האם ההיי-טק יכול להביא להפחתת העוינות בין הישראלים לפלסטינים?

כשמדברים על ישראלים ופלסטינים, בדרך כלל עולים בראש טרור, חיילים ועוד הקשרים שליליים. העוינות בין שני הצדדים גבוהה ונראה שבשניהם, הנכונות ליחסים בהקשרים חיוביים לא רבה. אלא שההיי-טק יוצא דופן בהקשר זה, או לפחות יכול להיות. דוגמה לכך ניתנה בכנס שערכו באחרונה מלאנוקס הישראלית וחברת ההיי-טק הפלסטינית ASAL במשרדיה של הראשונה ברמת החייל בתל אביב.

עשרות אנשי מקצוע מהתעשייה – בגדה המערבית ובעיקר בישראל – התכנסו כדי לשמוע על שיתוף הפעולה בין שתי החברות ועל ההזדמנויות שיש, לדבריהן, לחברות ההיי-טק הישראליות בשטחים, ובפרט בעיר רוואבי, שנבנית בימים אלה ליד רמאללה.

הנושאים הפוליטיים והביטחוניים כמעט שלא הוזכרו במפגש, ונראה שבכוונה. הרי יש בהם כדי להעכיר את האווירה הטובה שביקשו המארגנים ליצור. מה גם שלדבריהם, עבודה ביחד ושיתוף פעולה יוצרים שיתוף פעולה והיכרות בין עובדים משני הצדדים. או, כמו שאמר אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס: "פגשתי ב-ASAL פלסטינים שלא ראו ישראלים אלא כחיילים וישראלים שלא ראו פלסטינים אלא כמחבלים. לעומת זאת, במהלך העבודה המשותפת של אנשים משתי החברות, פתאום שומעים אותם מספרים בדיחות זה לזה, מדברים על כדורגל ואפילו יוצרים חברויות. זה טוב לשני הצדדים".

גם לדברי סארי טהא, מנהל ה-Tech hub ברוואבי, עבודה משותפת, יחסים כלכליים ושגשוג של הכלכלה הפלסטינית יכולים לשנות את האווירה בין שני הצדדים. "אם יש שתי מדינות שבהן הכלכלות ברמה שונה – יש יותר עוינות. ביטחון מגיע משגשוג כלכלי ומהתפתחות כלכלית, וזה מה שאנחנו מנסים ליצור", אמר.

מימין: מוראד תאחבוב, מנכ"ל ASAL Technologies; אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס; סארי טהא, מנהל ה-Tech Hub ברוואבי; ואיברהים טאנירה, מנהל השיווק והמכירות של ASAL. צילום: מלאנוקס

"עסקים אפשר לעשות בכל מקום בעולם; כאן אפשר לעשות גם טוב"

ASAL, או בשמה המלא ASAL Technologies, היא חברה לפיתוח תוכנה ולעבודות במיקור-חוץ. היא נוסדה בשנת 2000, מעסיקה מאות עובדים בגדה המערבית ועוד כמה ברצועת עזה ובין הלקוחות שלה ניתן למצוא את סיסקו (Cisco). היא החלה את שיתוף הפעולה עם מלאנוקס ב-2010. בהתחלה הייתה העבודה המשותפת קצת קשה, אבל עם הזמן הקרח הפשיר.

מנכ"ל ASAL הוא מוראד תאחבוב, שציין במפגש ש-"יש למגזר ההיי-טק הפלסטיני הרבה להציע להיי-טק הישראלי. אין בשוק הישראלי מודעות, או יש מעט מאוד, לפוטנציאל, למומחיויות ולהזדמנויות שההיי-טק הפלסטיני יכול להציע לו. בישראל מסתכלים על מזרח אירופה והמזרח הרחוק, אבל לנו יש ערכים מוספים רבים".

"עסקים אפשר לעשות בכל מקום בעולם, אבל במעט מקומות אפשר לעשות עסקים ולעשות טוב בעת ובעונה אחת. כאן זה ניתן", אמר.

