"אובמה הוזהר מפני מתקפות סייבר רוסיות כבר ב-2014"

ממשלו של נשיא ארצות הברית הקודם, ברק אובמה, הוזהר כמה פעמים בדבר מתקפות הסייבר של רוסיה, וכוונותיה לשבש את הבחירות בארצות הברית – כבר ב-2014, כך אמרו פקידי ממשל בכירים אתמול (ג').

דברי הבכירים מקבלים סימוכין ממקור מהקרמלין, לפיו למוסקבה הייתה קשת רחבה של דרכים להשפעה על הבחירות. הבכירים אמרו כי ממשל אובמה והנשיא עצמו קיבלו כמה וכמה התרעות ודיווחים בין השנים 2014-2016, לפיהם הקרמלין בונה רשתות של דיסאינפורמציה, כדי שניתן יהיה להשתמש בהן, על מנת לשבש את המערכת הפוליטית בארצות הברית.

משקיפים ציינו כי הדיווחים הללו על ממשל אובמה, באים על רקע החקירה של ממשל דונלד טראמפ, על קשרים לכאורה שהיו לו ו/או לאנשיו, עם הממשל הרוסי – בטרם הוא נבחר לנשיאות. זאת, כשבמקביל, האקרים רוסיים השפיעו והיטו את תוצאות הבחירות בארצות הברית לטובת הרפובליקנים. הטענות הללו הוכחשו כמה פעמים על ידי הנשיא הנוכחי.

על פי פוליטיקו (Politico), כבר בשנת 2014 קיבל ממשל אובמה דו"ח מודיעיני שציטט מקור רוסי מהקרמלין, שאמר כי "אין לך מושג עד כמה הרשתות הללו נרחבות באירופה… ובארצות הברית. רוסיה חדרה לארגוני מדיה, חברות לובינג (שדולה), מפלגות פוליטיות וצבאות – בכל המקומות האלה".

סיפוח חצי האי קרים

החששות לגבי ריגול סייבר רוסי וההתערבות של הקרמלין בבחירות לנשיאות ארצות הברית, גברו במידה רבה לאחר האירועים שקרו בעקבות סיפוחה של רוסיה את חצי האי קרים מידי אוקראינה.

אל הסיפוח נילוו מתקפות סייבר נגד אוקראינה, שבוצעו, ככל הנראה, על ידי רוסיה. המתקפה שינתה את דיעות חלק מהבוחרים, אך התגלתה שעות ספורות לפני הבחירות.

אובמה צלצל בטלפון האדם

כך, על פי הפרסום אתמול, ב-31 באוקטובר 2016, אובמה נקט בצעד דרמטי והשמיש את מערכת "קו הטלפון האדום" בין וושינגטון למוסקבה. הוא הזהיר את ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, כי כל ניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות בארצות הברית ייחשב כ"עניין רציני".

לדברי פקיד בכיר בארצות הברית, חלק מהמסר לרוסיה היה "המשפט הבינלאומי, לרבות דיני העימות המזוין (מלחמות) – חל גם על פעולות במרחב הקיברנטי".

באוקטובר 2016 קבוצת האקרים שמקורה, ככל הנראה, ברוסיה ובסין, נטלה אחריות על מתקפת הסייבר הענקית שאירעה אז.

הקבוצה, "ההאקרים של העולם החדש", הודיעה כי היא זו שאחראית למתקפת הענק שהביאה לנפילות ולשיבושים קשים ורבים של מאות אתרים בארצות הברית.

המתקפה נמשכה כחצי יממה. מאות אתרי אינטרנט נפגעו ממנה, ביניהם רבים וגדולים בעולם, דוגמת אמזון (Amazon) טוויטר (Twitter), Airbnb, נטפליקס (Netflix), eBay, ספוטיפיי (Spotify), וכן אתרי מדיה וחדשות, כגון Financial Times, ניו יורק טיימס (New York Times) ו-CNN. יעד המתקפה היה דיין (Dyn), חברת תשתיות אינטרנט וספקית שירותי DNS, שהשרתים שלה ממוקמים בניו המפשייר.

מומחי אבטחה ציינו כי המתקפה הסבה נזק רב יחסית, בכך שהתמקדה בחברת תשתיות אינטרנט ולא בלקוחותיה. ההאקרים אמרו לסוכנות הידיעות AP כי מה שהיא עשתה היה רק "תרגיל – ניסוי על יבש" וכי בכוונתה לבצע מתקפות גדולות יותר בעתיד.

המתקפות היו מסוג DDoS, מתקפות מניעת שירות מבוזרת, היוצרות עומס רב על אתר במועד נתון – עד לקריסתו.

ההאקרים השתלטו על עשרות מיליוני רכיבים של אינטרנט של הדברים, בעזרת נוזקה בשם Miari ובכך העצימו את היקף הנזק. אותם רכיבים הם חסרי הגנת סייבר. ההאקרים טענו כי ארגנו רשתות מחשב שמחוברות למכשירים ביתיים, כדי ליצור את הבוטנט המסיבי, אשר כיוון כמות עצומה, של 2.1 טריליון ביטים של מידע בכל שנייה – לעבר שרתי דיין.

אותה מתקפה, על פי המודיעין האמריקני, הייתה "תרגיל יבש לפני רטוב", שנערך על ידי האקרים רוסים – כחלק מההתכוננות לקראת מתקפות שנועדו להתבצע בימים שלאחר מכן, וביום הבחירות בארצות הברית.