דן מועלם, לשעבר מנכ"ל הראל טכנולוגיות, נדון לשלושה חודשי עבודות שירות

גזר דין ראשון בפרשת קרטל המחשוב: דן מועלם, לשעבר מנכ"ל הראל טכנולוגיות מידע, נדון לשלושה חודשי מאסר שיומרו בעבודות שירות, בפרשת קרטל המחשוב.

עודד שחם, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, גזר בשבוע שעבר את דינו של מועלם, לשעבר מנכ"ל הראל. בהתאם להסדר טיעון שסוכם בין התביעה למועלם, בטרם המשפט, בית המשפט גזר על מועלם עונשים של שלושה חודשי מאסר שיומרו לעבודות שירות, מאסר על תנאי, תשלום קנס בסך 100 אלף שקלים, וכן פסילה מכהונה כדירקטור בחברות ציבוריות למשך שנה.

מועלם הודה והורשע כי הוא נושא באחריות מנהלים, לשש בקשות להצעות מחיר שנערכו בין 2009-2012 על ידי שניים מבכירי הראל, בהצעות מחיר שניתנו לתעשייה האווירית. התיאומים בוצעו על ידי סמנכ"ל המכירות ומנהל לקוחות בחברה.

"תיאומי הצעות המחיר התבצעו למול בעלי תפקידים בחברות מחשוב מתחרות בשנים 2009-2012", נכתב בגזר הדין, "והם כללו חלוקה של זכויות ברכש עתידי של התעשייה האווירית ומתן הצעות גיבוי מתואמות להליכי רכש, בסכומים של מאות אלפי דולרים בתחום המחשוב".

מי יגיש את ההצעה האטרקטיבית ביותר?

גזר הדין ניתן במסגרת תיק קרטל המחשוב, שכולל אישומים רבים נוספים של תיאום מכרזים, או בקשות להצעות מחיר (בל"מים) המיוחסות לכמה חברות מחשוב ובעלי תפקידים בהן.

בכתבי האישום בפרשה מתוארים פגישות, שיחות טלפון ומיילים – שבאמצעותם סיכמו ביניהם המנהלים בחברות המחשוב מי יגיש את ההצעה האטרקטיבית ביותר, על מנת שיוכל לזכות במכרז. מהרשות להגבלים עסקיים נמסר כי "התיק ממשיך להתנהל ביחס לשאר הנאשמים בו".

במקביל, הרשות להגבלים עסקיים, המיוצגת על ידי עוה"ד אוהד בורנשטיין ואיתי מילברג, הגיעה להסדרי טיעון גם עם בכירים נוספים, שהורשעו על פי הודאתם. הטיעונים לעונש שלהם וגזרי הדין, שיאשרו (או לא) את הסדרי הטיעון, צפויים להינתן בספטמבר.

על פי הסדרי הטיעון, יואב ויינברג, מנכ"ל אמת מחשוב, יורשע באחריות מנהלים להיותה של החברה צד להסדר כובל. על ויינברג, סוכם, יוטלו עונש של חודש מאסר שיומר בעבודות שירות וקנס של 90 אלף שקלים.

רון וישניצר ויעל רובינשטיין, שני מנהלי מכירות באמת מחשוב, הודו בתיאום מכרזים. על וישניצר יוטלו עונשים של חמישה חודשי מאסר שיומרו בעבודות שירות וקנס של 50 אלף שקלים. על רובינשטיין יוטל עונש של חודשיים עבודות שירות וקנס של 70 אלף שקלים.

בפברואר השנה רשות הגבלים עסקיים הגישה כתב אישום נגד חמש חברות IT ו-11 בכירים בחברות, בגין עבירות על חוק ההגבלים העסקיים ועל חוק העונשין שבוצעו על ידן. החברות הן: ווי (כיום ווי-אנקור מקבוצת חילן), הראל טכנולוגיות מידע, טריפל סי, אמת מחשוב ומטריקס IT אינטגרציה ותשתיות.

בין 11 הבכירים נגדם הוגש כתב אישום: יוסי צייגר, כיום מנכ"ל הראל טכנולוגיות; מועלם, לשעבר מנכ"ל הראל; אושרי שרון, לשעבר מנכ"ל ווי; רמי נחום, מנכ"ל ובעלים של טריפל סי; ו-ויינברג, מנכ"ל אמת.

"כאילו" יש תחרות

כתב האישום מפרט שורת תיאומי מכרזים והצעות רכש שונות – בעיקר מהתעשייה האווירית, וכן מחברות נוספות. ההצעות נגעו לרכישת ציוד מחשוב – שרתים, מערכות אחסון ותוכנות. במסגרת התיאומים ביניהן, נטען, "הציגו החברות מצגים כוזבים בפני הלקוחות, כאילו מתקיימת ביניהן תחרות, כאשר בפועל, סוכם בין החברות עוד בטרם הצעת הרכש – מי תהיה החברה אשר תזכה בה".

לדוגמה, נטען, "ב-2009 נפגשו נציגי ווי, הראל וטריפל סי – והסכימו ביניהם לחלק פרויקטים עתידיים של התעשייה האווירית. כדי שחברה שלא זכתה במכרז תרוויח גם היא מהתיאום, הסכימו נציגי החברות לאזן את סכומי הזכייה במכרזים על ידי רכישת ציוד זאת מזאת".

ב-2011, נכתב, "אף תיאמו הנאשמים 'תיחור מקוון' שנעשה על ידי התעשייה האווירית לפרויקט בשווי מאות אלפי דולרים. בזמן ההתמודדות הנאשמים תקשרו זה עם זה בשיחות טלפון ובמסרונים, בהם תיאמו את הצעותיהם, על מנת ש-ווי תזכה בתיחור.

לתעשייה האווירית הם הציגו מצג כאילו יש ביניהם תחרות". בין שאר ההצעות שתואמו – היו גם הצעות מחיר לציוד מחשוב לפרויקט כיפת ברזל. הצעות הרכש שתואמו היו בהיקף של יותר מ-17 מיליון שקלים.

לאחר שנודע לאחד מעובדי ווי כי הרשות פתחה בחקירה, הוא מחק התכתבויות דואר אלקטרוני מפלילות עם נאשמים נוספים. למרות המחיקה, נטען, "הצליחו חוקרי הרשות לשחזר את החומרים המפלילים, שכללו ראיות לתיאומי מחירים ולחלוקת שוק בין הצדדים".

במאי 2016 פורסם באנשים ומחשבים כי רשות ההגבלים העסקיים תגיש כתבי אישום נגד שבע חברות ו-15 נושאי משרה בגין תיאום מכרזים והצעות מחיר בתחום המחשוב, בכפוף לשימוע. החברות הללו הן ווי, הראל, טריפל סי, חיון, אמת מיחשוב, מטריקס אינטגרציה ותשתיות ובינת. בסופו של דבר לא הוגשו אישומים נגד חיון ובינת.

הרשות חשדה כי החברות ביצעו ביניהן תיאומים כעניין שבשגרה ב-22 מכרזים בשנים 2009-2012, בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים. הנפגעות העיקריות מהתיאומים היו חברת החשמל, התעשייה האווירית וגופים ממשלתיים נוספים.