בין עבר לעתיד: הבנקים, הציבור והמטבעות החדשים

אחד ההיבטים המרכזיים להם הייתה התייחסות על הבמה המרכזית בכנס Money 20/20, שהסתיים באחרונה, הוא כיצד הבנקים המסורתיים, ובעיקר המרכזיים שבהם, מתייחסים אל המטבעות הקריפטוגרפים. השאלה היא לא רק כיצד הם חושבים שהמטבעות הללו יכולים להשתלב במערכת הכספים הגלובלית, אלא גם מה הוא הנתיב הטכנולוגי שצריך לפסוע בו כדי לממש את השילוב בין העולם הישן משהו לחדש שפועל, לפי הבנקאים, בהתאם ל-"טכנולוגיית ספרי חשבונות מבוזרת" (Distributed Ledger Technology).

מי שהרים את האצבע כדי לבדוק את כיוון הרוח בכנס, בהיבט של השאלה הזו, בהחלט גילה שהיא השתנתה. אולי עדיין לא מדובר בשינוי של 180 מעלות, אבל אי אפשר היה להתעלם מכך שאם הבנקים המרכזיים בעבר הלא רחוק התייצבו בחזית אחת קשיחה נגד ההשתלבות של מטבעות כמו ביטקוין, בכנס האחרון כבר היה אפשר להבחין בסימנים להסכמה.

אולי מדובר בהסכמה מכורח. האימוץ ההולך וגובר בשימוש במטבעות השונים כאמצעי תשלום ברחבי העולם, העובדה שיש כיום הרבה יותר מטבעות וירטואליים ממה שהיה לפני מספר שנים עם הפריצה של ביטקוין לחיינו, המעבר מהסתמכות על שירותי בנק מסורתיים לערוצים דיגיטליים – כל אלו הן סיבות מספיק טובות לשינוי הגישה ויותר חשוב, לכך שהבנקים המשפיעים כבר לא מתייחסים אל המטבעות הקריפטוגרפים כאויב הציבור או כמשהו שיכול לאיים על המהות של הבנקים.

כוח משימה ממש לא וירטואלי

אחת הדוגמאות לשינוי הזה היא הבנק המרכזי של אנגליה, בנק שנחשב בזמנו אפילו לאחד שנקט את העמדה הקשוחה ביותר נגד שילוב מטבעות וירטואליים במערכת הבנקאית. לא רק שהוא שינה את הטון, אלא שהוא אף הכריז לאחרונה על הקמת מה שמוגדר כ"כוח משימה" שנועד ללמוד היטב את התחום. כמו כן המוסד הוותיק אף התחיל לבחון במקביל השקעות בטכנולוגיות בלוקצ'יין, על כל הנגזרות. הבנק אולי אינו מתכוון ליזום השקת מטבע קריפטוגרפי משל עצמו, אבל הוא בהחלט שוקל שימוש ביכולות הביזור שעומדות בבסיס הטכנולוגי של מטבע כזה.

"אנחנו מבינים שבמערכת מבוזרת יש פוטנציאל לכושר התאוששות ותועלות אחרות, כשמערכת תשלומים מבוזרת היא מערכת שאנחנו רוצים להיות בטוחים שאנחנו מודעים אליה היטב, ושאנחנו רוצים לבחון כיצד היא משתלבת במלואה בעבודה שאנחנו עושים כיום בתשתית שלנו עצמנו", אמר מרטין אתרידג', מנהל המחלקה בבנק אנגליה שאחראית לתחום הפינטק.

אתרידג' גם חזר והדגיש במהלך הכנס כי הוא בטוח שמטבעות קריפטוגרפים אינם מהווים איום כלשהו לקיום של צו הכסף גם בטווח הארוך וגם עם השתנות הטכנולוגיה והאקו-סיסטם, ולא רק בטווח הקצר של ימינו. "אני לא רואה הרבה סיכוי באיטרציה הנוכחית שהנכסים הקריפטוגרפים יכולים לבוא במקום מערכת הכספים הנוכחית. אמנם אי אפשר לדעת מה מצפה לנו בעתיד, אבל הסיכויים הם לטובת מערכת הכספים הקיימת. יהיה צורך בשינוי בבסיס של התפיסה הציבורית לגבי המערכת הפיננסית הקיימת כדי שזה יוכל להתרחש", אמר.

