סקר: חצי מהציבור נגד אפשרות גישה למידע לאחר המוות

כחצי מהציבור לא מעוניין שתהיה לאיש מבני משפחתו או חבריו גישה לשירותי הענן, המייל או הרשתות החברתיות שלו לאחר מותו. הנתון עולה ל-70% כשמדובר באתרי היכרויות. כ-20% בעד גישה לחלק מהתכנים בלבד – כך עלה מסקר גולשים בישראל שערכו פרופ' מיכאל בירנהק וד"ר טל מורס עבור איגוד האינטרנט הישראלי.

ממצאי הסקר, שמבוסס על מדגם מייצג, הוצגו בפעם הראשונה בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתקיים אתמול (ג') ועסק בזכויות על נכסים דיגיטליים לאחר המוות.

עוד עלה מהסקר, שנערך בשבועות האחרונים, שפחות מחמישית מהציבור מודעים לשירותי ניהול מורשת דיגיטלית, שבמסגרתם מאפשרים חלק מתאגידי האינטרנט לבעל החשבון להותיר הרשאות לניהול החשבון במקרה של פטירה. רק 6% מהציבור הפעיל כלים אלה.

פרופ' בירנהק ציין כי "ככל שהחיים שלנו הופכים יותר דיגיטליים, כך המוות שלנו הופך יותר דיגיטלי. הסקר מראה שיש מודעות מאוד נמוכה לנושא. חלק ניכר מהמשתמשים רוצים לשלוט בגורל המידע שלהם אחרי מותם, חלק מהם רוצים לעשות זאת בעיקר מפני המשפחה".

"בוקר אחד הכול נעלם – חווינו אובדן מחדש"

בדיון עלה שאנשים שמבקשים גישה לחשבונות יקיריהם שנפטרו נתקלים בקשיים רבים מול התאגידים הבינלאומיים. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, "הציבור פחות מתייחס לנושא הזה. אולי זה בגלל המהירות, אולי בגלל חוסר המודעות, ואנחנו כאן צריכים לתת את הדגש. יכול להיות שזה ייתן את המענה הדרוש ואנשים ינצלו את זכותם בחלק מהפלטפורמות להורות על אדם ממשיך. מנגד, ייתכן שרק קידום כמה תקנות ייתן מענה שלם. הותרת המצב כפי שהוא תציף מקרים רבים של עוגמת נפש".

שני מרבל, שאיבדה את אחיה לאחר שנפטר ממחלת הסרטן, סיפרה על מאבק ארוך מול פייסבוק (Facebook) בבקשה לקבל היתר ניהול של דף פומבי שניהל, ובו תיאר את התמודדותו עם המחלה. "בבלוג ביטא שמשון את רצונו לשמור על השפיות במלחמה המתמשכת על החיים. הוא נתן שם מענה לחולים רבים", אמרה. "רצינו לעשות משהו עם החומרים וליצור המשכיות. לצערנו, בוקר אחד הכול נעלם, חווינו מעין אובדן מחדש. פייסבוק טענה שלא ניתן להחזיר את הדף כי הוא היה מנהל יחיד. רק לאחר תקופה ודין ודברים ממושך החליטו, בפעם הראשונה ובאופן תקדימי, כמחווה אנושית, לאפשר לי לנהל את הדף".

ורד שביט, בלוגרית וחוקרת עצמאית, שאיבדה את אחיה, עיתונאי הרכב טל שביט, בתאונת דרכים ונאלצה להתמודד לאחר מותו עם פריצה לחשבון המייל שלו, סיפרה על המצב המורכב. "כולם הולכים למות ולהותיר אחריהם מורשת דיגיטלית עשירה מאוד, כולל צעירים", אמרה. "בעולם הדיגיטלי, אם לא ניהלת את נכסיך בחייך, שום דבר לא יעזור אחרי מותך – לא כסף, לא עורכי דין ולא שום דבר".

לדבריה, "אני מסייעת לאנשים ופעם אחר פעם אני נאלצת לומר: זה שאת אלמנה לא נותן לך זכויות דיגיטליות. נשבר לי הלב להסביר את זה לקרובי משפחה מדרגה ראשונה. בארץ, אף אחד מהגופים המוכרים לא מפרסם את המדיניות הדיגיטלית שלו, אם יש כזו. מקבלים מהם הרבה תשובות – תביאו צו משפטי, תביאו אישור פטירה וכדומה".

שביט ציינה שגם גוגל (Google) ופייסבוק, שיש להן פתרונות בדמות הותרת הנחיות למי להותיר הרשאות לחשבון – לא מפרסמות אותן. "אני מציעה שבכל הרשמה ובכל תקופה ישאלו התאגידים מה נרצה לעשות עם החשבון לאחר מותנו, וכן להרים קמפיין ארצי להעלאת המודעות לנושא", הוסיפה.

ח"כ מקלב חתם את הדיון וקרא להגברת המודעות בקרב הציבור ובמקביל, לבחינת חקיקה בנושא. "מדובר בנושא מורכב מאוד, כאשר בסופו של דבר, אנחנו תלויים בחברות בינלאומיות ונצטרך לעבור מחסום גדול עד לפתרון. אך זה לא צריך למנוע מאתנו להתקדם. אני מבקש ממשרד המשפטים לבחון את הסוגיה – מה אומר החוק ומה הם מציעים כחקיקה להסדרה. אין ספק שהשלב הראשון הוא המודעות, שיכולה לתת הרבה, ולצד זאת צריך להסדיר את העניין בחקיקה. אנחנו חייבים זאת לציבור", אמר.