הזוכות במכרז הענק של צה"ל בנגב: התעשייה האווירית, TSG וליידוס

התעשייה האווירית, יחד עם חברות TSG וליידוס (Leidos) – לשעבר חטיבה בלוקהיד מרטין (Lockheed Martin), יובילו את התכנית לאיחוד עשרות דטה סנטרים של צה"ל ולהקמת כמה מרכזי מחשוב חדשים בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

מנהל הרכש (מנה"ר) במשרד הביטחון, יחד עם אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, השלימו הבוקר (ב') את המכרז הטכנולוגי הגדול בתולדות צה"ל ומערכת הביטחון.

את גיבוש המכרז מובילה יחידת הסגן הבכיר לרכש מודיעין ותקשוב, אליעזר (איקו) חסון. לשם כך הוקם מטה "תכניתIT  דרומה" בראשות ברכה הרץ, שפועל יחד עם ראש מנהלת מעבר התקשוב לנגב באגף התקשוב וההגנה בסייבר, אל"מ אשר דבש.

אליעזר (איקו) חסון, הסגן הבכיר לרכש מודיעין ותקשוב במשרד הביטחון

במכרז ניתן דגש מיוחד למרכיבים הטכנולוגיים שבכל הצעה, ולא רק למחיר. לכן, שקלול ההצעות הורכב מ-40% להצעה הטכנית ו-60% להצעה הכלכלית. בשקלול ההצעות נבחרה הקבוצה המאגדת את התעשייה האווירית כקבלן ראשי, ויחד עימה TSG הישראלית – אשר הייתה הזרוע הצבאית של נס וכיום נמצאת בבעלות התעשיה האווירית ופורמולה מערכות – וליידוס, לשעבר חטיבה בלוקהיד מרטין האמריקנית.

הזוכות יאחדו עשרות מרכזי מחשוב, שפזורים כיום בבסיסים רבים בכל רחבי הארץ, ויקימו במקומם מרכזי מחשוב מודרניים, אשר יהוו חלק מתוכנית "צה"ל רשתי" לאיחוד תשתיות התקשוב בצה"ל.

אל"מ (מיל') אבי דדון, סמנכ"ל וראש מנהל הרכש במשרד הביטחון, אמר כי "מדובר פרויקט טכנולוגי ענק ופורץ דרך, שכמוהו ניבנו בודדים בעולם. המכרז, יחד עם סדרת פעולות רכש נוספות בעולם התקשוב שהשלמנו באחרונה, יאפשר לצה"ל לממש משימות ביטחוניות חשובות לשנים קדימה, הן בעולם הטכנולוגי-מבצעי והן במימוש פרויקט הלאומי להעתקת מחנות צה"ל לנגב".

יעקב גליפת, מנהל מפעל מלמ, חטיבת טילים וחלל התעשייה האווירית, ציין כי "התעשייה האווירית רואה בפרויקט 'קבלן תקשוב ראשי' מהלך אסטרטגי התורם לעוצמתו הטכנולוגית של צה"ל ולביטחון המדינה. נעמיד לרשות צה"ל תשתית תקשוב מתקדמת ומודרנית, שתיתן מענה מעולה ומוביל לצרכים המבצעיים של צה"ל לשנים רבות קדימה".

שבע קבוצות התמודדו במכרז: התעשייה האווירית עם ליידוס; אלביט מערכות; בינת תקשורת עם סיסקו (Cisco) וג'נרל דיינמיקס (General Dynamics); ECI עם טאטא (TATA); יבמ (IBM) ישראל, עם יבמ העולמית, רפאל ו-EMC; בזק בינלאומי ו-Rackspace; ומוטורולה (Motorola).

כל מתמודדת במכרז הורכבה מקונסורציום של חברות, הכולל קבלן ראשי ישראלי, חברת IT בינלאומית גדולה וכן קבלני משנה ישראלים.

