פרופ' גואולי ליאנג: "הטכנולוגיה – רכיב ליבה בבית הספר 3.0"

"בית הספר, כמו שאר העולם – עובר שינוי. בית הספר 1.0 היה שייך לחברה החקלאית והתאפיין בהיותו חדר עם מורה זקן ותלמידים מקשיבים. בית הספר 2.0 היה שייך לחברה התעשייתית, ושם התלמידים היו מעין 'אסירים', עם הפסקות בין השיעורים. בית הספר 3.0 הוא העתיד, ויש לו מאפיינים שונים ורבים מבתי הספר הנוכחיים, כאשר אחד מרכיבי הליבה המרכזיים בו הוא הטכנולוגיה", כך אמר פרופ' גואולי ליאנג, אוניברסיטת ויסקונסין.

פרופ' ליאנג היה דובר המפתח בכנס EduTech 2018. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים נערך היום (ב') באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי חינוך וחינוך מתוקשב. הכנס מתקיים זו הפעם החמישית. את המליאה המרכזית בכנס הנחו אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

פרופ' ליאנג נחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם בתחום החינוך. הוא סיפר כי גדל בסין, שימש כמורה משך שבע שנים ואז עבר לארצות הברית לטובת עשיית דוקטורט בתחום החינוך. ממשלת סין ביקשה ממנו להוביל את פיתוח מודל הדור השלישי של בתי הספר, בית הספר 3.0.

פרופ' ליאנג מכהן גם כמנהל ה-National Elementary and Secondary Alliance של סין. לדבריו, "התכנון החדשני של בית הספר 3.0 צריך לענות על הצרכים של שיתוף פעולה בין המורים והתלמידים בבית הספר, וגם לאחר שעות הלימודים, והמעורבות בתחום החינוך היא לא רק של התלמידים והמורים – אלא צריכה להיות גם של משפחות התלמידים ושל הקהילה".

הקהילה – רכיב מפתח בחינוך העתידי

מושג מפתח בבית הספר העתידי, אמר פרופ' ליאנג, "הוא הקהילה. כל הורה נדרש להתייחס לילד של שכנו, כאילו היה ילדו שלו. אנו מאמינים שכאשר יש לנו תלמידים ומורים החיים ביחד, ניתן להתקדם יחד וליצור קהילת חינוך גלובלית. החינוך בבית הספר העתידי ייעשה בסביבה אותנטית, עם פרקטיקה מקצועית ומדעית".

קהילת החינוך הגלובלי, GEC (ר"ת The Global Educational Community), אמר פרופ' ליאנג, "נועדה לממש את העקרונות הללו. בתוכה, יהיו קהילות חינוכיות, שחבריה יוכלו לספק הזדמנויות חינוכיות, מבוססות ידע, כדי ליצור סביבת חינוך אותנטית, עם פרקטיקות חינוכיות מתקדמות. זו צריכה לכלול מימדים של שותפויות ושיתופיות, לטובת פעילויות משותפות של קהילת החינוך הגלובלי".

המשימה, הסביר פרופ' ליאנג, "היא להגיע למצב בו ילדי קהילת החינוך הגלובלי יוכלו ללמוד יחדיו. במהלך התהליך, ללמידה יהיו שותפים התלמידים, המורים וההורים. בדרך זו התלמידים יהיו אזרחים מועילים ותורמים יותר לחברה. הם ייחשפו למשאבים שונים – מדעיים, אומנותיים ואחרים, שיהיו זמינים להם ולמשפחות שלהם". הוא הסביר כי "רעיון הליבה בבניית קהילת החינוך הגלובלית הוא ערכים מוספים שהחברה תקבל מתלמידים אלה. הערכים הם הרמוניה, פתיחות וגיוון, שיאפשרו פיתוח של התלמידים ושכניהם בצורה פתוחה".

אחת הבעיות שהחינוך העתידי יידרש לפתור, אמר פרופ' ליאנג, "הוא האופן ההיררכי בו הגן ובתי הספר פעלו עד היום. בגן, הילדים משחקים, בבית הספר היסודי לומדים שפה, בתיכון רוכשים ידע, ובאוניברסיטה לומדים מקצוע. רק לאחר כל זה התלמידים באים לעולם האמיתי. זה מצב הדורש שינוי. עלינו לשנות את חזון החינוך – מה שהיה נכון מאות בשנים לא יכול להימשך".

חזון חינוך המאה ה-21, סיכם פרופ' ליאנג, "הוא הקנייה לתלמידים את כישורי STEM – ראשי תיבות של מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. בית הספר צריך לשקף את הרוח של הקהילה, הוא צריך להיות מקום בו התלמידים לומדים, אך לא רק – עליו להבנות רוח של קהילה, ליצור כבוד של  התלמידים לעברם, הוא צריך להיות מקום לבניית מנהיגים".

"בית ספר העתיד אינו חד כיווני בו המורים מנחילים ידע לתלמידים – אלא מקום בו הידע עובר ומגיע מכל הכיוונים לכל כיוונים. הלימוד נעשה בו בכל מקום – לא בהכרח בחדר הכיתה. לצד הלימודים בנושאים שונים – פיננסים, משפטים, אומנות, מתמטיקה, הנדסה, מדעים – הילד לומד על עצמו ועל מקומו בחברה, ומבין את חשיבות היחסים בין כל הגורמים בקהילה, עם אהבת השכן ואהבת עצמך".