"היי-טק זה מעבר לפוליטיקה: בתוך שנתיים – כפר קאסם על מפת ה-IT"
"ההיי-טק הוא הקטר של המשק הישראלי ולצערנו, המגזר הערבי לא השתלב בו", אמר רו"ח סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן ● לדבריו, "אנחנו רוצים ליצור חברה משותפת ולשלב את האוכלוסייה הערבית בתעשייה"
"אנחנו רוצים לשנות את המציאות הקיימת ולא רק לדבר על הבעיות הפוליטיות ועל קשיים. אנחנו שואפים שבתוך שנתיים-שלוש, כפר קאסם תהיה על מפת ההיי-טק המקומית", כך אמר רו"ח סאמי סעדי, מנכ"ל משותף של עמותת צופן.
רו"ח סעדי דיבר בפתחו של מפגש פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שהתכנס היום (א') במשרדי צופן בכפר קאסם. הוא אמר כי מטרת הארגון היא קידום ההשתלבות של אזרחי ישראל הערבים בתעשיית ההיי-טק, על ידי הכנסה של אלפי אקדמאים ערבים לענף ועל ידי הקמת מרכזי היי-טק ביישובים ערביים. סעדי, רואה חשבון עצמאי, הקים את העמותה בנצרת ב-2008 יחד עם סמדר נהב, יזמית טכנולוגית מתעשיית ההיי-טק, ויוסי כותן, מנהל בכיר בתעשייה.
"המטרה: שלושה פארקי היי-טק במגזר הערבי"
"ההיי-טק הוא הקטר של המשק הישראלי ולצערנו, לא השתלבנו בו", אמר סעדי. "אנחנו רוצים ליצור חברה משותפת ולשלב את האוכלוסייה הערבית בהיי-טק. חשוב לבנות את התעשייה הזו בתוך החברה הערבית. שמנו לנו למטרה להקים שלושה פארקי היי-טק: האחד בנצרת, השני באזור המשולש ואני מקווה שעד 2020 נבנה עוד מרכז בנגב. אנחנו בשלבים הסופיים לקידום החלטת ממשלה בנושא ומקווים שבתוך שנתיים-שלוש יהיה פה, בכפר קאסם, פארק היי-טק".
לדבריו, "לא מספיק שבוגרי האוניברסיטאות והמכללות יעבדו ברעננה ובהרצליה, אלא חשוב שהם יוכלו לעשות זאת בתוך היישובים הערביים. אם לאמדוקס יש סניף בשדרות, ראוי שיהיה לה גם בנצרת. אם לאינטל (Intel) יש מפעל בקריית גת, ראוי שיהיה לה גם בכפר קאסם. יש ליצור בארץ חברה משותפת, שהיא דו-כיוונית. כך, בנצרת לא היו ב-2008 כלל חברות היי-טק וכיום יש בה יותר מ-40 חברות, עם למעלה מ-1,000 עובדים".
"הוכפל מספר הסטודנטים הערבים שלומדים היי-טק"
רו"ח סעדי ציטט מסקר של רשות החדשנות, שקובע שבשלושת העשורים שבין 1984 ל-2014 סיימו את לימודיהם בתחום 1,598 סטודנטים ערבים, מתוך 66 אלף סטודנטים. ב-2017 למדו באוניברסיטאות, בלי המכללות, 2.755 סטודנטים ערבים. במכללות לומדים כיום למקצועות ההיי-טק 2,193 סטודנטים מהמגזר הערבי – מתוך 20 אלף ככלל. "הבאנו להכפלת מספר הסטודנטים הערבים הלומדים את מקצועות ההיי-טק בתוך שנים ספורות", אמר. "יותר מ-5,900 מהנדסי תוכנה ערבים הצליחו להשתלב בתעשייה בכל הארץ. בשנה שעברה, בפעם הראשונה, נצרת הייתה על מפת ההיי-טק המקומי – לצד יקנעם, באר שבע, הרצליה ורעננה. היעד הבא הוא שגם כפר קאסם תהיה על המפה".
"התחלנו לקיים בבתי ספר תיכוניים שיעורי היי-טק", הוסיף רו"ח סעדי, "על מנת להגדיל את היקף הסטודנטים בעתיד בתחום, ולכוון את התלמידים למקצועות ההיי-טק".
"מרכזי היי-טק במגזר הערבי = קידום השוויון"
"על ידי יצירה של מרכזי היי-טק במרכזי אוכלוסייה ערביים, צופן מקדמת התפתחות כלכלית ושוויון ומקדמת חברה משותפת, שוויונית וצודקת בישראל", ציין. "החזון של צופן כולל יצירת מסה קריטית של עובדים ערבים בתעשייה ושל תעשייה ביישובים ערבים, שישנו ססטוס קוו, ישברו סטריאוטיפים, ויאפשרו התנסות בחיים אזרחיים משותפים בין ערבים ויהודים. שינויים אלה יהיו הבסיס ליצירת הזדמנויות שוות לערבים בהיי-טק ואף מעבר לכך: הם יקדמו את הכלכלה הערבית ואתה את כלכלת ישראל".
"אנחנו מקווים שחברות היי-טק לא רק יקלטו מהנדסים ערבים, אלא שבעתיד גם ישתלבו בפארקי ההיי-טק הערבים – ויפתחו בהם סניפים. הנורמלי הוא זה המסגל את עצמו למציאות – הלא נורמלי משנה את המציאות על מנת שהיא תתאים לו. אנחנו רוצים לשנות את המציאות ולא רק 'להתבכיין' ו-'לקטר' על הבעיות פוליטיות ועל הקשיים, אלא למצוא פתרונות למען העתיד של כולנו", סיכם סעדי.
לפרטים נוספים ולתרומה ניתן לפנות לאביטל ינובסקי, מנהלת פיתוח עסקי בצופן, לחצו כאן.
הלוואי שחברי הכנסת הערבים (הרשימה המשותפת) היו מטפלים בנושא ובמקום להיות "נגד" יתחילו להיות "בעד" שילוב. כלומר שילוב בכל האספקטים, כולל שירות לאומי וצבאי, ומכאן השמיים הם הגבול. אני לא סתם אומר צבאי, כי אני משוחח עם חברים מכפר קאסם והם אומרים בדיוק כמונו היהודים "אין לי ארץ אחרת".