ועדת השרים לחקיקה דחתה הדיון בחוק ההטבות לחברות היי-טק שמשקיעות בהון אנושי כמו בתשתית
הדיון בהצעת החוק, שיזם ח"כ רוברט אילטוב, יתקיים בעוד חודשיים ● ח"כ אילטוב, המשמש יו"ר השדולה למען תעשיות עתירות ידע בכנסת, הציע להתייחס להשקעה בהון אנושי בחברות היי-טק כמו להשקעה בתשתית, כדי לעודד יזמים להשקיע בפריפריה ● בשיחות שניהל עם השרים החברים בוועדה הסתמן רוב להצעה
ועדת השרים לחקיקה החליטה אמש (ב') לדחות בחודשיים את ההחלטה האם הממשלה תתמוך בהצעת החוק של ח"כ רוברט אילטוב, שלפיה השקעה בהון אנושי בחברות עתירות ידע תיחשב השקעה בתשתית. החלטת הדחייה התקבלה בגלל שיקולים שונים. בשיחות מקדימות שקיים ח"כ אילטוב עם השרים החברים בוועדה הסתמן רוב בעד הנחת ההצעה על שולחן הכנסת.
בדברי ההסבר לחוק כותב ח"כ אילטוב, המשמש כיושב ראש ישראל ביתנו ויושב ראש השדולה למען תעשיות עתירות ידע בכנסת, כי כיום, הטבות המס ניתנות רק בהשקעה מינימלית ברכוש קבוע או תשתית פיזית. לדבריו, "אם יעבור התיקון לחוק, הוא יעודד פיתוח, השקעות ותעסוקה בתעשיית ההיי-טק הישראלית, יביא ליציאה מהמשבר הכלכלי ביתר שאת ויזניק אותה קדימה". הוא הוסיף, כי "ההיי-טק הישראלי הוא קטר הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי ואחראי על 40% מהייצוא. לא ייתכן, כי דווקא תעשיה זו, הבנויה על המשאב היחיד שיש לנו – המשאב האנושי – לא יכולה ליהנות מהטבות מס כמו כל מפעל אחר, על אף שהשקעתה בהון האנושי חשובה יותר מכל מכונה".
ח"כ אילטוב אף הגיש לאחרונה הצעת חוק לתיקון סעיף בחוק המו"פ הנוגע לתקבולים שהמדינה תקבל כתוצאה מהעברת ידע לחו"ל, עקב רכישת חברות ישראליות על ידי חברות זרות. לטענתו, בחוק הקיים יש חוסר בהירות מוחלט לגבי היקף התגמולים שהמדינה מקבלת כתוצאה מהעברת ידע – עובדה שמהווה לא פעם מחסום בפני רוכשים פוטנציאלים.
התיקון של ח"כ אילטוב קובע, כי חישוב התגמולים למדינה יהיה מתוך סך כל התקבולים של המשקיעים מהמכירה, ולא מהיקף ההשקעה הראשוני, שכוללת גם השקעה של המדען הראשי. הנימוק לכך הוא שבמקרים רבים, החברה נמכרת שנים רבות לאחר שהמדען השקיע בה, ולכן – כאשר מחשבים את ערך הידע בעת מכירת החברה, יש לקחת בחשבון את מימד ההתיישנות. במקרים כאלה, סך התגמולים שהמדען יקבל יהיה קטן יותר, ואילו למשקיעים והיזמים יישאר נתח גדול יותר של תקבולים בעת המכירה. כיום, נוסחת הפחת היא קבועה – 10% מסך ההשקעה של המדען הראשי, בלי קשר למתי היא נעשתה ומהו ערך הידע שלה.
רק צריך לבדוק היטב מהי אותה השקעה בהון האנושי. שכן אותן חברות מתמחות,למשל במסגרת חטיבות היועצים שלהן,לעשוק את העובדים,לגרוף על גבם קופה יפה כדי שבכירי החברה אוכלי החנם יהנו מכל טוב וכמובן לגלגל עיניים ולטעון שהן משלמות "שכר הוגן".כשהשאלה היא הוגן למי?