"המשימה: למנף את היתרון שלנו להקמת תעשייה חדשנית ותחרותית"

כך אומר צבי מרום, היו"ר החדש של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שישנה בקרוב את שמו לאיגוד החדשנות וההיי-טק - ולא במקרה

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

"המשימה העיקרית שלנו כעת היא לחזק את המשק היצרני מוטה הטכנולוגיה, לחבר בין תעשיות הייצור המתקדם להיי-טק ולמנף את היתרון התחרותי של ישראל לטובת הקמת תעשייה חדשנית ותחרותית", כך אמר צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה.

מרום, מנכ"ל חברת ההיי-טק באטם, מונה באחרונה לעמוד בראש איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה, במקומו של אלישע ינאי. המשימה הראשונה של מרום הייתה לבצע מיתוג מחדש של האיגוד והוא עושה זאת בימים אלה. בקרוב ישנה האיגוד את שמו לאיגוד החדשנות וההיי-טק, ויהפוך להיות חלק בלתי נפרד מהאיגודים המרכיבים את התאחדות התעשיינים.

"החברים בהתאחדות הבינו שהמציאות השתנתה ועליהם לעבור מהפך יסודי מאוד במבנה שלהם", אמר מרום. "אם פעם ההתאחדות הייתה מאופיינת על ידי יצרני מזון ומתכת, כיום ברור לאנשיה שהטכנולוגיה וההיי-טק הם הדבר המרכזי, שמשותף לכל התעשייה בישראל".

מה היעדים שהצבת?
"קודם כל, מטרתי היא לבסס את השינוי במיצוב ולהסביר שהמושג 'אומת הסטארט-אפ' הוא מאוד סקסי אבל שגוי ולא נכון. המושג הזה ממצב את ההיי-טק כנחלה של מספר מצומצם של אוכלוסיות: יזמים, אנשים מבריקים שמפתחים פתרונות, עושים אקזיט שמשמח את כולנו ובעיקר את בעלי המניות וגם העובדים. וזהו. נוצרה תרבות של 'עגל האקזיט'".

איך נגמלים מ-"עגל האקזיט?" הרי כשתגיד היום להרבה צעירים היי-טק – הם יגידו לך סטארט-אפ.
"אין לנו דבר וחצי דבר נגד סטארט-אפים. בכל חברה בריאה, בכל כלכלה יש קנייה ומכירה של חברות. זה בסדר גמור, אבל זה לא כל תעשיית ההיי-טק. אנחנו לא יכולים להיות מדינה של 'סוס פוני שיודע טריק אחד בלבד', כמו האמרה הבריטית. זה לא עובד. יש בארץ תעשיה יצרנית, שמעסיקה אלפי עובדים, והפעילות שלה היא לייצוא. די להזכיר בהקשר זה חברות כמו מלנוקס, אמדוקס וצ'ק פוינט (Check Point). בנוסף, 21 מיליארד הדולרים שייצוא ההיי-טק מכניס לקופת המדינה מגיעים מהייצור, מתעשיות שמוכרות בעולם ולא מסטארט-אפים".

מה עוד יש בתוכניות שלך?
"להסביר לממשלה שכדי לשנות את הדיסקט של המדינה צריך לשחרר משאבים. הפעילות צריכה לחצות את כל המשרדים: למשל כלכלה או חינוך, שם יש להוביל את משרד החינוך לעודד הורים לדרבן את ילדיהם שילמדו מדעים. לצערי, כל ממשלות ישראל לא עושות מספיק צעדים בקצב מהיר כפי שנדרש.
אנחנו נפגשים עם כל הדרגים בממשלה, מעלים רעיונות ויוזמות. אין ספק שיש נכונות להקשיב, אבל הביצוע מאכזב עד כה. הניהול בשירות הציבורי ובכלל הוא לא טוב ולכן, דברים לא מחלחלים".

לדברי מרום, התפיסה שלפיה ההיי-טק הוא ענף שיש בו מנהלים ברמה גבוהה היא מוטעית. "החברות מצטיינות בחדשנות, ביוזמות, אבל אף פעם לא היינו טובים בניהול", לדבריו. "זה חלק מהתוכניות שלנו לאפשר להביא לחברות הללו מנהלים בעלי רמה, מנוסים ומקצועיים – ויש כאלה בארץ, רק צריך לאתר אותם".

כיצד צריך לפתור את בעיית המחסור בעובדים? ראש הממשלה מציע להביא עובדים מסין וממדינות זרות.
"לא צריך להביא עובדים. יש מספיק הון אנושי פה, בארץ, ויש הרבה מאוד ישראלים שעובדים בחו"ל ואם ניתן להם את האפשרות לחזור לישראל, עם תנאים סבירים – הם יחזרו. מצד שני, אסור להתכחש שיש בעיית כוח אדם בתעשייה, ואני לא מקבל את הטענה שהסיבה היא השכר הגבוה. נכון שיש שכר מעבר לממוצע, אבל אסור להתבלבל – שורש הבעיה היא המחסור באנשים, ואנחנו דורשים מהממשלה לפתור את הבעיה. הפתרון הוא רוחבי ולא במשרד אחד".

חלק מהתוכניות הן לטווח ארוך. מה ניתן לעשות בטווח המיידי על מנת לפתור את המשבר?
"יש הרבה דברים שאפשר לעשות מיידית, כמו לשנות את מדיניות אשרות העבודה למומחים שחברות רוצות להביא לישראל למדיניות שנהוגה בארצות הברית. בארץ, אם אתה רוצה להביא יזם או משקיע, הוא צריך להתחייב לא לקבל שכר שלוש שנים. עוד לא מצאתי אחד כזה. זו רק דוגמה אחת.

בנוסף, אחת הבעיות של הענף היא עודף רגולציה – בכל בוקר מנחיתים עוד ועוד תקנות וחוקים, ואי אפשר לתכנן כלום. אלה הם דברים שהממשלה יכולה לתקן במהירות".

האם שוחחת עם ראש הממשלה על הנושאים האלה, לאור ההיכרות האישית ביניכם?
"טרם דיברתי עם בנימין נתניהו אבל אני משוכנע שהוא מכיר היטב את הבעיות. אני מדבר עם כל השרים הממונים ובמיוחד שמחתי לפגוש את שר הכלכלה החדש, אלי כהן. מצאתי איש שמוכן להקשיב, לסייע וגם עשה כבר כמה פעולות.

אגב, אני סבור שחלק גדול מהתוכניות שאנחנו מציעים לממשלה צריכות להיות תחת אחריות משרד ראש הממשלה, בהובלת המנכ"ל. אני מקווה שיפנימו את זה שם".

למה כדאי לבעלי חברות יצרניות בתחום ההיי-טק להצטרף לאיגוד?
"הסיבה העיקרית היא ההכרה בכך שעלינו לעשות הכול כדי לדאוג לעתידן של המדינה ושל התעשייה. זו הסיבה שאני הצטרפתי למשימה. אם אנשים ימשיכו לקטר ויחכו שמישהו אחר יעשה עבורם את העבודה, שום דבר לא יזוז.

יש לתעשיית ההיי-טק אתגרים רבים, הם קשורים לאתגרים של המדינה כולה ולכן אני קורא לכל מי שיושב על הגדר: הצטרפו לאיגוד. הפעילות שלנו כוללת שורה של יוזמות ועבודה מול מקבלי ההחלטות – דברים שבסופו של דבר עוזרים לכל חבר וחבר באיגוד".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים