איך מיישמים עיר חכמה? דוגמאות ממקומות שונים בארץ

קיימות הרבה תיאוריות לגבי העיר החכמה – אבל איך זה מתבצע בפועל? איך מיישמים אלמנטים חכמים, או ערים חכמות באופן מלא, ברשויות מקומיות שונות ברחבי המדינה?

מנמ"רים וסמנכ"לי טכנולוגיות מערים ורשויות מקומיות נוספות במדינה שיתפו עם משתתפי The new smart city – כנס ה-IT המוניציפאלי של אנשים ומחשבים – כיצד באה לידי ביטוי העיר החכמה באזור שלהם.

בין הערים הבולטות בהקשר זה היא תל אביב-יפו, אולם עליה התעכבנו באייטם נפרד. מלבד תל אביב, לא מעט ערים ורשויות מקומיות בישראל מיישמות את העיר החכמה.

אחד המקרים המעניינים בהקשר זה הוא של אשכול נגב מזרחי – שמאחד 13 ישובים באזור שבין באר שבע (לא כולל) לחבל אילות, ובהם ערים כמו דימונה וערד, רשויות בדואיות ומועצות אזוריות יהודיות. מדובר על כ-40% משטח המדינה, אבל על אזור שמיושב בדלילות יחסית – יש בו קרוב ל-300 אלף תושבים.

דוד אלון, סמנכ"ל אשכול נגב מזרחי. צילום: ניב קנטור

דוד אלון, סמנכ"ל האשכול, ציין כי "אין הגדרה אחת למה זה עיר חכמה והבנו שאנחנו צריכים לעשות את זה בצורה אזורית. קיימנו שולחנות עגולים עם נציגי כלל הרשויות באזור שלנו, חברות פרטיות – ענקיות וקטנות כאחד – ותושבים. רצינו לייצר הסכמות בין כל הגורמים".

"במהלך התהליך הופתענו לגלות שלמרות האינטריגות, יש המון צרכים שמשותפים לכולם והם לא תלויים ברשויות המקומיות עצמן. אחד מהם הוא התעסוקה – האזור שלנו פחות נגיש. לכן, ביצענו פיילוט לבניית מרחבי עבודה חכמים ויצירת תעסוקה מרחוק, מתוך מחשבה שהיא יכולה ליצור שינוי באזור. הבנו שחברות הענק לא יבואו אלינו, אז החלטנו 'לבוא אליהן'", אמר.

עוד ביצע האשכול פרויקט שכלל תשתיות פיזיות וארגוניות, לרבות הטמעת מערכת ERP, פריסת סיבים אופטיים, Hot Spots, מערך דיגיטלי לאיסוף אשפה, פיילוט לפלטפורמה לניהול הסעות בעיר והקמת אינקובטורים ליזמים בעיר, כמו גם בערד ובחורה. בעתיד מתכוונים בנגב המזרחי להטמיע מערכות GIS ומאגר מידע אזורי. כמו כן, מבצעים אנשיו בניית בטה סייט עבור איגוד רשויות באפריקה, שמונה 130 רשויות מקומיות ביבשת.

עיר חכמה בעיר הכרמל

מיכל דביר, מנמ"רית עיריית חיפה, ציינה שהגנת סייבר ושליטה ובקרה "משולבים אצלנו האחד בשני". היא הזכירה שחיפה הוכרזה על ידי הממשלה כעיר חכמה ומוגנת סייבר.

פרויקטי העיר החכמה בחיפה, אמרה דביר, כוללים "קישוריות של העירייה למערכות המחשוב ולעולם: הגנה מלאה ומעודכנת על תחנות העבודה ועל שרתי הקבצים והמייל, פתרונות סינון גישה, קבלת התראות וניהולן, הקפדה על נהלי אבטחת מידע, כולל סקרי סיכונים, והסתרת הכתובות הפנימיות".

מיכל דביר, מנמ"רית עיריית חיפה. צילום: ניב קנטור

"שרידות התקשורת היא דבר חשוב מאוד, ויש לנו אתר ראשי בחוות השרתים של אוטומציה החדשה בפתח תקווה ואתרי DR במקומות שונים", ציינה.

עוד היא אמרה שבעיריית חיפה עובדים עם ה-CERT הלאומי, מעלים את המודעות של העובדים להתגוננות בפני העובדים ומבצעים תרגולים בנושא.

גם בעיר הכרמל יש סיבים אופטיים ומערך מצלמות לבקרת הרמזורים. דביר הזכירה בהקשר של התחבורה החכמה גם את המטרונית – מערכת תחבורה ציבורית שפועלת בעיר.

היא ציינה שני פרויקטים שאמורים להתבצע בשיתוף העירייה בקרוב: פריסת Wi-Fi ברחבי העיר והקמת מערכת שליטה ובקרה לניהול התנועה בצ'ק פוסט – אחת הכניסות העמוסות לחיפה. לדבריה, "זו תהיה מערכת משולבת לכל הגורמים שעוסקים בתנועה – כולל בקרת הרמזורים של העירייה, המטרונית, אגד, הרכבל שאמור לקום בחיפה, מנהרות הכרמל ורכבת ישראל. המטרה היא להקים בעתיד מערכת שליטה ובקרה שתחלוש על כל האזור שמעכו ועד טירת הכרמל. היא חשובה בזמן רגיעה ובפרט בזמן חירום, משום שהיא תאפשר פינוי תושבים יעיל יותר, במקרה הצורך".

