2017 בהיי-טק הישראלי: הצדדים החיוביים – ואלה שפחות

האם 2017 הייתה טובה להיי-טק הישראלי? כיצד פותרים את המחסור המחריף בכוח אדם בענף? ומהן הטכנולוגיות שישלטו בכיפה בשנה הקרובה? שאלות אלה ואחרות נדונו ברב השיח המסורתי שערכה מערכת אנשים ומחשבים לסיכום השנה.

סביב השולחן התכנסו רני אסנת, סמנכ"ל השיווק של אקווה סקיוריטי; עו"ד גיל ברנדס, שותף וראש מחלקת היי-טק במשרד עורכי הדין נשיץ-ברנדס-אמיר; חיים גירון, מנכ"ל משותף ומייסד Infinity Labs; שגיא דגן, ממלא מקום מנהל זירת הצמיחה ברשות החדשנות; עמית הראל, ראש ה-ITT (ר"ת Innovation Tech Terminal) בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט (Deloitte); רונן יהושע, מנכ"ל מורפיסק; עופר מאור, מנהל תחום פתרונות אנטרפרייז בסינופסיס; ומירב קינן, מנהלת איגוד ההיי טק בהתאחדות התעשיינים. מנחה המפגש היה כותב שורות אלה.

בין המשתתפים נרשם קונצנזוס על כך ש-2017 הייתה טובה להיי-טק הישראלי. הראל אמר כי היא "היטיבה עם הענף בארץ במספר מובנים. אחת ההתפתחויות המעניינות הייתה בתחום הפיננסי, שכן לצד אמצעי מימון שהיינו רגילים להם נפתחו אפיקי מימון אחרים, כמו ICO – גיוסים באמצעות מטבעות וירטואליים".

עמית הראל, ראש ה-ITT בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט. צילום: יניב פאר

"ככלל", אמר, "חלה השנה התבגרות של הענף – יותר חברות העדיפו להמשיך להתפתח במקום לעשות אקזיטים. עוד בצד החיובי, השנה המשיכו להגיע ארצה משקיעים זרים שפותחים מרכזי פיתוח וכיום יש בישראל כ-350 מרכזי פיתוח של חברות זרות".

"אך כמו בכל דבר, יש את החיובי ויש את השלילי: מרכזי הפיתוח המתרבים של החברות הזרות היו אחד הגורמים שהביאו להחרפת המחסור בכוח האדם בענף, שכן התחרות שיש על מעט העובדים הלכה והתגברה. המחסור בכוח אדם בא לידי ביטוי בשכר הגבוה של אנשי הפיתוח. כיום שכר התחלתי של 25 אלף שקלים לחודש הוא נורמה", הוסיף.

חיים גירון, מנכ"ל משותף ומייסד Infinity Labs. צילום: יניב פאר

גם גירון אמר ש-2017 אמנם האירה פנים להיי-טק הישראלי, אולם המחסור בכוח אדם היה נקודה שלילית בה. "המחסור במשאבי האנוש מעלה את עלות העסקת עובדי המחקר והפיתוח וזו יקרה יותר כיום בישראל מאשר בכל מדינה מערבית אחרת – להוציא אולי את שווייץ ואת עמק הסיליקון בארצות הברית. האוניברסיטאות לא מספקות את הסחורה, על אף שהן מקבלות כ-700 מיליון שקלים כדי להוציא עוד בוגרים לתעשיית ההיי-טק. לא אופתע אם הממשלה תפסיק לעודד את בואן של חברות זרות שמקימות מרכזי פיתוח לארץ, משום שהדבר מחריף את המחסור הכוח האדם".

עו"ד ברנדס סבור שאחד הגופים שיכולים לעזור לפתרון המחסור במשאב האנושי בענף הוא צה"ל. "הצבא צריך למצוא דרך כדי להעביר אנשי פיתוח לסקטור האזרחי", אמר.

עו"ד גיל ברנדס, שותף וראש מחלקת היי-טק במשרד עורכי הדין נשיץ-ברנדס-אמיר. צילום: יניב פאר

לדבריו, "ישראל עדיין נחשב למרכז של היי-טק, יש כאן הרבה כסף בהשקעות בסיבוב הראשון ובסיבובי השקעה נוספים. זאת ועוד, בנוסף לכסף שמגיע מקרנות הון-הסיכון, הון רב נכנס לישראל כמענקי מחקר מגופים זרים, במיוחד לחברות שמפתחות מכשור רפואי. למענקים האלה יש חשיבות רבה, שכן הם מזרזים את הזמן להגעה לשוק של המוצרים".

