצטרף אליה בחודש פברואר. גם הוא הגיע מתחום ההשקעות בבנק לאומי, באמצעות אחת מהחברות הבנות שלה.