פיראטים היכונו – הספינות חוזרות בזמן

הסיכון הטמון במתקפות סייבר המכוונות נגד מערכות ניווט לווייני של אוניות מניע מדינות לחזור מבחינה טכנולוגית שנים אחורה, ולפתח מערכות גיבוי המתבססות על טכנולוגיית רדיו שהיו בשימוש במלחמת העולם השנייה.

אוניות משתמשות במערכות GPS ומכשור לניווט, איכון ומיקום, המתבססות על שליחה וקליטת אותות לוויינים. מומחים רבים טוענים כי לאותות אלה פוטנציאל פגיעות ושיבוש על ידי האקרים.

כ-90% מהמסחר העולמי נעשה בתווך הימי. שלא כמו למטוסים, לספינות אין מערכות גיבוי לניווט – אם ה-GPS שלהן חדל מלפעול. כך, האוניות עלולות לעלות על שרטון, או להתנגש עם כלי שיט אחרים.

דרום קוריאה מפתחת כעת חלופה: מערכת המשתמשת בטכנולוגית ניווט מבוססת יבשה, המכונה eLoran. ארצות הברית מתכננת לעשות זאת גם, ובריטניה ורוסיה בוחנות אימוץ של גרסאות מטכנולוגיה זו, שעובדת על אותות רדיו.

כסף תמורת חילוץ הנעילה

המהלך הזה מגיע בעקבות סדרה של שיבושים של מערכות ניווט של אוניות שאירעו בשנים האחרונות. טרם הובהר אם השיבושים הללו קשורים למתקפות סייבר מכוונות. מומחי ניווט ציינו שגם בעיות מזג אוויר שנגרמות מהשמש עלולות להוביל לאובדן של אותות לווייניים.

בשנה עברה דרום קוריאה מסרה כי מאות ספינות דיג שלה חזרו מוקדם מהמתוכנן לנמלי הבית שלהן, לאחר שמערכות ה-GPS שלהן חוו שיבושים על ידי האקרים מצפון קוריאה – שמצידה הכחישה. שיבושים נוספים למערכות ניווט של ספינות אירעו גם בשנים 2014 ו-2015.

בסוף יוני השנה חברות רבות באירופה ובארצות הברית נפגעו ממתקפת סייבר נרחבת מסוג כופרה. ההאקרים דרשו מהקורבנות כופר, באופן הדומה למתקפה שאירעה בחודש שעבר, עת הכופרה זוהתה כ-Petya, המצפינה את הכוננים הקשיחים של מחשבי המשתמשים ומונעת מהם לפעול, ולאחר מכן ההאקרים דורשים כסף תמורת חילוץ הנעילה.

בין הנפגעות הייתה ענקית השינוע הימי הדנית, מארסק (Moller-Maersk), השביעית בגודלה בעולם. מערכות המחשוב שלה ברחבי העולם נפלו בשל מתקפת הסייבר. אף שהמתקפה לא כוונה נגד מערכות ניווט, היא המחישה את הסכנות של התקפות האקרים על טכנולוגיות בתעשיית הספנות. המתקפה ההיא גרמה לשיבושים בפעילות של נמלי ים ברחבי העולם.

דרושות השקעות מסיביות

הפיתוח המואץ של מערכות דוגמת eLoran נעשה על ידי מדינות שרואות בכך עוד נדבך בהגנה על הביטחון הלאומי שלהן. מומחים העריכו כי תידרשנה השקעות מסיביות ברשת של תחנות לשידור האותות בתווך הימי, בשל הצורך בכיסוי של שטח נרחב. לחילופין, ייעשה שדרוג של תחנות שידור ישנות, בזמנים שניווט מבוסס רדיו שימש כתקן.

בראד פרקינסון, מהנדס וקולונל בדימוס בחיל האוויר האמריקני, נחשב ל-"אבי ה-GPS". פרקינסון הוא בין התומכים בפיתוח מערכת eLoran כגיבוי למערכות הניווט הלווייניות.

לדבריו, "אמנם זו רק מערכת דו-מימדית, מקומית, ופחות מדויקת, אולם היא מאפשרת יכולת חזקה יותר לשידור האותות, בתדר שונה לגמרי. ככזו, היא תהווה גורם מרתיע מפני אלה שרוצים לגרום לשיבוש מכוון, או להטעייה לגבי מיקום. פעילות עוינת שכזו תהפוך להיות לא יעילה".

על פי מומחי הגנה בסייבר, הבעייתיות במכשירי GPS ובשאר מערכות הניווט הלווייניות טמונה בעוצמת האותות החלשה שלהן, שמשודרים מגובה של 20 אלף ק"מ מעל כדור הארץ. כך, האותות עלולים להיות משובשים על ידי רכיבי שיבוש זולים, שזמינים בצורה נרחבת.

מעט היסטוריה

מערכת הניווט הקרקעית הראשונה פותחה במהלך מלחמת העולם הראשונה ונועדה לשימוש ציי ים. היא כללה תחנות איתות רדיו שהוקמו לאורך החופים. ספינות שהיו בטווח הקליטה של אותות אלה יכלו לקבוע את מיקומן היחסי על המפה באמצעות ביצוע חישובים מסוימים. במלחמת העולם השניה שוכללה השיטה, והצי האמריקני הפעיל מערכת חדשה, בשם LORAN (ר"ת Long Range Aid to Navigation – סיוע ארוך טווח לניווט).

מערכת זו השתמשה במשדרי רדיו בתדרים נמוכים. משדרים אלה היו אוספים את הפרשי הזמן של אותות שנקלטו משלוש תחנות, או יותר – ולפי הנתונים שהתקבלו ניתן היה לחשב את המיקום של הספינה.

על פי מפתחי eLoran, קשה לשבש מערכת זו, כיוון שעצומת האות הממוצע שלהן חזקה פי 1.3 מיליון מזו של ה-GPS. שיבוש שכזה דורש משדר רב עוצמה, אנטנה גבוהה והרבה חשמל – כך שיהיה קל מאוד לאתר אותם.