הביתן של וריפון בכנס Money 20/20. צילום: ביג בן פלד

הבנק שאולי כן ישיק מטבע

באירופה עצמה מחכים החודש לראות מה יקרה עם משאל העם בשוויץ בו הציבור יצטרך לקבוע האם רק הבנק השוויצרי הלאומי יהיה זה שיוכל להוסיף כסף למערכת וכך בעצם לשנות את כל שיטת הבנקאות.

כיום בשוויץ כ-90% מהכסף במדינה רשום למעשה בספרים ובאופן אלקטרוני בלבד. הכסף שהבנק הלאומי מכניס לשוק מסתכם, אם כך, בכ-10% בלבד. הציבור צריך לקבוע, בשם היציבות, האם לחזור לשיטות הבנקאות הישנות בהן רק בנק ממשלתי בעצם יכול 'לתת' כסף ורק הוא יוכל לפתוח חשבונות חדשים. להצבעה הזו כמובן יכולים להיות גלים שישפיעו על כל הבנקאות העולמית.

הסיבה למשאל הזה היא המשבר הכלכלי של 2008 בו, לפי תומאס מוזר מהבנק השוויצרי הלאומי, "הציבור איבד אמון במערכת הבנקאות הנוכחית". מוזר משמש כסגן מנהל במחלקה שאחראית בין השאר לסטטיסטיקות, לתקשורת וגם ליחסי חוץ.

לדבריו, המערכת מתכוננת לכך שהשליטה בכסף תחזור לחלוטין לבנק הראשי של המדינה. "יש כמה דרכים ליישם את זה. דרך אחת היא שהבנק המרכזי יפיק מטבע דיגיטלי של הבנק. דרך אחרת היא לפתוח לכל תושב חשבון ישירות בבנק עצמו", אמר. "אפשר יהיה במקביל להרשות שימוש במטבעות פרטיים, אבל רק אם הם יפריעו למנדט של הבנק המרכזי. עורכי הדין אומרים שזה יעניק לממשלה הזדמנות ראשונה מסוגה לגלגל החוצה סוגים מסוים של כסף פרטי מכיוון שכך ניתן יהיה להשתמש בזה כדי לאסור שימוש במטבעות כמו ביטקוין".

הכרחי לפי צרכי הציבור

ג'יימס צ'אפמן, חוקר בכיר במחלקת ניהול ההון והבנקאות של בנק קנדה, סיפר כי הוא כבר העביר את נקודת ההתמקדות שלו לתחום הפינטק ואת השילוב של מטבעות קריפטוגרפים וטכנולוגיית בלוקצ'יין. לטענתו אחת הסיבות לכך היא שהוא צופה שההתפתחות העתידית של כסף דיגיטלי ששייך לבנק מרכזי היא הכרח שיובל מצרכי הציבור.

עם זאת צ'אפמן נשמע פרגמטי משהו לגבי הסיכוי של כסף וירטואלי להחליף את המטבע הנוכחי. "אני לא רואה כיצד זה יכול לקרות כל עוד הבנקים ימשיכו לעשות עבודה טובה בכל הנוגע לשמירה על המדיניות הכספית. האם המטבעות הקריפטוגרפים יכולים לסמל את הסוף של עידן צו הכסף? אני חושב שכן. במצבים של היפר אינפלציה בו הבנק המרכזי יוותר על האחריות שלו ליציבות כספי אפשר לראות איך זה יכול לקרות", הוא אמר.

יצוין כי בין המשתתפות באירוע היו החברות וריפון (Verifone) וקרדורקס.(Credorax), שהציגו את פתרונותיהן.