"יכולות סייבר מתקדמות יאפשרו לישראל ליצור הרתעה מול אויביה"

"נדרש לבחון את התשתית המושגית של הביטחון והלאומי ולדון בהתאמתה למימד הסייבר: במימד ההרתעה, יכולות סייבר מתקדמות יאפשרו לישראל ליצור הרתעה מול אויביה", כך לפי תא"ל רמי מלאכי, מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב של צה"ל.

בדבריו לרגל יום העצמאות אמר תא"ל מלאכי כי "תפיסת הביטחון שהתווה דוד בן גוריון התבססה על שלוש רגליים מרכזיות – הרתעה, התרעה והכרעה, שאליהן התווספה לפני כעשור רגל רביעית – רגל ההגנה. במימד ההתרעה – יכולות הסייבר והרחבת השימוש במערכות מידע מאפשרות לישראל לאסוף מידע רב על אויביה ולשפר את ההתרעה; במימד ההכרעה – מושג ההכרעה בסייבר עוד טרם נדון לעומקו, אך מתוך ניסיונות עבר, בהם הופעלו יכולות סייבר במקביל ליכולות צבאיות קונבנציונאליות, ניתן להסיק כי עליונות בסייבר, בשילוב עם יכולות צבאיות מסורתיות מתקדמות – עשויה לזרז את הכרעת הקרב; במימד ההגנה – היכולת להגן על חופש הפעולה המבצעי של צה"ל ועל התשתיות הקריטיות של מדינת ישראל ולמנוע מהאויב לפגוע ביתרון האיכותי של צה"ל, המבוסס על יכולות טכנולוגיות החשופות לתקיפת סייבר".

על פי תא"ל מלאכי, "בן גוריון הדגיש את מרכיב האיכות כמענה של מדינת ישראל לנחיתות הכמותית למול אויביה – יתרון איכותי, מוסרי ואינטלקטואלי. הוא אמר כי 'למען כושר עמידתנו בשער, לימים יבואו, עלינו לרכז בארץ מיטב הכוחות המדעיים בעם היהודי, לאפשר לכשרונות המדעיים שבתוך הנוער שלנו להשתלם ולהקדיש כל חייהם לעיון ומחקר מדעי… ולהתאים את פעולתם לצרכי בטחון המדינה ופיתוחה'. השתנות טבע המלחמות דורשת את שכלול היכולות הטכנולוגיות – היכולת לאתר אויב בחתימה נמוכה, היכולת לקבל החלטות המבוססות על מידע עדכני ואיכותי, היכולת לפגוע במטרות בדיוק רב ובמהירות – אלו ורבים אחרים הינם אתגרים טכנולוגיים שהמערך הטכנולוגי בצה"ל נדרש לפתח". הוא הוסיף כי "תפקיד היחידות הטכנולוגיות בצה"ל הולך ומתעצם, השפעתן על יכולות הלחימה של צה"ל הולכת ומתרחבת. אנו נדרשים לספק מענה טכנולוגי איכותי לצרכי הלוחמים, לשמר את היתרון הטכנולוגי המהותי שלנו על אויבינו ולהתאים את המענה לשינויים הדחופים המתרחשים הן בסביבה הטכנולוגית והן בזירת הלחימה".

אגף התקשוב, ציין מפקד לוט"ם, "פועל להובלת לחימה רשתית משולבת בצה"ל, להשגת עליונות במידע ובידע, בהתבסס על תהליכי שיתוף מידע ושירותים רשתיים זרועיים ורב-זרועיים, בעלי רציפות פעולה – לנוכח האיומים הקינטיים, הקיברנטיים והאיומים על חופש הפעולה".

"עם בונה צבא בונה עם"

תא"ל מלאכי ניתח את הביטוי "עם בונה צבא בונה עם". לדבריו, "לביטוי יש הקשרים טכנולוגיים. צה"ל הינו צבא העם, קבע בן גוריון. לצד תפקידו המרכזי של צה"ל, להגן על מדינת ישראל ותושביה ולהבטיח את קיום העם והמולדת, לצה"ל תפקיד מרכזי בעיצוב דמותה של החברה הישראלית ובעיצוב דמותה של מדינת ישראל. 'עם בונה צבא' – על מנת לאפשר ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל לקלוט לשורותיהן את המתאימים ביותר, פועל צה"ל בשיתוף מערכת החינוך להרחבה ולחיזוק החינוך הטכנולוגי-מדעי במדינת ישראל: עידוד לימוד מתמטיקה חמש יחידות לימוד, לימודי המחשבים והסייבר, לימוד המקצועות הטכנולוגיים, אימוץ בתי ספר, הקמת כיתות שוחרות ועוד".

