מיהם מצטייני החודש – ינואר 2018?

תעשיית ההיי-טק, ובתוכה ענף ה-IT, משופעת בטכנולוגיות, אנשים ופרויקטים מצטיינים. יש בה פיתוחים חדשניים, שמגיעים מהארץ ומהעולם, ועובדים ומנהלים לרוב שמפתחים, מטמיעים ומפעילים אותן.

מן הראוי, מעת לעת, לציין אותם לטובה, ולהביא אותם ואת הסיפורים שלהם לקדמת הבמה. בחודש שעבר חנכנו מדור חדש שבו אנחנו, חברי המערכת, מציינים אחת לחודש, ביום האחרון שבו, את הפרויקט המצטיין לדעת העורכים ואת מי שמאחוריו.

המדור הוא המשך למדיניות של אנשים ומחשבים לעודד את המצוינות בענף. אנחנו כבר עושים זאת במסגרת שני פרויקטי הדגל שלנו: מצטייני המחשוב (IT Awards) והמנמ"ר המצטיין.

איך בוחרים?

המערכת בוחרת את הפרויקטים המצטיינים על פי הקריטריונים הבאים: מורכבות הפרויקט, אופי החברה המבצעת, חדשנות, ספקים מעורבים ואינטגרציה, השפעה ברמה לאומית ותקציב.

איזה פרויקט נבחר החודש?

הפרויקט שנבחר החודש הוא שדרוג תשתיות המחשוב של עיריית ירושלים, שבוצע על ידי החברות בינת ודור טכנולוגיות.

פרויקטי תשתית הם בדרך כלל פרויקטים מורכבים, שנוגעים בתחומים שונים וההשקעה בהם היא לא קטנה. במקרה הזה מדובר בתשתיות מחשוב של רשות עירונית מרכזית בישראל, שבה גרים כ-800 אלף תושבים ובאים בשעריה מיליוני אנשים מכל רחבי הארץ והעולם.

פרויקט התשתית מהווה את הבסיס למעבר הרשות לכל נושא הטרנספורמציה הדיגיטלית, שמייצרת את ממשקי הדיגיטל של העירייה עם התושבים ועם מי שעובד בה או מבקר בה. בינת תקשורת מחשבים, שנבחרה להיות מובילת הפרויקט, היא אחת מחברות ה-IT הוותיקות והראשונות בישראל, שהוקמה ב-1982 על ידי האחים יהודה וזהר זיסאפל, שמובילים אותה עד היום. בינת פועלת כספקית פתרונות ואינטגרטורית בשוק הישראלי, ואחת החוזקות שלה היא טיפול וניהול תשתיות מחשוב ורשתות תקשורת, כולל ביצוע פיזי ולוגיסטיקה. הפרויקט שבינת הובילה בירושלים נועד ליותר מ-4,000 משתמשים, אולם יש לו השלכות על כלל תושבי הבירה.

החשיבות של הפרויקט מתעצמת לאור מגמת המעבר לערים חכמות. הטענה היא שעיר חכמה אינה פרויקט טכנולוגי, אבל ללא הטכנולוגיה, שום פרויקט חכם לא יצא לפועל. אחד החסמים העיקריים שמונע מרשויות להיכנס לעולם העיר החכמה הוא תשתיות ישנות, שאינן מסוגלות להתחבר למערכות הדיגיטליות, והממשקים שמייצרים את הקשר שבין התושב לרשות. השקעה בתשתיות היא פרויקט מורכב, שדורש החלטות ברמת ראש הרשות ומנהלי העיר – הן בגלל גודל התקציב והן בגלל המשמעויות של הפרויקט, הסיכונים והסיכויים. בתוך זה יש שיקולים מרכזיים שקשורים באבטחת מידע ושמירה על מאגרי מידע רגישים ביותר, ומכאן שהמשקל של הסיכון הוא גבוה יותר.
מעבר לזה, כפי שהעירייה דיווחה, חידוש התשתיות יחסוך לעיר הבירה מיליוני שקלים בשנה – פרט מאוד חשוב עבור ירושלים, שנחשבת לאחת הערים היותר עניות בישראל.

איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים. צילום: פלי הנמר

מיהו מנמ"ר החודש?

את המכרז, הפרויקט והאחריות עליו ניהל איתמר קורנפלד, מנמ"ר עיריית ירושלים. קורנפלד הוא אחד המנמ"רים היותר מקצוענים שיש בענף, ורק בגלל צניעותו אנחנו לא שומעים על הפרויקטים הרבים שהוא מוביל בעירייה, תוך גיבוי מלא של ראש העיר, ניר ברקת.

בכנס ערים חכמות בשנה שעברה אמר קורנפלד כי עיר חכמה היא צעד הכרחי ולא רשות, ולשם כך מבצעת עיריית ירושלים פרויקטי מחשוב ותקשורת, לצד פעולות שקשורות בממשקים דיגיטליים עם התושבים. לפני כשבוע הודיעה העירייה, כאמור, על סיום פרויקט התשתית, שארך פחות משנה. אין ספק שקורנפלד ראוי לציון לשבח והוא משמש דוגמה למנמ"רים אחרים, שמתמודדים בסביבה לא פשוטה, עם משאבים מוגבלים אבל עם צרכים גדולים וחשובים.