פרויקט ה-IT הענק כולל בתוכו כמה פרויקטים גדולים. האחד, איחוד עשרות הדטה סנטרים הקיימים. השני, הקמת שלושה מרכזי מחשוב חדשים. השלישי, תפעול הדטה סנטרים החדשים, תוך שהחברה הזוכה תלווה ותסייע בתהליכים טכנולוגיים שהצבא יידרש להם. ולבסוף – הגירה של האפליקציות לסביבה החדשה.

"המכרז כולל יריעה רחבה של ידע, עם שירותי עבודה, ידע והקמה של פעילות, עם הסכם רמת שירות, SLA, עם דרישות גבוהות וקנסות גבוהים – במקרים של אי-עמידה בדרישות". בהתייחסו לשילוב של חברות ישראליות וזרות, אמר גורם המקורב למכרז לאנשים ומחשבים כי "זהו רעיון טוב, כי החברות הבינלאומיות ישלבו בפרויקט את הידע הגלובלי שנצבר אצלן, ככל שהדבר יידרש".

מכרז למשך עשור

צה"ל ומשרד הביטחון יצאו למכרז הענק בספטמבר 2016. משך המכרז הוא 10 שנים, עם אופציה להארכה לשבע שנים נוספות. על פי ההערכות בצה"ל ובמשרד הביטחון, הדטה סנטר הראשון יוקם בתוך שנתיים.

המשרד בחר קבלן תקשוב ראשי שינהל את המעבר של הדטה סנטרים ברמה הטכנולוגית, והוא יעבוד במקביל לקבלני הבינוי הפיזי, שיבנו אותם בבסיסי צה"ל שבהם הם ימוקמו.

כמה מאותם דטה סנטרים ישתלבו בפרויקט מעבר צה"ל לנגב, אולם בצבא מדגישים כי הפריסה של מרכזי המחשוב החדשים תהיה בכל הארץ. התנאי המרכזי של המכרז הוא שהזוכה הראשית תהיה חברה ישראלית עם הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר, אולם היא תוכל לשלב ולהיעזר בחברות נוספות, כולל הבאת ידע בינלאומי שקיים בעולם.

בנוסף להצעה הכלכלית, הזוכות תידרשנה לספק לצה"ל מחזור חיים שלם, הכולל תכנון, הקמה, הגירה, תפעול ותחזוקה ארוכי טווח.

מימין לשמאל: מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, גיל שוויד; ראש המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב, אלוף (במיל) פרופ' יצחק בן ישראל; נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר. צילום: חן גלילי

כמו כן, לראשונה התכנסה ועדה במטרה למסד הענקת אות מגן הסייבר, כהכרה בהישגים יוצאי דופן בסייבר באחד מן התחומים הבאים: כלכלה, טכנולוגיה, ממשל ואקדמיה.

חברי הועדה החליטו להעניק השנה את אות מגן הסייבר לגיל שוויד על תרומתו הייחודית והבלתי מעורערת לסייבר בישראל.

בין נימוקיהם, אמרו כי שוויד השכיל להתמודד עם אתגרים בדרך והוביל את החברה למקום של כבוד בפנתיאון החברות הגדולות בעולם בתחום. הוא לא מכר את החברה ועשה אקזיט קל, אלא בחר לבנות חברה ישראלית שתמשיך לתרום לכלכלה ולחברה הישראלית.

שוויד אמר כי "בימים אלו אנחנו עדים למתקפות סייבר מתוחכמות שעד לאחרונה נחשבו לתרחישים רחוקים ולא מציאותיים. למרות זאת, מרבית החברות עדיין אינן מגינות על עצמן מפני איומים קריטיים, בעיקר במובייל ובענן. יותר מ-90% מהן אינן משתמשות בטכנולוגיות למניעת מתקפות מתקדמות. ארגונים כיום חייבים להשקיע בבניית אסטרטגיה לעתיד של הגנת הסייבר, ולא להסתפק רק בפתרונות נקודתיים שמאפשרים למתקפות לפגוע בארגון."