קליטת עובדי להב"ה כעובדי מדינה: הכדור עבר למשרד האוצר

משרד המדע והטכנולוגיה הגיש בקשה לנציבות שירות המדינה לאשר 16 תקנים לעובדי להב"ה, על מנת שייקלטו כעובדי מדינה לכל דבר ועניין. זאת, בעקבות פסק דין שנתן לא מכבר בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שהורה למדינה לעשות כן. כמו כן, מנהל מרכזי להב"ה, יוסי טובול, הודיע הבוקר (ד') במפגש עם מנהלי הפרויקט על סיום תפקידו בתום 13 שנות עבודה. טרם ברור מי יחליף אותו.

בנתנו את פסק הדין קיבל השופט דניאל גולדברג במלואן את טענות העובדים, שהגישו את התביעה לפני כשנתיים. העובדים מועסקים כעת כעובדי קבלן, במסגרת מכרז לשירותי כוח אדם שערכה המדינה. רובם משמשים כמדריכים במרכזי להב"ה, בעיקר בפריפריה. 16 מתוכם הועסקו או מועסקים על ידי החברות אמן מקבוצת אמנת וטלדור. שניים מעובדי טלדור כבקר נקלטו כעובדי מדינה ונותרו 14 איש – מה שמכסה את אותם 16 תקנים שאותם ביקש המשרד ושעליהם הורה בית המשפט בפסק הדין.

השופט קבע, כפי שטענו העובדים, כי על אף שהחברות הנתבעות, אמן וטלדור, שילמו להם את השכר, המעסיקה בפועל הייתה המדינה. לכן, ציינו לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, יש להחשיב את העובדים התובעים, שכל אחד מהם עבד יותר מתשעה חודשים, כעובדי מדינה לכל דבר ועניין, רטרואקטיבית.

המכרז לאספקת כוח אדם, שבמסגרתו הועסקו העובדים, היה תקף עד לאפריל 2015. המדינה הודיעה אז לאמן ולטלדור שבאפשרותן להמשיך להעסיק את העובדים במסגרת מכרז מ-2009, שהחליף מכרז קודם. שתי החברות פנו לעובדים והציעו להם להמשיך לעבוד, אולם דרישה זו נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד יותר מ-100 עובדי להב"ה. 20 מהם התארגנו באופן פרטי והגישו את התביעה לבית הדין לעבודה. במסגרת התביעה השיגו העובדים צו לסעדים זמניים, שאסר על החברות המעסיקות לשנות את תנאי השכר שלהם עד לסיום הדיון בה.

בתגובה לעתירה הקפיא משרד האוצר את כל התקנים לעובדי להב"ה ובמשך יותר משנה לא אישר קליטת עובדים חדשים במתכונת הקיימת, עד לקבלת פסק הדין. זאת, על אף שנציגי משרד המדע ניהלו משא ומתן במשך חודשים עם החשב הכללי במשרד האוצר – שבסופו של דבר עלה על שרטון. גם ועדת המדע והטכנולוגיה ו-ועדת הכספים של הכנסת התערבו בפרשה ומתחו ביקורת על האוצר, שפוגע באחד הפרויקטים היותר חשובים בישראל לצמצום הפער הדיגיטלי.

השאלות שעולות בעקבות פסק הדין

פסק הדין העלה מספר שאלות, שמותירות גם את העובדים מודאגים וסקפטים לגבי מימוש הוראת בית המשפט לקלוט אותם.

השאלה הראשונה היא האם המדינה מתכוונת לערער על פסק הדין – מהלך שיכול לדחות את ביצוע ההחלטה לחודשים רבים. שאלה נוספת היא מה תהיה תגובת הנציבות כעת, לאחר שמשרד המדע הודיע שהוא מכבד את החלטת בית הדין ומעביר לה את הבקשה לקלוט 16 תקנים חדשים. הנציבות לא תאשר את הבקשה אלא אם היא תקבל אור ירוק מהאוצר. על פי התנהלות אנשי החשב הכללי בשנה האחרונה, ברור שהאוצר מתנגד לקלוט עובדי מדינה חדשים והוא מעדיף את שיטת המכרזים, שהיא מכבסה להעברת שכר לעובדים חדשים מבלי לנפח את מצבת כוח האדם בשירות המדינה. אם האוצר יסרב, הוא עלול להיות מואשם בהפרת החלטת בית המשפט ובביזיון בית הדין. קיימת גם אפשרות שהעובדים יפנו לבית הדין הארצי לעבודה ויחייבו את האוצר לתת תשובה מדוע אינו מיישם את פסק הדין.

התנגדות האוצר אינה נקודתית לאותם עובדים, אלא חשש מתקדים שהמקרה יהווה כדור שלג לכלל השירות הממשלתי. עובדי להב"ה אינם הראשונים ואינם האחרונים שנחשבים לעובדי קבלן או כתף אל כתף ודורשים להיות עובדי מדינה.

השאלה האחרונה היא מה ההשלכות של פסק הדין על המכרז החדש של משרד המדע להקמת מרכזי להב"ה חדשים, שכולו מבוסס על מיקור-חוץ. העסק מסתבך עוד יותר, מאחר שהחברה שזכתה במכרז החדש, אמן מקבוצת אמנת, היא זו שמעסיקה את העובדים נשוא הפרשה הנוכחית. באמנת אמרו בעקבות פסק הדין כי הם לומדים אותו ואת ההשלכות שלו.
תגובת העובדים

ממטה המאבק של עובדי להב"ה נמסר בתגובה כי הוא "מברך על הודעת משרד המדע והטכנולוגיה. אנחנו מקווים שביצוע ההחלטה יהיה מידי ומיטבי, תוך התחשבות מלאה בוותק של העובדים, על כל המשתמע מכך. אנחנו מצפים להכרזת המשרד על קבלת החלטה זהה בנוגע ל-80 העובדים הנוספים, שהגישו תביעה זהה. כך ייחסך זמנו של בית הדין לעבודה, שנאלץ לדון בימים אלה בתביעה השנייה".