אחרי שהשקיעו 100 מיליון ש': הקיבוצים מחפשים עוד סטארט-אפים

הקיבוץ זה כבר מזמן לא רק חקלאות: הכלכלה הקיבוצית של היום מבוססת ברובה על התעשייה. בהתאם לנתוני פירמת הייעוץ BDO, התעשייה הקיבוצית מהווה קצת יותר מ-8% מסך התעשייה במדינת ישראל, והיא מונה כ-270 מפעלים. בסך הכל מעסיקה התעשייה הקיבוצית יותר מ-40 אלף עובדים, חלקם הניכר גרים בפריפריה.

במקביל, מתפתחת בקיבוצים שונים תעשיית היי-טק ענפה למדי. אמנם לא בממדים של ערים כמו תל אביב, הרצליה או באר שבע, אבל היא הולכת ומקבלת מקום בין חדר האוכל למדשאות הגדולות. הקיבוצים נמצאים בתהליך מואץ של התחדשות וחדשנות, והם מעודדים ואף מובילים מיזמים שונים, שנועדו לחבר את חבריהם עם סטארט-אפים, יזמים וקרנות הון-סיכון. לדברי רפי נבו, מנכ"ל קרן משתלת הקיבוצים בתנועה הקיבוצית ומנהל אגף טכנולוגיה, מו"פ וחדשנות באיגוד התעשייה הקיבוצית, באופן כללי השקיעו הקיבוצים עד היום כ-100 מיליון שקלים בחברות היי-טק, סטארט-אפים ומיזמי חדשנות. "ההשקעות הן בעיקר בתחומי החקלאות המתקדמת, המים, וגם בחברות בתחומי הבית החכם, התוכנה והמחזור. המודל הוא השקעה עם יכולת השפעה, אבל לא בעלות. חלפו הימים שבהם הקיבוצים חיפשו לקנות ולהשתלט בכל מחיר", אמר.

הוא ציין כי "הסכום הזה קטן יחסית, ויש רצון והבנה שחייבים להגדיל את היקף ההשקעות של הקיבוצים בהיי-טק".

חדשנות פנימית

במקביל, מתגברת המגמה בקרב רבים מ-270 מפעלי התעשייה הקיבוצית בישראל להשקיע בחדשנות בתהליכי הייצור והניהול של המפעלים. איגוד התעשייה הקיבוצית משמש כזרוע שמחברת בין המפעלים לבין יזמים, משקיעים וסטארט-אפים, וכן מסייע למפעלי התעשייה הקיבוצית להיעזר במימון שהמדינה מעניקה, במסגרת הפעילות של רשות החדשנות ומשרד הכלכלה ככלל. "כשליש ואף למעלה מכך מהמפעלים נמצאים בתהליך במסגרת אחד המסלולים שהרשות מעמידה עבור התעשייה, במסגרת זרוע תעשיה 4.0", אמר נבו. "יש לנו עוד הרבה עבודה, אבל אני יכול לומר שמפעלי התעשייה הקיבוצית מבצעים תהליכי חדשנות והתחדשות יותר מאשר סך כל מפעלי התעשייה בארץ שעושים זאת".

נבו עוסק בתעשייה, חדשנות ויזמות שנים רבות. הוא בן קיבוץ גלאון, שימש כמנהל בכיר בכיל, הספיק להקים ארבעה סטארט-אפים בתחומי המים, ה-IT, הקלינטק והחקלאות, ואף ניהל חממה טכנולוגית באשקלון. לפני ארבע שנים הוא הקים את הקרן לעידוד החדשנות בקיבוצים, שנקראת המשתלה, והוא מנהל אותה, בנוסף על תפקידו באיגוד התעשייה הקיבוצית.

