"המעבר להפקדה דיגיטלית של צ'קים מחייב אימוץ פתרונות למניעת זיופים"

ארגונים עסקיים בישראל, קטנים כגדולים, קולטים מעל 110 מיליוני צ'קים בשנה מלקוחותיהם, כחלק משגרת יום העסקים. כיום, תהליך הקלדתם בארגון והעברתם לסניפי הבנק הוא ידני (ורגלי – עם שליח עד לסניפי הבנקים), מסואב, וצורך מהארגון משאבים רבים ומיותרים. הרגולציה, שצפויה להיכנס לתוקף בנובמבר השנה, תאפשר לארגונים העסקיים להפקיד המחאות בצורת דיגיטלית, ללא הצגתן הפיזית בסניפי הבנק.

מדובר במהפכה, שכן ארגונים יחסכו זמן משמעותי שנדרש כיום לתהליך הידני ולתיקון טעויות ההקלדה. נציגיהם לא יידרשו יותר לבקר בסניפי הבנק בכל יום עסקים לצורך הפקדת צ'קים, והם יקבלו בקרה ומשוב מיידי על התהליך.

לצורך זה פיתחנו, באוטופונט, פתרון טכנולוגי המפשט את התהליך החיוני כל כך לתזרים המזומנים של כל ארגון בישראל. מדובר במערכת שכוללת תוכנה והתקן חומרה לסריקת צ'קים ולקריאת נתוני השורה המגנטיים, ממשק למערכת ה-ERP של הארגון והפעלה פשוטה, שמאפשרת לקלוט את הצ'קים בארגון באופן אוטומטי ולהעביר אותם דיגיטלית לבנקים.

גם הבנקים ירוויחו מתהליך זה, משום שהוא ייתן להם חסכון משמעותי בזמן עבודה, מיכון ושטח שולחן, שנדרשים כיום בסניפים לצורך קליטת הצ'קים שמביאים הלקוחות. כן הוא יאפשר להם קליטה מאובטחת ומרכזית של ההפקדות הדיגיטליות והקטנה משמעותית של נפח הנתונים המשודר מהסניפים למרכז התפעול הבנקאי.

ואם מדברים על צ'קים, אי אפשר שלא לדבר על זיופי צ'קים, שמכבר הפכו למכת מדינה. ארגונים שמפיקים המחאות במשרד, באמצעות תוכנה, יוכלו בקרוב לשדר ברגע הפקת ההמחאה את נתוניה לבנק, כך שהבנק כבר יצפה לצ'ק שרשום על שם פלוני, על סך X שקלים. במידה שיוצג לבנק צ'ק שפרטיו זויפו, המערכת הבנקאית תוכל לדחותו מיידית עם הצגתו.

המצב מחייב הן את הארגונים והן את הבנקים למצוא ולאמץ פתרונות למניעת זיופים, כדי להפוך את ההפקדה הדיגיטלית של הצ'קים להליך טוב ובטוח יותר.

דברים שאמרו בכירים נוספים בכנס המנמ"רים והמנכ"לים של פורום C3 בדבלין – בהמשך.

הכותב הינו מנהל אוטופונט.