דו"ח המבקר: ביקורת חריפה על משרד התקשורת ועל נתניהו

משרד התקשורת לא התנהל ביישום רפורמת השוק הסיטונאי כרגולטור – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום (ד'). המבקר מעלה ממצאים המעידים על התנהלות לקויה של המשרד בעניין ומציין שלא מן הנמנע שראש הממשלה ועד לאחרונה גם שר התקשורת, בנימין נתניהו, עסק בענייני בזק על אף קשריו עם שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברה. עם זאת, לדבריו, אם זה קרה, היה זה בתקופה שלפני ההגעה להסדר ניגוד עניינים.

הדו"ח מפורסם על רקע פרשת בזק, שבמסגרתה נחקר היום מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ברשות ניירות ערך. הוא עוסק ברפורמת השוק הסיטונאי – אחד הפרויקטים המרכזיים בעולם התקשורת הישראלי בשנים האחרונות. הרפורמה יצאה לפועל בתחילת 2015, לאחר תהליך ארוך ומורכב שביצע משרד התקשורת, בעיקר בימיו של גלעד ארדן כשר, כדי להתמודד עם ההשלכות של היעדר תחרות מספקת במגזר התקשורת הנייחת.

הקמת השוק הסיטונאי נועדה לאפשר למתחרות לחדור למגזר זה וליצור תחרות שתביא לשיפור באיכות השירותים המוצעים לצרכנים, ברמת המחירים, בהשקעות, וכפועל יוצא מכך – בצמיחה במשק.

המסמך החשוב שמשרד התקשורת לא העביר למבקר

המבקר מקדיש את אחד הפרקים להתנהלותו של נתניהו, שלפני חודשים אחדים החליט היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, להורות לו להימנע מעיסוק בענייני בזק, מחשש לניגוד עניינים. כתוצאה מכך החדל נתניהו מלכהן כשר התקשורת והעביר את התפקיד לצחי הנגבי וכעבור כשלושה חודשים לשר הנוכחי, איוב קרא.

בדו"ח מציין המבקר את ההסדר לניגוד עניינים שעליו חתם נתניהו וכתב כי "התשובה שמסר ראש הממשלה למשרד המשפטים באשר לשיחותיו עם מר אלוביץ' (שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק – י"ה) בעת היותו שר התקשורת לא שללה את האפשרות ששוחחו בנושאים הקשורים לבזק, המצויים תחת אחריות משרד התקשורת".

כמו כן, איתר המבקר מסמך שהוכן בלשכת מנכ"ל משרד התקשורת, שמרכז רשימת נושאים הקשורים לבזק, שבהם עסק ראש הממשלה לפני שנקבע ההסדר. המסמך לא הועבר למשרד מבקר המדינה ואף לא למשרד המשפטים בעת שגיבש את ההסדר. באשר למשרד המשפטים נקבע כי הוא "לא שיקף לציבור שבחן את השפעת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה על החלטות עבר, ושקבע שההסדר לא יחול עליהן".

עוד התייחס המבקר לסעיף התקשורת בהסכמים הקואליציוניים, המחייב את סיעות הקואליציה לתמוך במהלכיו של נתניהו בתחום זה, וקבע כי הוא "עלול לעורר קושי מיוחד" עקב הקשר שבין נתניהו ל-"גורם מרכזי בתחום התקשורת". הכוונה היא לאלוביץ'.

"חולשה רגולטורית" של משרד התקשורת

באשר להתנהלות של משרד התקשורת ביישום הרפורמה מצא השופט בדימוס שפירא ש-"מצבור ההחלטות שהתקבלו, בצירוף משך הזמן שבהן לא התקבלו החלטות משמעותיות אחרות, הובילו לעיכוב משמעותי ביישום רפורמת השוק הסיטונאי ובהתפתחות התחרות".

עוד הוא קובע כי "התנהלות משרד התקשורת מעידה על חולשה רגולטורית ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידו כרגולטור האמון על האינטרס הציבורי".

מבקר המדינה מציין שהרפורמה מיושמת כיום באופן חלקי בלבד. כך, היא טרם יושמה בכל הנוגע לשירות הטלפוניה. "פתרון חלופי, זמני ונחות צפוי להיות מיושם רק החל מיולי 2017, באיחור של שנתיים מהמועד שנקבע", כתב בדו"ח.

