ישראל כץ, מאחוריך: כך יסייע ה-IT להביא קץ לפקקים

מפעל להב בתעשייה האווירית, בשיתוף סטארט-אפ אמריקני, מפתח מערכת להסעת המונים. המערכת תיבנה ממעין קרוניות-קפסולות, תאים שיכילו זוג או ארבעה אנשים, כאשר הקרונות ינועו על מסלול מאלומיניום, וכוח ההנעה שלהם יתבסס על אנרגיה מגנטית.

בני כהן, מנהל מפעל להב, אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי במפעל יש ארבעה מרכזי עסקים: ייצור כנפיים וחלקים למטוסים, השבחת מטוסים ומסוקים, מערביים וגם מזרחיים, מרכז רובוטיקה צבאית וגם אזרחית, וכן יש לו אחריות על מערכת תקשורת הנתונים של חיל האוויר.

הפרויקט להסעת המונים הוא פרי שיתוף פעולה של תע"א עם סקייטראן (skyTran) – סטארט-אפ אמריקני הממוקם בפארק המחקר של נאס"א (NASA) בקליפורניה. בבסיס הפיתוח עומד הרעיון לפיו קרוניות זעירות, שיפעלו בתדירות גבוהה, יאפשרו נסיעה מהירה מנקודה לנקודה, לצד גמישות במסלולים. כך, כל נוסע יבחר לרדת במקום שנוח לו.

בני כהן, מנהל מפעל להב. צילום: יח"צ

בהיבט התשתיות, המערכת קלה יחסית לבנייה לעומת הרכבות והרכבת הקלה. המערכת מבוססת על מסילות מיוחדות שמותקנות מעל לכבישים ונתמכות על ידי עמודים. שתי החברות משתמשות בטכנולוגיית רחיפה מגנטית: בקרונות מותקנים מגנטים שיוצרים כוחות המניעים ועוצרים אותם. כך, בעזרת מנוע קטן הדוחף את הקרוניות, מתקבלת מערכת להסעת המונים ירוקה בבסיסה, בלא פליטת גזים. הנסיעה בטכנולוגיה זו חלקה יותר ומהירה יותר, והקרונות נעים במהירות שבין 70 קמ"ש ועד 240 קמ"ש.

שהנוסעים לא יחטפו מחלת ים

אחד ההיבטים בפרויקט הוא הצורך ביציבות הקרונות התלויים באוויר. לדברי כהן, "אנחנו מצליחים לגרום לכך שלא משנה מה תהא המהירות – הנוסעים לא יחטפו מחלת ים, כי היציבות של הקרוניות נשמרת".

כהן אמר כי "לצד הפחתת העלויות בהיבט התשתית, אחד היתרונות הגדולים של המערכת, לעומת מערכות תחבורה ציבורית אחרות, הוא היותה 'אישית', משמע היא זמינה לפי דרישה. אין לה לוחות זמנים ואין צורך להמתין לה – או לנסוע בקו מסוים ולעצור בתחנות שבדרך. פשוט מזמינים את הקרון באפליקציה והוא עוצר בתחנה הרצויה – ללא עצירות מיותרות בדרך".

התחלנו פיילוטים, אמר כהן, "הראשון יהיה בנתניה: העירייה קיבלה תקציב לתכנון ואמורה לסיים את התכנון בשנה הבאה, אז יש להניח שבתוך שנתיים המערכת תפעל. נוכל לשנע אלפי אנשים בשעה – תלוי במספר התחנות ובכמות הקפסולות שיהיו על המסלול".

מינימום אנרגיה והשקעה פחותה בתשתיות ההקמה

בהיבט המחשוב, אמר כהן, "כל השליטה והבקרה מבוצעות על ידינו. מדובר לא רק בשליטה במסלולים ובמעברים – אלא כל מה שקשור לתפעול, כמו למשל איך להזמין קפסולה. כך, בימים אלה אנו מפתחים אפליקציה לטלפונים חכמים להזמנת הקפסולה. כאשר הנוסע ייכנס לתוכה, היא כבר תדע מה היעד שלו".

לדבריו, מערכת השו"ב תהיה חכמה במיוחד: "לדוגמה, אם אשה הנמצאת בשלבי הריון מתקדם, תהיה על הקפסולה, ולפתע יחל תהליך הלידה, ישר המערכת תשנה לה את המסלול תוך כדי נסיעה ותביא אותה לבית החולים הקרוב".

עלות ההקמה, אמר כהן, עומדת על 10 מיליון דולר לק"מ מסילה, "תלוי בכמות התחנות, בתשתית הנדרשת, ובעוד נתונים". לדבריו, "עדיין לא הגענו לתוכנית העסקית, כי לא ידוע מתי המערכת תהיה רווחית. בכל מקרה, אנו לא נתפעל את המערכת".

לדברי כהן, "אין מתחרים לטכנולוגיה שלנו. ייחודה הוא בכך שהיא דורשת מינימום אנרגיה והשקעה פחותה בתשתיות ההקמה. רשמנו כבר שני פטנטים על המערכת".

העיקרון במערכת, סיכם כהן, "הוא של ייצור משהו שלא קיים. אנו מעסיקים מהנדסי תוכנה בחשיבה יצירתית, כי הכל חדש. יש המון אפשרויות לתפעול, הרבה היבטי IT של שליטה ובקרה. מדובר באתגר ברמת ה-IT. לפני כמה שנים אמרו לנו שזה מדע בדיוני. כיום אנו אומרים שהפכנו זאת למדע ללא בדיון – הפכנו אותו למציאות".