גילי רענן, סקויה: "סטארט-אפ טוב מכיל צוות יזמים, ומוצר שפותר בעיה נפוצה וכואבת"

"הרבה אנשי חברות הזנק חושבים שהם זיהו פערים היכולים לשמש בסיס לחברת שלהם, ולא תמיד כך הדבר", אמר רענן, שהיה אחד ממשתתפי פאנל קרנות הון סיכון שהתקיים במסגרת כנס SmartPilot1, בהפקת אנשים ומחשבים ● אדי שלו, מנהל שותף בקרן ג'נסיס: "אנו מופתעים כל העת מרמת החדשנות בארץ ובוחנים מאות חברות הזנק בשנה"

"בסופו של דבר, אנו בקרן סקויה מתעניינים בכל חברת סטארט-אפ שניתן לעשות ממנה כסף. בדרך כלל, זה מתמצה בצוות יזמים יוצא מהכלל עם מוצר שפותר בעיה נפוצה וכואבת, בעזרת טכנולוגיה אמיתית", כך אמר גילי רענן, שותף בקרן החדשה של סקויה ישראל. רענן השתתף בפאנל קרנות הון סיכון שנערך במסגרת כנס SmartPilot1, שמטרתו לחבר בין המנמ"רים ובין חברות ההזנק. את הכנס בהפקת אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב'), הנחה פלי הנמר, נשיא הקבוצה, והשתתפו בו מנמ"רים רבים לצד אנשי חברות הזנק. את הפאנל הנחה רפאל פוגל, מנהל פעילות סטארט-אפים באנשים ומחשבים.

לדברי רענן, אחד התחומים שבהם סקויה מגלה עניין הוא הווירטואליזציה והנגזרות הטכנולוגיות ממנה, בשל היתרונות הגלומים בה – הורדת עלויות תפעול והיכולת לקבל יותר שירותי IT. אולם, אמר, "כמו בכל תחום חדש וסקסי, יש להיזהר מהייפ מטורף". לדבריו, "הרבה אנשי חברות הזנק חושבים שהם זיהו פערים היכולים לשמש בסיס לחברת שלהם, ולא תמיד כך הדבר". הוא ציין, כי על חברת הזנק לבחון היכן היתרונות שלה, כיצד ניתן להרוויח כסף, ולהביא לחסכון משמעותי עבור ארגונים. הוא סיים באומרו, כי "יש בישראל מאגר פנטסטי של יזמים מצויינים עם טכנולוגיות שעובדות".

אדי שלו, מנהל שותף בקרן ג'נסיס, אמר, כי "מעניין אותנו כל דבר, אין לנו מוסכמות הנקבעות מראש. רוב ההשקעות שלנו הן בתחום התוכנה, כי אלה דורשות פחות משאבים כספיים. אנו מופתעים כל העת מרמת החדשנות בארץ ובוחנים מאות חברות הזנק בשנה". שלו אמר, כי "ארגוני IT מתאפיינים במיעוט תקציבים, ברצון לשמר את הקיים, כמו גם בחוסר נכונות לאמץ דברים חדשים". לדבריו, בטרם ביצוע השקעה הוא מחפש חברת הזנק "בעלת מוצר גמיש ובעל יכולת גידול, משך הטמעה קצר, פתרון אלגנטי, וכמובן – ייחודי". שלו סיים בציינו את תחום הבינה העסקית כתחום המצטיין בעלייה בכמות הפתרונות שחברות הזנק מספקות עבורו.

ארז עופר, שותף בקרן גריילוק, אמר, כי הקרן שלו משתדלת שלא להשקיע במוצרים הדורשים הטמעה והתקנה ארוכות, אלא במוצרים מבוססי מיחשוב ענן. "לשלוח צבאות של אינטגרטורים ללקוחות זה דבר בעייתי", אמר. לדברי עופר, "אנו מקדישים בשנתיים האחרונות תשומת לב לחברות הזנק הפועלות בתחום הענן או במודל תוכנה כשירות, SaaS. לטעמי, זהו המשכה של טכנולוגיית הווירטואליזציה". הוא הוסיף, כי לצד תחומים אלו, נמשכת שימת הלב לתחומי האחסון, שרידות היישומים ואבטחת המידע. עופר סיים בציינו, כי חשוב לשים לב לאופן שבו חברה מתכננת לחדור
לשוק.