כן ציין השופט בדימוס שפירא כי תחילת השימוש של חברות אחרות בתשתיות הפיזיות של בזק, כפי שנקבעה ברפורמה, אמורה הייתה לקרות ביולי לפני שנתיים, אולם בוצעה רק בחודשים האחרונים. לעומת זאת, ציין, שירות הגישה לאינטרנט שכלול במסגרתה מיושם החל מפברואר 2015. עם זאת, גם כאן מצא המבקר ליקויים. "עם השקת הרפורמה, בזק הגבירה את השיווק של חבילה הכוללת את התשתית ואת הגישה לאינטרנט – הבאנדל ההפוך. בשל מחלוקות בין בזק לסלקום ופרטנר הן לא שווקו על ידי בזק במתכונת זו במשך למעלה משנתיים. משרד התקשורת נמנע מלהכריע במחלוקות בנושא במשך תקופה ממושכת. כתוצאה מכך, מאז הושקה הרפורמה, מספר המנויים של סלקום ופרטנר בתחום הגישה לאינטרנט פחת. בכך נפגעה התחרות, שהיא אחת ממטרות הרפורמה", כתב.

המבקר אף ציין את העובדה שרק בחודש שעבר קבע משרד התקשורת תעריפים לשימוש על גבי הרשת של HOT.

"ביטול ההפרדה התאגידית – מבלי שחלק מגורמי המקצוע היו מודעים"

המבקר עסק בדו"ח גם בהשקעה בתשתיות ובהיבטים מבניים, כלומר: המהלכים של משרד התקשורת לביטול ההפרדה התאגידית של בזק, המשמשת גם כבעלת תשתית וגם כספק שירותי תקשורת.

לדבריו, "מנכ"ל משרד התקשורת הגיע עם בזק להסכמות בנוגע לקידום ביטול ההפרדה התאגידית באופן מידי, מבלי שחלק מגורמי המקצוע היו מודעים לכך. הדיונים עם בזק לא תועדו. לכן, לא ניתן לדעת מי יזם את רעיון ביטול ההפרדה התאגידית, מה היה הרציונל לכך ועל בסיס מה נקבעו ההסכמות עם בזק. המכתב ששלח מנכ"ל משרד התקשורת לבזק נשלח אף שחלק מהסוגיות שהעלו גורמי המקצוע בנוגע לביטול ההפרדה התאגידית טרם נבדקו באופן ממצה". באשר למכתב זה, העלה המבקר את החשש כי הוא נשלח בדצמבר 2016 עקב טענות בזק לחשיבות סיום ההפרדה התאגידית עד לסוף אותה השנה.

כמו כן, כתב שפירא, "אחת מהנחות היסוד העומדות בבסיס קידום ביטולה של ההפרדה התאגידית הייתה אפשרות קיזוז המס בעת ביטול ההפרדה התאגידית. בביקורת נמצא כי הנחה זו אינה נכונה. עמדת רשות המסים היא שניתן לקזז רק בעת ביטול ההפרדה המבנית ולא התאגידית".

"הדו"ח מדגיש את חשיבות הבניית תהליכי עבודה נכונים, בין היתר כדי להימנע ממצב של 'שבי רגולטורי', כלומר – הטיה של הרגולטור לכיוון האינטרס של הגורם המפוקח על חשבון האינטרס של הציבור הרחב. בכלל זה הטיה בעקבות התבססות בלעדית על מידע התלוי בגורמים המפוקחים. ניתן לראות זאת למשל בהיבטים הבאים: קיום שיח רק עם בזק ולא עם החברות האחרות; קידום מהיר של נושא ביטול ההפרדה התאגידית בהתאם ללוחות הזמנים שהתוותה בזק; הסתמכות על מידע ונתונים שהציגה בזק, בלי לבדוק את אמיתותם, כגון קיזוז מס והיקף פריסת סיבים", ציין המבקר.

תגובת נתניהו

נתניהו פרסם לאחר פרסום הדו"ח פוסט בפייסבוק (Facebook), בו כתב כי "עוד פייק ניוז, עוד ניסיון סרק לייצר פרשיה יש מאין נגד ראש הממשלה".

לדבריו, "ראש הממשלה לא הסתיר שום דבר. יחסיו עם מילצ׳ן היו ידועים לכל. ביחס לאלוביץ׳ – היו לו יחסי ידידות ולא מעבר לזה, אך כשהדבר הועלה על ידי היועץ המשפטי, ראש הממשלה פעל על פי ההנחיות וההוראות שניתנו לו. כל ההחלטות שהתקבלו על ידו ביחס לשוק התקשורת, גם לפני כן, היו אך ורק בהתאם להמלצות של גורמים מקצועיים, כשטובת הציבור בלבד עומדת לנגד עיניו".