"אגף המחשוב – אגף מפתח בעיר החכמה"

רשות מקומית נוספת שמטמיעה עיר חכמה היא פתח תקווה. ענת שלומוביץ', מנמ"רית העירייה, ציינה שזו מבצעת פרויקטים שכאלה במגוון תחומים – קשר ושירות אישי ממוקד, סדר וניקיון, ביטחון, תחבורה ותעבורה, חינוך מתקדם, בנייה חכמה וירוקה ופיקוח אפקטיבי – והיא בדרך להיות עיר חכמה מלאה.

"אנחנו מתמקדים בשלושה רבדים שקשורים האחד לאחרים: פריסת מצלמות, סיבים אופטיים ומערכת שליטה ובקרה", אמרה. "מערכת השו"ב מתריעה מפני אירועים ומפגעים שדורשים התייחסות ולא מחכה להתראות מהשטח".

ענת שלומוביץ', מנמ"רית עיריית פתח תקווה. צילום: ניב קנטור

כמו כן, ציינה שלומוביץ', מבצעת העירייה פרויקט ליישום סיבים אופטיים – בקידוח עצמי של העירייה אך ברכישה עד כמה שניתן מספקים אחרים. לדבריה, "זה פרויקט תשתיתי ענק שלפעמים מפריע לתושבים, אבל הוא מהווה גורם מפתח לביטחון שלהם".

עוד מבצעים בפתח תקווה פרויקטים לתמיכה ותשתיות, ולעדכון ושיפור תהליכים בעירייה, לרבות הקשב עם התושב – באמצעות מערכת CRM, ענן ציבורי, טפסים מקוונים וכדומה, ציינה.

ככלל, אמרה, "אגף המחשוב הוא אגף מפתח בעיר החכמה. זה שונה בין עיר לעיר – יש מקומות שבהם הוא מוביל את העיר החכמה ויש מקומות שפחות".

"להבין את צרכי התושב עוד לפני שהוא פונה לרשות"

אמיר זיו, מנמ"ר עיריית הרצליה, ציין כי בימים אלה מתנהל בעירייה תהליך להפיכת העיר לחכמה. "אנחנו מגבשים את החזון ומכינים תכנית עבודה רב שנתית – תוך כדי תנועה", אמר. הוא ציין תהליכי עיר חכמה שכבר מבוצעים בעיריית הרצליה – בתחום התנועה החכמה, לרבות בקרת רמזורים.

"המטרה היא ניהול של כל הטיפול בתושב במערכת אחת, עם ממשק דו כיווני", הוסיף זיו. "אנחנו רוצים להבין את הצרכים שלו עוד לפני שהוא פונה לרשות".

אמיר זיו, מנמ"ר עיריית הרצליה. צילום: ניב קנטור

כחלק מההיערכות לעיר החכמה, הוקמה בהרצליה מנהלת על תחת השם הרצליה עיר חכמה, שמטרתה לסנכרן בין הגופים השונים ולהכין סטנדרטים. "אנחנו מכינים תכנית שתיתן מענה למספר תחומים: מערכת שליטה מרכזית, לניהול כלל מערכות העיר; תשתית מחשוב אחודה לחיבור חיישנים ומערכות; אבטחת סייבר וצנעת הפרט; מערכת מרכזית לניהול מלא של השירות לתושב; מיתוג העיר כחדשנית; הטמעת מערכת GIS כתשתית בסיסית לעיר חכמה; שדרוג אתר האינטרנט ואפליקציית המובייל; והשקעות בתחום החינוך לפיתוח דור העתיד ולהקניית כלים ויכולות טכנולוגיים", ציין זיו. הוא אמר כי העירייה פרסמה מכרזים בנושא.

"פער באיכות השירות בין הרצוי למצוי"

אירית כהן, מנמ"רית עיריית הוד השרון, ציינה מגוון דרכים שבהן יכול תושב העיר לפנות אליה: שיחה למוקד העירוני, מוקדן וירטואלי, טפסים ברשת, אפליקציה, אתר אינטרנט ודף פייסבוק (Facebook).

אירית כהן, מנמ"רית עיריית הוד השרון. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

"מצאנו שיש פער באיכות השירות בין הרצוי למצוי ובנינו שלושה קריטריונים לבדיקת השירות: אנחנו בונים מערכת חדשה שבה יישאלו התושבים שיקבלו שירות מהעירייה האם הם היו מרוצים ממנו, מה היה יחס הנציג או הנציגה אליהם והאם הזמן שהמתינו לקבלת השירות היה סביר. ננתח את הנתונים וכך נוכל לשפר את השירות במקומות שבהם יש צורך", אמרה.