שרי האוצר והכלכלה השיקו מערכת מחשוב שתאפשר תחרות במכון התקנים

שר האוצר, משה כחלון, ושר הכלכלה, אלי כהן, השיקו הבוקר (ג') במכון התקנים בתל אביב מערכת ממוחשבת, שתאפשר את פתיחת תחום מעבדות התקינה ליבוא לתחרות החל מראשית החודש הבא. כך, מכון התקנים יצטרך להתחרות במעבדות פרטיות – נכון לעכשיו בתקינה של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ובהמשך של מוצרים נוספים.

המערכת פותחה בזמן שיא של תעשה חודשים על ידי צוות של 35 איש, רובם עובדי אגף המחשוב של המכון, בראשותו של סמנכ"ל מערכות המידע, רונן קנובליך. סך ההשקעה בפיתוחה הגיע ל-10 מיליון שקלים, במימון משרד הכלכלה. מערכת נוספת, בעלות של 15 מיליון שקלים, אמורה לעלות לאוויר באוקטובר השנה.

השר כחלון אמר באירוע כי "היה ברור לכולם שיש צורך בשינוי ומכון התקנים ביצע פעולות חשובות ביותר, לא מובנות מאליהן, כדי להיערך לתחרות, שתועיל לכל אזרח בישראל. התחרות תכניס את המכון לתחומים חדשים ותגרום לו להיות טוב ויעיל יותר, ומערכת המחשוב שהוא פיתח מאפשרת זאת". לדברי כחלון, "התחרות היא הדבר הטוב ביותר שיכול להיות לגוף חשוב כמו מכון התקנים, שבלעדיה היה מתנוון".

כחלון התייחס למשבר בקואליציה והזהיר שאם עד ליל הסדר לא יאושר תקציב המדינה ל-2019, "תהיה ממשלה בלי שר אוצר" וכולנו תפרוש מהממשלה. הוא ציין כי אחת הסיבות שהוא עומד על אישור התקציב בקרוב היא העובדה שכלול בו חלק מתקנות הרפורמה בפתיחת התחרות לייבוא. "אי אישור התקציב פוגע בשכבות החלשות ובאזרח הפשוט, שלא מעניין אותו בכלל חוק הגיוס", אמר כחלון בהתייחס לדרישת המפלגות החרדיות להעביר את החוק.

השר כהן אמר כי "בסוף החודש יקרו שני דברים: פתיחת שוק התקינה לתחרות ואימוץ תקנים בינלאומיים, ושני המהלכים האלה יחסכו למדינה 550 מיליון שקלים בשנה". באשר למערכת המחשובית עצמה הוא ציין כי "קשה לפתח מערכת כזו בתוך תשעה חודשים, ובמיוחד בסיטואציה המורכבת הזו, שבה מכון התקנים נחשף לתחרות. סמנכ"ל מערכות המידע והצוות שלו עשו עבודה מקצועית והצליחו לעמוד במשימה אפילו כמה ימים לפני הזמן".

"ביצועים מהירים, טכנולוגיות מתקדמות ואבטחת מידע"

אורי דורי, יו"ר מכון התקנים, אמר ש-"המערכת שהוקמה אוגרת בתוכה את הידע העצום שצברו עשרות המהנדסים במכון, ובנוסף מציגה ביצועים מהירים, טכנולוגיות מתקדמות ואבטחת מידע – הכל בהובלת אגף המחשוב. המערכת מאתגרת אותנו ומכניסה אותנו לתחרות, שנעמוד בה ונהיה הכי טובים".

קנובליך הסביר לאנשים ומחשבים את מרכיבי המערכת: "היא מלווה את המשתמש לאורך כל תהליך היבוא, ומכילה את כל המידע והמסמכים. מדובר במערכת שקופה, אונליין, וכזו שנועדה לחסוך זמן וגם כסף ליבואנים". הוא ציין שהמערכת "מציגה עבור היבואנים את מסלול שחרור הסחורה ואת משטר הבדיקות המתאים. היבואן מבצע אונליין חלקים גדולים מתהליכי היבוא, שהיו עד כה מסורבלים. בשלב מסוים הוא מתבקש לבחור איזו מעבדה הוא רוצה שתבדוק אותו ומרגע זה, המערכת מתנתקת ממערך המחשוב של מכון התקנים (אלא אם כן הוא בחר בו – י"ק), והמעבדה שבה בחר היבואן יוצרת אתו קשר וממשיכה בתהליכים".

לדבריו, המערכת שקופה לחלוטין ומאפשרת לממונה על התקנים במשרד הכלכלה, שהוא הרגולטור של התקינה, להתערב בכל שלב בתהליך אישור היבוא והבדיקות, במידה שהדברים לא תואמים את התקנות והחוק.

"האתגרים בפיתוח היו מורכבים", סיכם קנובליך. "שמנו דגש על ביצועים מהירים ובעיקר על אבטחת מידע. המערכת כוללת שישה מיליון שורות קוד, ותומכת בעשרות אלפי תהליכים וב-1.6 מיליון טרנזקציות ביום עבודה – מספר שילך ויגדל עם כניסת מעבדות תקינה חדשות לתחרות".