"לא צריך לעשות בלוקצ'יין על כל דבר – אלא לשלבו בצורה הנכונה"

גיל פרץ עוסק בסאפ (SAP) באחד הנושאים החמים בתעשיית ה-IT, בתפקיד סגן נשיא בכיר בחטיבת  IOT & Digital Supply, ומטפל באינטרנט של הדברים, בייצור ובשרשרת האספקה, במשרדי החברה שבפאלו אלטו.

ימי כנס TECHED בברצלונה היו מבחינת פרץ עמוסים מאוד, בהתחשב בכך שאחד הנושאים המדוברים ביותר בכנס, האינטרנט של הדברים, הוא התחום שלו.

פגשנו אותו בחדר הראיונות לשיחה קצרה, בעיקר על החידושים שהחברה מציעה בתחומים שבהם הוא עוסק.

מה החידושים האחרונים של החברה בתחום?
"מערכת Leonardo של סאפ מבחינתנו היא מערכת של חדשנות, שכוללת בתוכה לא רק טכנולוגיה וסט של כלים, אלא מתודולוגיה, חדשנות, Design Thinking ושלל של טכנולוגיות ומוצרים של סאפ, שאחת מהן היא בלוקצ'יין".

"החידוש האחרון שהכרזנו עליו, הוא יישום הבלוקצ'יין לתוך ה-Leonardo. יחד עם 27 חברות שונות, משווקים ורטיקאליים שונים, לקחנו את הטכנולוגיה של בלוקצ'יין ועשינו איתן Design Thinking, ובדקנו איך אנו מיישמים אותה עם מוצרים ספציפיים של סאפ, כמו Asset Intelligent Network ,Distributed Manufacturing ,Track & Trace ו-Transportation Management * כמו הובלה במשאיות, ספנות וכד'".

"בכל אחד מהמוצרים האלה אנחנו משלבים את הבלוקצ'יין בצורה שונה, שמתאימה. הכוונה היא לא דווקא לעשות עכשיו בלוקצ'יין על כל דבר, אלא לשלבו בכל אחת מהאפליקציות האלה בצורה נכונה".

מה מאפשר עכשיו הבלוקצ'יין במוצרים האלה?
"אתן דוגמה בנושא ה-Transportation Management. שטר מטען הוא בעצם ההצהרה על תכולה של קונטיינר שחייבים לצרף אותה לכל משלוח של קונטיינר, והוא מגיע למשלוחים, למכס וכו' – לכל התחנות שהקונטיינר עובר בהן, והוא נחשב למסמך חוקי-משפטי".

"כיום, המסמך הזה הוא מסמך נייר פיזי, כלומר כל התהליך של השילוח הוא עדיין ידני. שיתוף פעולה שלנו עם חמש חברות ספנות נועד להפוך את כל התהליך לתהליך דיגיטלי מתחילתו ועד סופו, שמשתמש בבלוקצ'יין בתור פלטפורמה".

"התהליך מתחיל במי שיוצר את שטר המטען, שיהיה כעת דיגיטלי, ובכל המפגשים של המטען עם כל הגורמים קיים השטר הדיגיטלי שיושב בבלוקצ'יין בענן, ובכל תחנה מוסיפים אליו את הנתונים הרלוונטיים. עשינו כבר פיילוטים רבים מרובי משתתפים, וברגע שיש אישור לגורם מסוים להיכנס למסמך, הוא יכול לעשות זאת באמצעות API".

"אי אפשר לשנותו. הוא יישאר שם תמיד"

"מה שמיוחד בנוגע לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, הוא שאי אפשר לעשות על המסמך מחיקה או עריכה. כשכותבים משהו לתוך המסמך בבלוקצ'יין – אי אפשר לשנותו. הוא יישאר שם תמיד".

"במסדי נתונים רגילים, ניתן לכתוב משהו ולשנות אותו, ובבלוקצ'יין ניתן רק להוסיף. המשמעות היא שאם יצרתי הצהרה ודיווחתי על תכולה מסוימת בקונטיינר – אני יכול רק להשוות את המסמך. אם צירפתי מסמך לרישום – אני גם יכול לדעת שזהו המסמך המקורי ולא אחר. בנושא של שטרי מטען – מה שחשוב הוא יומן הרישום, ואם יש צורך לבצע עליו ביקורת – יש ודאות מוחלטת שאיש לא התעסק במסמכים ושיש לי מעקב.

"היבט אחר של הבלוקצ'יין, של אמון וערך, מורכב משני גורמים: האחד הוא מעין "כספת". האם הבלוקצ'יין חזק דיו כדי להיות כמו כספת שאיש לא יכול לפרוץ. ההיבט השני הוא אמינות התכולה. אפשר להתייחס לכך כאל נתונים".

"היבט נוסף של הערך של הבלוקצ'יין טמון בצירוף של נתונים מהימנים בסביבה מהימנה. שני הגורמים הללו הם הכרחיים. מבחינת סאפ אנו רואים ערך רב כשבמקרים רבים מערכת התיעוד היא מערכת של סאפ. בתמצית – אנו יכולים לכתוב לתוך הבלוקצ'יין במיידיות וליצור את ראשית השרשרת עם רמת גבוהה של אמינות ומקוריות".

"אם לסכם, אנו חושבים שהבלוקצ'יין חשוב ביותר בתרחישי שימוש שבהם יש ריבוי משתתפים, כשהמהימנות והמקוריות חשובות, ובשל כך אנו מאמינים שזה ישים בתחומי הפרמצבטיקה, בתעשיות מפוקחות, בשינוע ושילוח, במקוריות של מוצרים, במזון ובכל המקרים שבהם יש משתתפים רבים בשרשרת האספקה".

מה ההבדל בין הבלוקצ'יין של סאפ לזה של חברות אחרות?
"ההבדל הוא, שסאפ יצרה מה שנקרא Blockchain as a Service. כרגע אנחנו לא יודעים מי יהיה המנצח בעולם הבלוקצ'יין, יש קונסורציומים רבים של ארגונים שנוצרו כדי לייצר פתרונות בלוקצ'יין. אנחנו אגנוסטיים בקשר לכך".

"אנו משתתפים ב-Hyper Ledger,  אך איננו רואים בכך את הערך האמיתי. אנו רואים את הערך האמיתי בשילוב הבלוקצ'יין כיכולת נוספת לתוך העסקים, לתוך היישומים. סאפ היא חברה של יישומים ותהליך עסקי, ולא חברה של טכנולוגיית בלוקצ'יין למשל. אנו מתייחסים לכך כמו שאנו מתייחסים לטכנולוגיית לימוד מכונה, ורואים בכך תוספת שמשולבת באפליקציות ובתהליכים".