הדוקטורנט שחויב לשלם קנס של 675 אלף דולרים בגין הורדה ושיתוף של קבצים, דורש משפט חוזר

ג'ואל טננבאום, הדוקטורנט מאוניברסיטת בוסטון שהורשע בהורדה ובשיתוף לא חוקי של שירים שמקורם באינטרנט, ונקנס בשל כך ב-675 אלף דולרים, דורש, כי ייערך לו משפט חוזר. טננבאום, שמסתייע בשירותיו של צ'רלס נסון, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת הארוורד, טוען באמצעות פרקליטו, כי על פי הפרשנות הנכונה להחלטתה של השופטת בדבר המועד שבו הפך שיתוף הקבצים לעבירה פלילית, יש לזכותו.

השופטת ננסי גרטנר נימקה את ההרשעה בכך, שהחל מתאריך השקתה של חנות ה-iTunes של אפל (Apple), ניתן מענה חוקי למי שרצה להוריד מוזיקה מהרשת. על פי פרשנותה, ניתן לפטור מפלילים את מי שהוריד וחלק קבצי מוזיקה שמקורם ברשת בטרם הייתה קיימת אפשרות סדורה לעשות כן. אולם פרופסור נסון טוען בשם מרשו, כי בתאריך העבירה המיוחסת לו, הייתה החנות המקוונת של אפל זמינה אך ורק למשתמשי מקינטוש, וכי בתקופה זו הכילה כ-200 אלף שירים בלבד. לכן, לטענת נסון, טננבאום נופל בקטגוריה של מי שניתן לפטור אותו מפלילים, מאחר ולא עמדה לרשותו שום אפשרות מוסדרת להוריד שירים מהרשת.

טננבאום עצמו כתב בבלוג שלו, כי גם אם לא יאשר בית המשפט את בקשתו למשפט חוזר, בכוונתו לדרוש הפחתה משמעותית של הקנס: "מי יכול היה לשער לעצמו שבעקבות הורדה של שירים בשווי שלושים דולרים, יוטל קנס שרירותי ולא פרופורציונלי של 675 אלף דולרים?". טננבאום לא התייחס בדבריו לעבירת שיתוף הקבצים המיוחסת לו, אשר הכנסתה לתחשיב מעלה מאוד את שוויים הכולל של השירים שגנב, כביכול. החישוב של טננבאום בוצע לפי התעריף הנהוג ב-iTunes ובמרבית האתרים המוכרים מוזיקה ברשת – 99 סנטים לשיר. פרופסור נסון אף ציין בשם מרשו, כי הקנס העצום לא מתיישב עם פסיקה של בית המשפט העליון של ארה"ב בנוגע לענישה הוגנת ופרופורציונלית.