כיצד בינה מלאכותית תסייע לאיתור מומים אצל תינוקות?

"על ידי הכנסת בינה מלאכותית לתהליך הטיפול הרפואי במטופלים, הקלנו על עבודת הרופאים והצוות הרפואי, ובמקביל – שיפרנו וייעלנו את התהליכים", כך אמר ד"ר יורם וולף, ראש אגף רפואה פנימית בקופת חולים מאוחדת.

ד"ר וולף דיבר במליאה המרכזית בכנס "Watson TLV Summit", אותו ערכה יבמ (IBM) ישראל, שהתקיים היום (ה') במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. את המליאה המרכזית הנחה המוסיקאי, יאיר ניצני.

ד"ר וולף פתח בסיפור עצוב רפואית: לזוג שערך בדיקות וטיפולים לפני ובמהלך ההריון, נולד תינוק עם מום בעמוד השדרה. "ניתן היה למנוע את הנכות על ידי חומצה פולית".

לדבריו, "אנו קופת חולים מאוד ולדנית, יש לנו עשרות אלפי נשים פוריות בשנה. פתחנו בשיתוף הפעולה עם יבמ, לאחר שהבנו כי במהלך ביקור רופא, בן 10 דקות – המון מידע עובר מצד לצד".

"הרופא נדרש להעביר מידע רב אותו עליו לרשום בתיקה הרפואי של האשה. על בסיס תוכנה שלנו, המשמשת את הרופאים, הכנסנו את ווטסון (Watson), המסייע לניתוח הטקסטים הרשומים בצורה חופשית ובשפות שונות. זה האתגר: איך להשתמש במידע הרב ולנצלו לטובת שיפור הטיפול".

משבחים את הטובים ומסייעים למתקשים

"הגדרנו כמה נושאים הכרחיים לתיעוד רשומה רפואית בעת מעקב הריון", אמר ד"ר וולף. "בנינו מינוח למושגים שכיחים ברפואת נשים. ווטסון יודע לקחת את המילים ולעבד את הטקסט שנכתב באופן חופשי. הוא מסייע לבדיקת 30 אלף הריונות בשנה". הקופה, אמר, גם ערכה בקרה על עבודת ווטסון: רופאים בדקו את אופן הפעולות של ווטסון, האם הוא "החליט" נכון והאם הוא מפספס בדרך משהו.

על בסיס ווטסון, אמר ד"ר וולף, "יצרנו כלי ראשון מסוגו בעולם. בנינו מדד משוקלל לכל רופא, לגבי כל אשה – לאיכות מעקב היריון בטרימסטר הראשון. זה מאפשר לרופא ולנו כארגון להעלות את רמת ואיכות הטיפול. כיום כל רופא במאוחדת מקבל פעם בשבועיים נתונים. לכל רופא אנו משקפים את רמת השימוש שלו בכלי, משבחים את הטובים ומסייעים למתקשים".

"שיקוף מדדי מעקב ובקרה הביאו לשיפור משמעותי באיכות ההרשמה הרפואית ובאיכות הטיפול במעקב הריון בקרב כלל רופאי נשים במאוחדת", סיכם ד"ר וולף.

"אנו מתקדמים. כל כך התלהבנו, אז בשלב הבא נעבוד למעקב בטרימסטר השני בהריון. אנו בתהליך עבודה לגבי ניטור עוברים, אם נצליח – נהיה פורצי דרך עולמיים".

"בעזרת הבינה המלאכותית, אנו מצליחים לנתח אבחנות רפואיות בכמויות עצומות, בזמן קצר ובתחומי רפואה שונים. ווטסון מאפשר שליטה ובקרה רפואית אחר איכות הרשומה הרפואית ואיכות הטיפול. גיבשנו תוכנית להרחבת השימוש בכלי בתחומי רפואה שונים".

"מערכת אשפוז בית" מבוססת בינה מלאכותית ואינטרנט של הדברים

אחד הפתרונות שהוצגו בכנס הוא בתחום הרפואה מרחוק – "מערכת אשפוז בית", מבוססת בינה מלאכותית ואינטרנט של הדברים, המסייעת להתמודדות עם הצפיפות הגוברת בבתי החולים, לצד היכולת לספק שירות הולם ולחסוך למדינה את עלויות האשפוז הגבוהות.

הפתרון כולל מעטפת שירותים למטופל, שיאפשרו טיפול בבית, כשהצוות הרפואי יוכל לנטר אותו באופן שוטף, לנהל את תכנית הטיפול שלו ולפקח על ביצועה, ואף לנבא אוטומטית מה הסיכוי לשיפור או החמרה במצבו.

הפתרון עשוי להקל בנושאים נוספים, למשל על אוכלוסיית הקשישים, שכל אשפוז בבית חולים חושף אותם לזיהומים שונים ומגביר את תחושת התסכול והחולי שלהם. אוכלוסייה זו זקוקה במקרים רבים בעיקר להשגחה וניטור רפואיים, שאפשר לקיימם גם מרחוק – באמצעות הפתרון החדש.

על פי הענק הכחול, מדובר בפתרון קצה לקצה, הכולל כמה רכיבים: חיישנים רפואיים, Home Hub – פלטפורמה המונגשת ב-iPad המתחברת לחיישנים, אוספת את המידע ומאפשרת שידורו לרשת.

הפלטפורמה מאפשרת קשר בין המטופל וספק השירות הרפואי – כך שספק השירות מזין את התובנות שלו אליה בזמן אמת ובאמצעותה המטופל יכול לצפות במידע הרפואי, בתוצאות הבדיקות ולתעד את עמידתו בתוכנית הטיפול (דיווח נטילת תרופות, שמירה על משטר תזונתי או ביצוע תרגילים שונים).

בנוסף, כוללת הפלטפורמה מערכות לניהול טיפול, המשמשות את אנשי הצוות הרפואי ואינטגרציה למערכות קיימות של המבטח הרפואי.

איל קוט, ארכיטקט ראשי ומנהל תחום הבריאות בחטיבת השירותים של יבמ ישראל. צילום: כפיר סיון

לדברי איל קוט, ארכיטקט ראשי ומנהל תחום הבריאות בחטיבת השירותים של יבמ ישראל, "באמצעות שימוש באינטרנט של הדברים ובינה מלאכותית, ניתן כיום לנטר חולים מרחוק, באופן יעיל וחסכוני ולא להתפשר על איכות האבחנה הרפואית".

לדבריו, "באחרונה פרסם משרד הבריאות הישראלי הנחיות ברורות בנושא, מה שיאפשר לבתי החולים להכניס את השירותים הללו, שיאפשרו רפואה מתקדמת ואיכותית, ייטיבו עם בריאות המטופלים ויעלו את שביעות רצונם. כל זאת תוך חיסכון כספי ניכר למבטחים".