ולדמן הדגיש את היתרונות שיש, לדבריו, בעבודה עם המהנדסים ושאר אנשי ההיי-טק הפלסטיניים. "אנחנו לא עובדים איתם ממטרות פילנתרופיות אלא כי הם זולים יותר מהישראלים, הפיתוח שם יותר זול וזמן ההגעה לשוק – קצר". לגבי רצועת עזה הוא אמר כי "יש שם אנשים חכמים מאוד והעלות נמוכה יותר אפילו מאשר בגדה". ולדמן ציין ש-"אנחנו רוצים לעזור לחברות אחרות, שרוצות ללכת בכיוון דומה".

יתרונות נוספים בעבודה המשותפת שאותם ציינו המשתתפים הם ימי העבודה הדומים בשווקים הישראלי והפלסטיני, התרבות הדומה והעובדה שבניגוד לשותפים ממדינת אחרות, אפשר (גם אם קצת קשה, בגלל המצב המדיני-ביטחוני) להיפגש פנים אל פנים – מה שלעתים קרובות עושה את העבודה לקלה יותר.

הרבה בוגרי אקדמיה – מעט מועסקים

נושא נוסף שעלה באירוע הוא הבעיות של עולם ההיי-טק הפלסטיני. "שוק ה-ICT הפלסטיני מונה 15 אלף מהנדסים ב-400 חברות. מה שעצוב הוא שרק 30% מהן מייצאות מחוץ לגדה המערבית ולעזה. עוד נתון בעייתי הוא שבכל שנה יש 3,000 בוגרים של לימודים אקדמיים בתחומי המחשוב, אבל רק 30% מהם מועסקים במקצוע. בנוסף, הנשים הן 50% מהבוגרים של הלימודים האקדמיים בתחומים הטכנולוגיים, אבל רק 7% מהן מועסקות. לכן, שותפויות כמו זו עם מלאנוקס, כמו גם שותפויות עם חברות בינלאומיות, מפתחות את השוק שלנו", אמר איברהים טאנירה, מנהל השיווק והמכירות של ASAL. הוא ציין ש-"אנחנו רוצים להפוך את רוואבי למרכז היי-טק. סיסקו נכנסה לעיר ב-2008 ואנחנו רוצים לראות בה גם את מיקרוסופט (Microsoft), אינטל (Intel) וחברות אחרות".

טהא אמר כי "רבע מכוח העבודה הפלסטיני – 400 אלף איש – מובטל. יש לנו מגבלות שונות, כמו המצב הפוליטי והעובדה שאין הרבה הזדמנויות למובטלים. אנחנו צריכים ליצור עשרות אלפי מקומות עבודה במגזרים שונים, לא רק ICT, ורוואבי היא אחד הפתרונות לכך. מתחילת תכנונה של העיר, הרעיון היה שההיי-טק יהיה במרכז התעשייה שלה. לכל עיר בגדה יש את הייחודיות שלה ואין בה עדיין מרכז היי-טק. אנחנו צריכים לשים את כל האקו-סיסטם במקום אחד ומייעדים את רוואבי לשם כך".

עוד הוא ציין ש-"אנחנו, אנשי ההיי-טק הפלסטינים, רוצים לתרום, לתת הזדמנות וערך מוסף על בסיס מה שלמדנו. עדיף שנעשה את זה עם שותפינו הישראליים".

סוגיה נוספת שעלתה היא הקריאות אצל הפלסטינים שלא לשתף פעולה עם ישראלים. תאחבוב אמר כי "אף אחד לא ילמד אותי על הלאומיות שלי. כפטריוט, אני עושה את הטוב ביותר למען החברה והמדינה שלי, וזה פיתוח הכלכלה שלנו. יש אנשים שלא רוצים שנתקדם ואם נקשיב להם – לא נגיע לשום מקום. העניין הוא לעשות טוב לכלכלה הפלסטינית ולתעשיות ההיי-טק בישראל ובפלסטין".

ומה באשר לביטחון? לדברי טאנירה, "הביטחון החשוב באמת בהקשר הזה הוא אבטחת סייבר".