"פתיחת תהליכי הליבה באמצעות API – הזדמנות עסקית אך מלווה בסכנות"

"פתיחת תהליכי הליבה בארגונים, באמצעות API, מייצרת הזדמנות עסקית יוצאת דופן – אבל גם סכנות", כך אמר אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה.

שטראוס דיבר בפתח פורום CDO מבית אנשים ומחשבים. מפגש הפורום נערך היום (ג') ב-yes Planet בראשון לציון והנחה אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה. נושא המפגש היה הטמעה פנים-ארגונית של דיגיטל וחדשנות. שטראוס הוא יושב ראש הפורום.

לדברי שטראוס, "מה שמאפיין ארגוני דיגיטל בישראל, הם הידוק הקשר עם לקוחות והעמקת הנאמנות שלהם, שילוב של תווך מחשובי ומעבר לעבודה מבוססת קול וזיהוי דיבור". דיגיטל במיטבו, ציין, "הוא תהליך סדור, מהחזית ועד העורף, עם תהליך תפעולי מדויק ונטול חסמים, אשר מאפשר חוויית משתמש קלה ופשוטה בקצה".

בעולם הדיגיטל, אמר, "ישנה חשיבות גדולה לתשתיות רזות ולתהליכים אוטומטיים. כך, לדוגמה, Fidor, בנק אינטרנטי לחלוטין בגרמניה, שמוציא 40 דולר על גיוס לקוח חדש – לעומת 350 דולר שהם העלות של לקוח חדש בבנק רגיל. גם עלות ה-IT קטנה יותר בבנק זה ועומדת על 15 דולר למשתמש לשנה, לעומת 300-350 דולר לכל משתמש לשנה בבנק רגיל. הנתונים ממחישים את ההבדל".

הופכים לימון ללימונדה

מימד נוסף חשוב בעולם הדיגיטל, אמר שטראוס, "הוא השימוש בנתונים. רוב הארגונים עדיין עושים שימוש קטן מאוד, בחלק קטן מהמידע העומד לרשותם. זאת, בעוד הלקוחות מעוניינים בשימוש במידע אודותיהם. מחקרים מעלים כי רוב הארגונים עושים שימוש ב-15%-12% מהמידע שאצלם. זוהי הזדמנות".

בבוא ארגון לבנות עצמו דיגיטלית, ציין שטראוס, "הוא נדרש לשינוי הפרדיגמה: ממיקוד הארגון בבנייה המתחילה מבפנים-החוצה – לבנייה המתחילה מבחוץ-פנימה. קודם מתחילים לטפל במימד חוויית המשתמש, אז במידע העסקי-תפעולי, ולאחר מכן במערכות וביישומים, בחומרה בתשתית וברשת. המסע הדיגיטלי מתחיל בלקוח, משם יש לעבור לטפל בערוצים, אז באפליקציה ולבסוף בארגון".

"במסעם של ארגונים לדיגיטל", אמר שטראוס, "ארגונים נדרשים לשים דגש מיוחד על יצירת תשתית רזה ותהליכים אוטומטיים (מבוססי RPA). זאת, בהתבסס על ארכיטקטורה שהנה מונעת-נתונים (Data Driven), אשר מביאה את המידע קדימה ממערכות הליבה. ארכיטקטורה זו מבוססת על מיקרו-שירותים, ומאפשרת עבודה בזמן אמת עם הרבה פחות Batch, תוך מינוף היתרונות של אג'ייל ו-DevOps".

שטראוס סקר כמה תובנות מהתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית בכמה ארגונים בישראל, ובהם בנקים, חברות ביטוח, ארגוני בריאות, תעשייה יצרנית, ועוד. הקווים המנחים בארגונים שכאלה, אמר, "כללו מימוש השל תפיסת XaaP (כמו Bank as a Platform), על מנת להחצין שירותים ולצרוך שירותים; שימוש חכם ויוצא דופן בנתונים – מובנים וגם שאינם מובנים; מינוף מתקדם של יכולת AI; התאמת המבנה והתהליכים העסקיים הכבדים שמאחורי החזית מול הלקוח; התאמת כלל הארגון ותהליכי התפעול שלו מהחזית ועד הבק-אופיס – ובחזרה".

"ניתן ליישם שינוי מהסוג הזה גם בארגוני תעשייה/B2B שבהם היכולת ליהנות מהמהפכה הדיגיטלית מאתגרת יותר, לעומת ארגונים קמעוניים/B2C", אמר שטראוס. "דווקא שם, היכולת להוכיח החזר השקעה דורשת ניתוח הרבה יותר מעמיק. בארגונים אלה, גם רתימת העובדים הופכת לגורם מפתח ביכולת ליישם טרנספורמציה דיגיטלית".

"ארגונים העורכים מסע דיגיטלי שכזה", סיכם. "מקבלים ערך עסקי יוצא דופן, המייצר כסף חדש, רמת שירות מדהימה ומצוינות תפעולית. זה נעשה על בסיס מתודולוגיה מוכחת. ככה הופכים לימון ללימונדה".