לצד זאת, אמר, "מפעיל צה"ל מגוון תכניות רחב, המיועדות לאפשר את מיצוי הפוטנציאל הקיים בכלל אוכלוסיית המועמדים לגיוס, על מנת לאפשר להם להשתלב במגוון רחב של מקצועות טכנולוגיים בצה"ל ולהקטין בעתיד את הפערים החברתיים והכלכליים בחברה הישראלית. צה"ל פועל לעידוד גיוס נשים למקצועות הטכנולוגיים, לעידוד מצוינות ולימודי טכנולוגיה ומדעים בישובים בפריפריה ולשילוב חרדים במערכים הטכניים של זרועות צה"ל השונות".

לגבי "צבא בונה עם", הסביר מפקד לוט"ם, "לצד אלפי חיילים וחיילות מיומנים ועתירי ניסיון מעשי במקצועות הטכנולוגיים, המשתחררים מצה"ל מדי שנה ומגדילים משמעותית את היקף כוח האדם המיומן בהיי-טק, לצה"ל יש תרומה מהותית נוספת להיי-טק הישראלי: התרבות הצבאית שמוטמעת באזרחי ישראל, כוללת היבטים של דבקות במטרה, עבודת צוות, לקיחת אחריות, עידוד היוזמה ומתן חופש פעולה לדרג הפיקוד הזוטר".

המעבר דרומה

תא"ל מלאכי ציטט את בן גוריון שכתב כי "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו – כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי". לדבריו, "המעבר דרומה מתרחש כאן ועכשיו. בשנה הקרובה ימשיך ויתעצם מהלך העתקת מחנות צה"ל לנגב, באופן שיעצים את האפקטיביות המבצעית של הצבא לצד השתתפות במאמץ הלאומי לחיזוק הנגב. בשנה הקרובה יעבור לנגב גדוד תקשוב מבצעי ותושלם ההתקשרות עם הקבלן שייבחר להקים את קריית התקשוב הטכנולוגית בבאר-שבע, שתהיה חלק מהאקו-סיסטם הכולל – שהופך את באר שבע לבירת הסייבר של ישראל".

אגף התקשוב, אמר מפקד לוט"ם, "מוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל, את עיצוב ה-IT הצה"לי במעבר צה"ל לנגב, את המעבר מלחימה מבוססת פלטפורמות ללחימה מבוססת רשת, את המעבר מלחימה מבוססת תפיסה חד-זרועית – ללחימה המבוססת על שילוביות, תפיסה רב-זרועית באופייה. המעבר לנגב מהווה הזדמנות ייחודית לגופי התקשוב בצה"ל, הזדמנות אדירה להקמת תשתיות מודרניות, תשתיות טכנולוגיות חדשות, המתאימות לאתגרי עידן המידע: דטה סנטרים, תשתיות ענן, רשת, הגנה, ומיצוי מידע. אלו תשתיות המבוססות על ארכיטקטורה תקשובית מתקדמת, רב-זרועית, תוך מיצוי משאבים וחתירה למצוינות".

"יש להתאים את תפיסת הביטחון בעידן הסייבר", סיכם תא"ל מלאכי. "בן גוריון קבע כי 'אם נילחם – נילחם בעתיד, ולא נחזור לעבר. האויבים שעמדו נגדנו בעבר, אין כל בטחון שינהגו גם בעתיד כמו שנהגו בעבר. להיפך, עלינו להניח שהם למדו את כישלונותיהם וינסו לתקנם'. בעשור האחרון הצטרף מימד חדש, הסייבר, למימדי הלחימה המסורתיים – האווירי, היבשתי והימי. צה"ל מחזק משמעותית את התארגנותו במימד הסייבר – ההתקדמות הטכנולוגית המהותית מציבה אתגר חדש לתפיסות הביטחון הקיימות ומחייבת את בחינת מושגי היסוד של תפיסת הביטחון ביחס למימד החדש".