במשטרה הבינו, סוף סוף, שהתקשוב חשוב – ומקימים אגף חדש

המשטרה הודיעה בסוף השבוע על שורה של מינויים בצמרת vtrdui, בהם על מינויו של תנ"צ שי קופרמן לראש אגף חדש שמוקם בה בימים אלה – אגף התקשוב.

בהודעת המשטרה נכתב כי "במסגרת עבודת מטה שהסתיימה בימים אלה להקמת אגף תקשוב במשטרה – במקום מנהל הטכנולוגיות הקיים כיום – ימונה תנ"צ שי קופרמן לתפקיד ראש האגף החדש, ויועלה לדרגת ניצב".

גורמים המקורבים לתקשוב במשטרה הביעו שביעות רצון על כך שהיא החליטה, שנים לאחר הצבא, להקים אגף תקשוב, אולם היו גם כאלה שמתחו ביקורת על כך שהדבר נעשה רק עכשיו. שני הצדדים היו תמימי דעים ש-"מוטב מאוחר מאשר לעולם לא" וכי "בכירי המשטרה, והמפכ"ל רוני אלשיך בראשם, הבינו את החשיבות שיש לאגף התקשוב כחלק אינהרנטי במלחמת המשטרה בפשע ואת תרומת התקשוב למלחמה זו".

דו"ח חריף של המבקר

במאי אשתקד פרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, דו"ח חריף, בו קבע כי "המשטרה נמצאת בפיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר מורכבת טכנולוגית. המשך פעילות המשטרה במתכונתה הנוכחית עלול להרחיב את הפערים במענה הניתן לפשיעה זו".

משטרת ישראל היא אחד הגופים המרכזיים במדינה שאמורים להיאבק במתקפות הסייבר, והיא הקימה לפני שנים אחדות יחידה שנלחמת בפשעים אלה, לאחר שבמשרד לביטחון פנים הגדירו את הסייבר כ-"איום אסטרטגי על מדינת ישראל". אלא שלפי המבקר, המשטרה לא נותנת לכך מענה מספק, בין השאר כי מערך הסייבר מבוזר ואין יחידה מרכזית שמטפלת בנושא.

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. צילום: ניב קנטור

כך, בעוד שמספר תיקי הסייבר עלה פי שניים בין 2013 ל-2015, התקציב שהוקצה לטיפול בתחום ב-2016 צנח ב-30% – עובדה שהביאה לפגיעה חמורה בחקירות ולכך שלעתים קנו החוקרים בעצמם ציוד שהם זקוקים לו במסגרת עבודתם. לדברי המבקר, "תקציב המשטרה אינו נותן מענה להתמודדות עם פשיעת סייבר מתוחכמת טכנולוגית, ואינו מאפשר הצטיידות בכלים חדשים הנדרשים לתחום זה שמתפתח במהירות רבה".

העדר התקציבים המתאימים מקשה על המשטרה לגייס כוח אדם איכותי, שמעדיף את השכר הרב יותר במגזר הפרטי, או את היוקרה הרבה יותר ב-8200 ודומותיה. כך, במשך כשנתיים (!) התנהלו בין המשטרה למשרד האוצר מגעים לתפירת חבילת שכר מועדפת לעוסקים בתחום.

סיבה נוספת שהעלה אז המבקר להעדר מענה לבעיה היא מחסור בתקנים: במועד הביקורת, מערך הסייבר המשטרתי אויש רק בשליש מכוח האדם הנדרש לטיפול מתאים בפשיעת הסייבר. בנוסף, המבקר מצא מקרים שבהם הפיקודים השונים הסיטו את המשאבים המיועדים לתחום הסייבר – לפעילויות אחרות שלהם. התוצאה: 90% מאלה שהגישו תלונות על פשעי סייבר לא היו שבעי רצון מהטיפול המשטרתי בהן.

המבקר המליץ למשטרה לערוך רפורמה מבנית מקיפה בטיפולה בפשעי סייבר ולהקים יחידה מרכזית שתטפל בכך, ושתסדיר את ממשקי ותהליכי העבודה בין הצוותים השונים ובינם לבין המטה. עוד הוא המליץ על יצירת שיח בין המשטרה, המשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר, במטרה לגייס את התקציבים וכוח האדם המתאימים למלחמה בפשעי הסייבר.

לפני שנים רבות… ב-1999

לפני שנים רבות, ב-1999, הוקם מנ"ט (מנהל הטכנולוגיות במשטרה). על פי המשטרה, "המנהל מהווה מעטפת טכנולוגית להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני הארגון. מנ"ט הוא הזרוע הטכנולוגית המשטרתית ועיקרו מתן מענה טכנולוגי יעיל ואפקטיבי למימוש יעדי המשטרה. ההשקעה בטכנולוגיה ומיצוי נכון שלה בתוך הארגון עשויים להוות מכפיל כוח עצום ולספק יחסי עלות-תועלת של תפוקות מבצעיות טובות לאין שיעור".

כה רבה הייתה ההתפעלות במגזר הביטחוני מהקמת המנהל במשטרה, עד שבאו אנשי התקשוב של צה"ל ללמוד מהם, לקראת הקמת אגף התקשוב ב-3.3.2003. אלא שמאז זרמו מים רבים בנהר, פשעי סייבר רבים אירעו והמשטרה, למרבה הצער, נשארה בתחום פשיעת הסייבר מעט מאחור.

כאמור, בראש אגף התקשוב החדש במשטרה יעמוד תנ"צ קופרמן. הוא בן 61, תושב הוד השרון, בוגר תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במנהל עסקים. תנ"צ קופרמן משמש בתפקיד ראש מנ"ט מאז 2011. קודם לכן הוא עמד בראש המחלקה לפיתוח תשתיות ובראש מחלקת פיתוח יישומי מחשב – שניהם במנ"ט.

"קופרמן הוא האיש הנכון במקום הנכון", אמרו לאנשים ומחשבים גורמים בענף. "בשעה טובה הגיעו במשטרה להבנה של חשיבות התקשוב, והיותו גורם שעשוי לסייע לפעילותה בכל הממדים – החל ממלחמה בפשיעה 'הרגילה', עבור בהתמודדות עם פשיעה הקשורה בחלקה למחשוב וכלה בפשעי סייבר 'טהורים'. הקמת האגף תביא למיצוב התקשוב במשטרה, ויש לקוות גם להגדלת התקציבים ומילוי תקני כוח אדם בתחום. קופרמן כבר כיום חבר בספ"כ (ר"ת סגל פיקוד כללי, המקבילה המשטרתית למטכ"ל – י"ה), והקמת האגף היא עוד צעד חיוני ומתבקש בהכנסת המשטרה לפשיעה של המאה ה-21. זוהי תעודת כבוד, גם אם מאוחרת, למשטרה. הם מבינים שבלי זה אי אפשר".

יש סיבות רבות ומנומקות להקמת אגף התקשוב במשטרה. פרשת ההאקר הסעודי, מעצר של 22 חשודים בפדופיליה, בהם מאבטח, מורה לספורט, אנשי היי-טק ומרצה באוניברסיטה, או הרחפנים המסייעים למשטרה בהתמודדותה מול טרור ופשע – כל אחת מהן, לבדה, היא סיבה מספקת לכך.