רני אסנת, סמנכ"ל השיווק של אקווה סקיוריטי. צילום: יניב פאר

אסנת אמר שלצד העובדה ש-2017 היטיבה עם ההיי-טק הישראלי מבחינה פיננסית, "נמשכת הבעיה של העדר הון מקומי למימון הענף. אני גם מרגיש שהרגולציות בארץ מתחילות להשפיע על התנהלותו".

"הגלובליזציה הורגשה ביתר שאת"

יהושע ציין את הביקוש שיש לטכנולוגיות הישראליות ברחבי העולם – במיוחד בתחום הסייבר. "ישראל מספקת כ-20% מטכנולוגיות הסייבר בעולם, ואנחנו רואים את המרכזיות שלה במספרן הרב של המשלחות שבאות לכאן כדי לחפש טכנולוגיות", אמר. הוא ציין את באר שבע, ש-"הפכה למוקד עלייה לרגל לאלה שמחפשים טכנולוגיות סייבר".

לדברי דגן, "השנה הרגשנו ביתר שאת את ההשפעות של הגלובליזציה – לטוב ולרע. כמו כן, השנה העמקנו, ברשות החדשנות, את הפעילות שלנו בתחום ההיי-טק – לא רק בתוכנה אלא גם בחומרה וסמיקונדקטורים". עוד הוא אמר כי "בשנה החולפת גדל מספרם של הסטארט-אפים שיש להם אסטרטגיה של צמיחה ולא של אקזיטים. זה אומר שלצד אנשי פיתוח, התעשייה צריכה אנשים שידעו כיצד לקדם עסקים, שיווק ותחומים דומים".

לדבריו, "חברות כאלה עשויות לרצות לבנות כאן אמצעי ייצור ואני רואה בזה דבר חיובי, שיאזן את התעשייה גם מבחינת השכר – לצד אנשי המחקר והפיתוח, בעלי השכר הגבוה, יהיו אנשי הייצור וההנהלה, שאמנם יהיה להם שכר גבוה, אך נמוך יותר משל אנשי המו"פ".

"בעלי המפעלים נלהבים להכניס טכנולוגיות"

קינן ציינה כי "השפעת הגלובליזציה מורגשת במיוחד בתעשיות הלואו-טק, שכן חברות רבות בה מתקשות להתחרות עם החברות שמעבר לים. אחד הפתרונות לכך הוא הכנסת טכנולוגיות חדשות ומתוחכמות בתהליך הייצור. כך אפשר להקטין עליות ייצור ולשפר את המוצר הסופי".

לדבריה, היא רואה מגמה של שיפור בנושא: "אם בעבר בעלי המפעלים היו סקפטיים, כיום הם נלהבים להכניס טכנולוגיות, כי הם מבינים שרק כך הם יצליחו לשמור על מעמד – לא רק בשוק הבינלאומי אלא גם בשוק המקומי. זאת, מאחר שבמציאות של הכפר הגלובלי, השוק המקומי חשוף לרוחות הקרות (לגבי היצרנים המקומיים – גב"ז) של הסחר העולמי".

"שנת הביטקוין והבלוקצ'יין"

מאור הכתיר את 2017 כ-"שנת הביטקוין והבלוקצ'יין – שהיא טכנולוגיה שיכולה לתת מענה גם לתחומים אחרים ולא רק למטבעות הווירטואליים". הוא התייחס גם לתחומים שלדעתו צפויים להתפתח ב-2018 ובכלל, בשנים הקרובות: "אני צופה עלייה בשימוש בקוד הפתוח, אם כי יש בזה סיכונים מסוימים. בנוסף, אנחנו מצויים על סף התפתחויות טכנולוגיות בתחום הענן, שלהערכתי מצוי רק בראשית הפוטנציאל שלו".

"אנחנו מצויים בעולם מהיר", הוסיף. "המו"פ של החברות הגדולות, כמו אמזון (Amazon) ואפל (Apple), בנוי על מהירות. מה שבעבר לקח לסיים חודשים עכשיו לוקח שבועות וימים. התפתחויות האלה מביאות ללחץ בקרב הסטארט-אפים הישראליים, שכן גם הם צריכים להשלים מו"פ מהר יותר מבעבר".

החלק השני יפורסם מחר (ג').