"על ארגונים לפשט את ההמשכיות העסקית – לתפקוד טוב יותר"

"המשכיות עסקית וגיבוי שנעשים בצורה הטובה ביותר הם קריטיים לארגון, מאחר שכשזה לא קורה – הארגון עלול לצבור נזקים אדירים, שיקשו על המשך פעולתו", כך אמר ירון רפפורט, ארכיטקט פתרונות ב-Simplivity, שבאחרונה HPE השלימה את רכישתה.

רפפורט דיבר במפגש של פורום תשתיות מבית אנשים ומחשבים, שנערך השבוע ב-yes Planet בראשון לציון. הנחה את המפגש גיל זיסו, מנמ"ר דואר ישראל.

"Simplivity נוסדה ב-2009 על ידי דורון קמפל ושמה לעצמה למטרה לפשט את תשתיות ה-IT. הטמענו 140 מערכות בארגונים שונים ממגוון רחב של מגזרים, במטרה לשפר את ההמשכיות העסקית שלהם", ציין.

"ב-25 השנים האחרונות היינו רגילים לכך שהארכיטקטורה בדטה סנטרים נעשתה על ידי דיסקים שהריצו את האפליקציות", אמר רפפורט. "בהמשך הגיעה הווירטואליזציה. כיום, גיבוי מתבצע לדיסק, עם טכנולוגיות רלוונטיות, ויש לקוחות שרוצים להוציא גיבוי לענן".

"קיימים כמה נושאים עיקריים שארגונים לא מוכנים לוותר עליהם בדטה סנטר שלהם ובמעבר בין טכנולוגיות, ובעיקר יעילות, ביצועים, ניהול וגיבוי. פיתחנו פתרון מוגדר תוכנה שחוצה את הטכנולוגיות ומאפשר גיבוי ותפעול פשוטים", הוסיף.

בהמשך דיבר רפפורט על האבולוציה של ה-Hyper converge – מערכות ותשתיות IT המשולבות באופן הדוק ועמוק. לדבריו, "התחום התחיל להתפתח ב-2009. המערכות פועלות על גבי שרתי X86 סטנדרטיים. ה-Hyper converge נוגס לאט לאט בליבה של הדטה סנטר, בין היתר באמצעות האחסון מוגדר התוכנה".

הוא טען כי "ה-Hyper converge של Simplivity הוא בעל עוצמה רבה, פשוט ויעיל. הפתרון נולד לתת מענה אך ורק לסביבות וירטואליות, מתוך ממשק שהאדמיניסטרטור בארגון כבר מכיר. לא צריך לבניות ממשקים חדשים ולהשקיע זמן רב באימוץ הטכנולוגיה".

עופר עוז, מנכ"ל טריפל טי. צילום: קובי קנטור

רפפורט ציין פרויקט שביצעה החברה במוקד 100 של המשטרה, שבמסגרתו הוטמעו מעל 15 דטה סנטרים בכל רחבי הארץ, ופרויקט באלביט, שם היא הטמיעה פתרון One optimization מובנה עם אפליקציה על קווים רזים.

"ארגונים רבים לא מוכנים תשתיתית ל-DR"

עופר עוז, מנכ"ל טריפל טי, אמר כי "ארגונים רבים לא מוכנים תשתיתית להתאוששות מאסון, מאחר שמערכות מסוימות לא מתופעלות כמו שצריך להיות בהקשר זה. המשמעות היא שהם לא יכולים לטפל באירוע התאוששות מאסון באמצעות המערכות האלה. ארגון שמתעסק בהתאוששות מאסון מבלי להתעסק במערכות באתרים הראשי והמשני – כאילו לא טיפל בנושא".

"חשוב לשמור על שרידות הארגון בכל מצב, לבנות תרחישים לצורך כך ולתרגל אותם. למשל, לדעת מה עושים בעת נפילת מערכת אל פסק. אם הארגון עובר לצריכת חשמל מחברת החשמל, הוא יכול להמשיך לתפקד, אבל אם יש הפסקת חשמל ונפלה מערכת אל פסק – הוא לא יכול להמשיך לתפקד. צריך לראות מה עושים במצב כזה ולתרגל זאת, כדי שבשעת מקרה, הארגון יוכל לחזור לעבוד כרגיל כמה שיותר מהר", ציין.

"ניהול הסיכונים בכל ארגון צריך להיות תחת מערך שבו יודעים המנהלים והעובדים אילו כשלים יכולים להיות ואיך מטפלים בהם", הוסיף עוז. "עושים זאת על ידי הערכת סיכונים – ממפים את כל מה שיכול לקרות בתשתיות ומגדירים את האיומים ואת רמת הסיכון. בנוסף, מגדירים מה רוצים שיקרה כשקורית תקלה – ובאיזו תקלה, אילו מערכות צריכות לעבוד ראשונות בעת התאוששות מאסון. חובה להעלות זאת על הכתב, כי אם זה לא כתוב – זה לא קיים".

הוא התייחס גם להיבטי הסייבר ואמר כי "הם מאוד משמעותיים. כל מערכות הבקרה חשופות למתקפות האלה ואנחנו רואים פגיעות בתשתיות שונות. ארגונים רבים שמים את זה בצד ולא מגנים על זה, אבל מערכות רבות פרוצות".

עוד לדבריו, חשוב להיערך להתאוששות מאסון בבניינים החכמים, שהולכים ותופסים את מקומם. "הבניינים ומקומות העבודה הם כבר לא משרד עם שקע בקיר. יש מערכות רבות וצריך לתת להן פתרון התאוששות מאסון. כיום, הכול מנוהל והכול מחובר, ועל אנשי טכנולוגיה בארגונים להבין את זה".

"לא נעצור את הקדמה", סיכם עוז. "השאלה היא איך עושים התאוששות מאסון ואיך עושים אותו בצורה שרידה בכל אתר ואתר. המסר הכי חשוב הוא שיש לזהות את מוכנות הארגון למקרה קיצון, מבחינת בדיקות האתרים, התרגול והפרקטיקה היום יומית".