"ברחתי כשהפולנים הובילו את היהודים לאסם שהוצת"

"ב-10 ליולי 1941 נשמעו מהשדה בו הסתתרתי, צווחות זוועה של יותר מ-1,000 יהודים, שנדחסו על ידי פולנים באסם בכפר ידבוונה – והעלו אותו באש. גם אני הייתי אמור להיות בין אותם אלה. אך תושייה והחלטה של שנייה, גרמו לי לברוח מהשיירה לשדות השיפון, בעת שהובילו הפולנים את היהודים מכיכר העיר לאסם שהוצת".

את הציטוט הזה, מפיו של אביגדור כוכב ז"ל, שמע בילדותו איציק כוכב, יועץ ומנטור להגנת פרטיות וסייבר להנהלות ודירקטורים של ארגונים.

איציק כוכב, לשעבר ממונה הגנת הפרטיות, המידע והסייבר בשירותי בריאות כללית. צילום: יניב פאר

כוכב, סגן אלוף (מיל') בחיל האוויר, ועד לא מכבר ממונה הגנת הפרטיות, המידע והסייבר, בשירותי בריאות כללית, מביא את סיפור הזוועות שעוללו פולנים ביהודים במהלך הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, כמו גם את הישרדותו של אביו, שהתחזה לפולני – עד עלייתו לישראל.

"גדלתי בבית של ניצולי שואה", מספר כוכב. "לכל אחד מהורי יש סיפור זוועה אחר שעוללו הפולנים ליהודים. אני זוכר בילדותי, שאבי אמר בצורה נחרצת, כי הפולנים היו גרועים יותר מהגרמנים: הם התעללו ורצחו ביהודים שהיו שכניהם ואפילו חבריהם. עד גיל 30 הורי לא סיפרו לנו דבר מהזוועות שעברו עליהם. צורת החיים הנוקשה שהייתה נהוגה בבית, הינה בפירוש תוצאה של פוסט-טראומה לאירועים שעבר אבי ז"ל בילדותו".

מחליטים לברוח

סיפור חייו של אביגדור כוכב ז"ל, מתחיל בעיירה וויזנה שבפולין. ערב אחד, בתחילת יולי 1941 – בהיותו בן 16, הוא שמע את בת השכנים הפולניה אומרת: "מחר יאספו את כל היהודים שבעיירה לכיכר העיר". בהתייעצות עם אביו, הוחלט שהמשפחה תברח בלילה לבני משפחה המתגוררים בכפר ידבוונה, המרוחק 10 ק"מ משם. המשפחה אספה את כל מטלטליה על עגלה, ונסה על נפשה.

לאבי, מספר כוכב, "היו עוד שתי אחיות שהיו יחד בעת המנוסה. בהגיעם לקרובי משפחה שלהם בידבוונה, החליטו ההורים להפריד את הגברים מהנשים: הגברים בחרו להסתתר בשדות וחלקם התפרנסו אצל פולנים נוצריים בעבודת אדמה".

אביגדור כוכב ז"ל. צילום משפחתי

ב-10 ביולי 1941, בשעות הבוקר, נשמעו בכפר צעקות של פולנים: הם עברו מבית לבית ובעזרת מוטות וקילשונים הוציאו את היהודים לכיכר העיר. לאט לאט נאספו מאות רבות של יהודים, שנדחקו למרכז הכיכר. מי מהם שניסו לברוח, הוכו באכזריות על ידי הפולנים. באירוע הזה – לא היה אף לא גרמני אחד. עם רדת החשכה הם החלו להצעיד את היהודים לעבר קצה הכפר. הנער אביגדור, שהיה בתוך השיירה ולא ראה את בני משפחתו – החליט לברוח בחסות החשיכה לשדה תבואה גבוה. הוא הסתתר בו בלא תזוזה, פן ייתפס.

ריח חריף של שריפה

לפתע הריח ריח חזק של שריפה. הוא הרים את ראשו, ולנגד עיניו נגלה מחזה "פסטורלי" של אסם תבואה ענקי שעולה באש. מיד אחר כך החלו להישמע צווחות קורעות לב של יהודים שעולים באש. מי מהם שניסו לברוח מהאסם, נתפסו על ידי הפולנים ונשחטו חיים. אביגדור לא ידע בוודאות אם הוריו ואחיותיו בין הנספים – אולם מאז לא ראה אותם יותר.

מרגע זה הבין אביגדור כוכב, כי הפולנים – שעד לא מזמן היו בני ברית וחברים – הם האויב, שיש להיזהר ממנו. הוא שלט היטב בשפה הפולנית, ולא היה בעל חזות יהודית. כך, התחזה לפולני נוצרי ושרד כמה חודשים כפועל חקלאות בחוות של פולנים. הוא למד היטב את כל המנהגים והשירים הפולניים, כולל תפילות נוצריות. כך הוא הצטרף לפרטיזנים פולנים ונלחם בצבא הגרמני. לעיתים חשדו בו שהוא יהודי ואז הוא ברח והצטרף לכח פרטיזני אחר.

בכל פעם שאביגדור פגש ביהודי, הוא שר לו בשקט את התקווה, וניסה לדלות ממנו פרטים על יהודים אחרים מהכפר בו גדל, ועל בני משפחתו. בתום המלחמה ברח מהפרטיזנים והצטרף ליהודים בעיר בנדין – שהתארגנו לעלות בקבוצות לישראל.

"אבי שרד את המלחמה בשל ידיעתו את השפה הפולנית, מנהגי הפולנים הנוצריים וחזותו הלא יהודית", מספר איציק כוכב, "אך בזכרונו חקוקים היו הזוועות שעשו הפולנים ביהודים, מעשי הביזה והאונס להם היה עד יותר מפעם אחת במלחמה. אבי נהג לומר שחלומו הוא לחזור לכפר הפולני בו גדל, וויזנה, ולשרוף את כל הרכוש והבתים של הפולנים שהתעללו ביהודים".

הפולנים מכחישים

בימים אלה, מסכם איציק כוכב, "עם התגבשות החוק הפולני, מקוממת העובדה שמנהיגי פולין מתכחשים לתפקידם של הפולנים ברצח יהודים. האמירה של מנהיגי פולין, לפיה הפולנים ביצעו פקודות של גרמנים – אינה נכונה. כל פעולות הביזה והרצח של הפולנים ביהודים בוצעו ללא כל נוכחות של גרמנים.

לצד אלה, ראוי לזכור את חסידי אומות העולם, פולנים רבים שהסתירו יהודים. העם הגרמני הכיר בשואה ובאחריותו לה – אך העם הפולני, באטימותו, אינו מוכן להכיר באחריותו לרצח היהודים בשואה – וזה הזוי".