קריית סייבר בשטח של 100 אלף מ"ר תוקם ברעננה

רעננה רוצה להפוך למוקד הסייבר של אזור המרכז ושל השרון בפרט: ועדות התכנון והבנייה של העיר שוקדות בימים אלה על תכנון להקמת קריית סייבר חדשה, על שטח של 100 אלף מ"ר, במתחם תחנת הרכבת, שממוקמת במערב העיר. באזור יוקמו מבנים ומתחמים לחברות תוכנה שעוסקת בתחומי הסייבר והאבטחה השונים, ואזורי מסחר ותעסוקה לעשרות אלפי אנשים.

זוהי אחת התכניות שאותן מבטיח ראש העיר, איתן גינזבורג, לממש לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, שייערכו ב-30 באוקטובר. גינזבורג אמר לאנשים ומחשבים כי "החלטנו להקים את קריית הסייבר החדשה משום שבשני אזורי ההיי-טק שכבר קיימים בעיר, בדרומה (מתחם אמדוקס) ובצפונה (קריית אתגרים), התפוסה היא קרוב ל-96%".

לדבריו, "הביקוש של חברות רבות למקם את הפעילות שלהן בעיר הולך וגדל. יש ברעננה חברות עוגן גדולות, כמו מיקרוסופט, HP, סאפ ואמדוקס, והחלטנו להיענות לביקוש ולתכנן אזור תעסוקה חדש, עם כל האקו-סיסטם הנלווה".

"עם החיבור לתחנת הרכבת, רעננה תהיה העיר הנגישה ביותר בארץ לאזורי היי-טק. יש לה שלוש תחנות רכבת: שתיים שכבר קיימות ואחת שתקום צפונית לה, בשפיים. משם יהיה חיבור לכביש חדש שיתחבר ישירות לאזור התעשייה בצפון העיר. אם בעבר, נושא התחבורה היה אחד החסמים של חברות להגיע לרעננה, כיום זהו היתרון המרכזי, עם חיבור מסילת הרכבת הישירה לתל אביב, שתקצר את הנסיעה לעיר ל-20 דקות מכל מקום בגוש דן", ציין ראש העירייה.

חיזוק שיתוף הפעולה עם ההיי-טק והאב טכנולוגי חדש

אם ייבחר שוב, מתכנן גינזבורג להדק את שיתוף הפעולה עם תעשיית ההיי-טק ברעננה ועם המנהלים והבכירים רבים שמתגוררים בה. "סיכמתי עם ראשי התעשייה בעיר לקיים אחת לתקופה שולחן עגול, שבו נוכל לשמוע מהם מהן האפשרויות שקיימות בעולם הטכנולוגי לטובת העיר ואיך אנחנו יכולים לשתף פעולה", אמר.

רעיון נוסף שאותו הוא מתכנן הוא להקים ברעננה האב טכנולוגי שישמש לביצוע ניסויים עבור חברות ההיי-טק הוותיקות והסטארט-אפים בעיר. "רעננה היא העיר שיש לה הכי הרבה סטארט-אפים לנפש בישראל", אמר גיזנבורג. "אנחנו רוצים לאפשר לחברות לבצע ניסויים פיזיים בהאב. זה יהיה אזור בתוך העיר עם מסחר, שירותים ועוד, שדה ניסויים טכנולוגי לכל דבר".

רעננה החכמה

לגינזבורג יש גם תכניות להפוך את רעננה לעיר חכמה. "אנחנו בעיצומה של בניית תכנית אסטרטגית לחמש שנים, שבמהלכה אנחנו מבצעים מיפוי מלא של כל הצרכים של העיר – הן בהיבט של התושב והן בהיבט הפנים ארגוני שלנו", ציין. "עיר חכמה זה לא טכנולוגיה, זה קודם כל מסע התושב – איך אנחנו משרתים אותו הכי טוב, בצורה הכי יעילה, בכל מקום שבו הוא נפגש אתנו. כחלק מהתהליך, אני רוצה לשמוע מהתושב מה דעתו על השירותים שהוא מקבל ועל הפעילות שלנו, ולהבין מה הוא רוצה. זה צריך להיות תהליך שמשולב עם הטמעת מערכות ועדכונים פנים ארגוניים אצלנו. בין היתר, אנחנו רוצים לצמצם את כמות הטפסים הידניים שאנחנו עובדים אתם – שלא מאפשרים ניהול נכון".

"במקביל, אנחנו מבצעים פרויקטים שונים, כגון חפירת 25 ק"מ של סיבים אופטיים, שורה ארוכה של מכרזי שו"ב וניתוב ומיפוי דיגיטלי מלא של כל העיר, עם משימות וסדרי עדיפויות", סיים גינזבורג.