כיצד אתם פועלים?
"אנחנו עובדים בשני מישורים מקבילים: האחד הוא ליווי מפעלים במסלולי תמריצים והטבות של רשות ההשקעות, תכניות תמיכה למו"פ ומופ"ת של רשות החדשנות, וכן מול מכון התקנים. המסלול השני הוא מול הקיבוצים עצמם: עידוד שותפויות והשקעות שלהם בסטארט-אפים, קידום וליווי מרחבי חדשנות קיבוציים ואזוריים, איתור הזדמנויות, והנגשת המפעלים לרשות החדשנות ולרשות ההשקעות.

המטרה שלנו היא לעודד גם את הקיבוצים וגם את המפעלים להתחדש, להתחבר לסטארט-אפים, ולחפש יזמויות ומוצרים חדשים. אנחנו גם מעודדים את החדשנות הפנימית במפעלים הקיבוציים, בין אם על ידי תהליכי ייצור חדשים, מוצרים חדשים, התייעלות או מחשוב רצפת הייצור. גם שם יכול להיות חיבור לסטארט-אפים".

מהו היקף הפעילות?
"מדובר ב-270 מפעלים, רובם בארץ בלבד אבל חלקם עם חברות בנות בחו"ל. החלק הנוסף הוא של חברות שמפעילות בארץ משרדי שיווק. מרבית החברות הן בבעלות הקיבוץ עצמו, או מספר קיבוצים, ואחרות מנוהלות בשותפות גופים אחרים. סך כל המכירות שלנו עומד על 45 מיליארד שקלים בשנה, כאשר שליש מגיע מפעילות בינלאומית".

רפי נבו, מנכ"ל קרן משתלת הקיבוצים בתנועה הקיבוצית ומנהל אגף טכנולוגיה, מו"פ וחדשנות באיגוד התעשייה הקיבוצית. צילום: יח"צ

כיצד אתה מזהה חברות צעירות?
"אני פוגש הרבה מאוד נציגים שלהן ואם אני מוצא התאמה, אני מחבר אותם עם קיבוצים שעשויים להתעניין או שהייתה בקשה מהם. יש כיום עניין רב בקיבוצים להביא אליהם סטארט אפים, בין היתר כדי לעודד את הצעירים של הקיבוץ לחזור לקיבוץ אחרי הצבא והלימודים. בדרך כלל, יש בקיבוץ צוות חדשנות, שמאתר הזדמנויות ואז נציגיו פונים אלינו. בנוסף, יש התחלה של הפעלת מיזמים של חממות, כמו המדגרה ברביבים. לשם מגיעים יזמים מכל מיני מקומות ומקבלים שטח בקיבוץ שבו יוכלו לעבוד, שזה לא מעט עבורם. אחר כך בוחנים אם יש כדאיות כלכלית לשיתוף פעולה אתם, ברמות שונות. למשל, יש מיזם מדיה דיגיטלית במעוז חיים ולא מזמן, קיבוץ אילון קלט סטארט-אפ שיש לו מוצר של ברז חכם. יש מסגרות שונות, כאשר כל קיבוץ פועל לפי צרכיו".

באיזה אופן הממשלה מסייעת לקיבוצים להתחדש ולהתקדם מבחינה טכנולוגית?
"הסיוע הוא למפעלים, לתעשייה, באמצעותנו. לרשות החדשנות יש זירה מיוחדת לעידוד התחדשות בתעשייה. קיים מסלול שמאפשר למפעל שמבין שהוא צריך להתחדש, אבל לא יודע איך, לחבור ליועצים. הממשלה תומכת בתשלום לאותם יועצים. השלב הבא הוא גיבוש תכנית, שמוגשת גם היא לרשות החדשנות, והשלב העיקרי הוא יישום התכנית ואם צריך גם פיתוח – עד לסיום. זה מסלול שלוקח שנתיים-שלוש. במידה שמדובר בחידוש קו ייצור, יש תהליך שמחבר את המפעל לרשות ההשקעות".

נבו ישתתף בכנס תעשיה 4.0, שייערך על ידי התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשייה הקיבוצית, בהפקת אנשים ומחשבים.