דניאל כהן, שותף בקרן ג'מיני, אמר, כי בקרן חשים שארגונים מגלים רצון להתמקד במספר ספקים מצומצם. "מבחינה היסטורית", אמר כהן, "תחום התשתיות היה תחום בו קרנות ההון-סיכון השקיעו בעבר, אך כעת חלה ירידה בהשקעה בתחום זה". הוא ציין, כי הוא ממליץ להימנע משימוש יתר במילה "ענן" ובנגזרותיה.

לאחר הפאנל התפצל הכנס לשני מסלולים, בהם הוצגו פתרונות של חברות הזנק שונות. במסלול השני הציג ד"ר אלכס וינוקור, CTO אקסנה, קופסה שחורה לדטה-סנטרים. זו אמורה להיות חסינה מפני אסונות שונים ולהגן על המידע הארגוני. הוא אמר, כי הרעיון מצא אוזן קשבת בקרב אנליסטים בארה"ב, וכך, בשנה שעברה הוא נבחר על ידי גרטנר (Gartner) כאחד מעשרת היישומים החמים. ייחוד הקופסה, הסביר, הוא להביא שכפול נתונים באופן יעיל וזול, על מנת שאלו לא יאבדו, לצד יצירת קשר בין האתר המשני והראשי בארגון. המוצר, סיכם, מביא לחסכון משמעותי בעלויות.

רון יקותיאלי, יו"ר ומנכ"ל קלטורה, הציג פתרון ראשון לשידור וידיאו מבוסס קוד פתוח. הוא ציטט מחקרים לפיהם כרבע מהארגונים כבר משתמשים בווידיאו לצרכיהם, וכרבע נוסף יעשה זאת בעתיד הקרוב. הרעיון של שימוש בווידיאו, אמר, הוא לצורך קידום המיתוג, שיפור נאמנות הלקוחות והעובדים, ושלל סיבות שיווקיות נוספות, לצד איסוף מידע פנים ארגוני ושיתופו. הכל, סיים יקותיאלי, מבוסס על רעיון השיתופיות, המביאה לניהול תכני הווידיאו בצורה מיטבית.

נפתלי בנט, מנכ"ל סולוטו, שיעזוב בקרוב את תפקידו ויעבור לכהן כמנכ"ל מועצת יש"ע, הציג רכיב האמור להתמודד עם תקלות מחשבים מתסכלות, על מנת שהמחשבים האישיים יתפקדו כמו שצריך. זאת, הסביר בנט, מבלי שהמשתמש יעסוק בתפעול. "יש מאות אלפי בעיות שונות, ואין ביכולתה של חברה אחת לטפל בכולן בעזרת 'כדור כסף'". הפתרון, אמר, טמון ברכיב המזהה את התסכול של המשתמש, ומזהה מי היישומים הוא ה"אשם" בכך. לדבריו, בדרך כלל תסכול מהיישום הנחשב בעייתי אינו נובע מאותו יישום עצמו, אלא מיישום אחר, שהשימוש בו הוא המביא לבעייתיות ביישום ה"אשם".

עופר ברנדס, מטרסוס, אמר, כי החברה פועלת בשני עולמות. האחד – פיתוח פלטפורמה לשרטוט ויזואלי, ומתן חוויית משתמש טובה יותר ללקוחות AS400; התחום השני אותו הציג ברנדס הוא פיתוח תוכנות ל-iPhone. הוא ציין, כי "המיקוד שלנו הוא ליישומים עסקיים ולא למשחקים. היתרונות הם שניתן לעשות פיתוח שכזה בלא סימולציה".

ד"ר ישי בן שאול, CTO וונובה, הציג את פעילות החברה. הוא אמר, כי הבעיה שהחברה מבקשת  לפתור היא ניהול והגנה על נכסים ארגוניים, בדגש על מחשבים ניידים. "יש צורך לגשר בין דרישות למירכוז מבלי לפגוע בחוויית המשתמש, ופיתחנו ארכיטקטורה המגשרת על פער זה. הארכיטקטורה לוקחת את תכולת הדיסק, מערכת ההפעלה והיישומים שיש בתחנת העבודה, ומעבירה אותו לדטה-סנטר, שהיא מנהלת. מנגד, מחשבי הקצה יכולים להריץ את יישומי המשתמש מבלי שהוא מבחין שאלה אינם היישומים האמיתיים, המצויים בדטה-סנטר. "אנו נותנים מערכת דינמית המאפשרת למנמ"ר ולמשתמש לבחור היכן להריץ את המחשב שלו – ומתי", הסביר.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים