למרות המצב: הסתיים פרויקט דטה סנטר ישראלי-פלסטיני
הצוות הישראלי של HPE Point next ייעץ ותכנן הקמת דטה סנטר עבור חברת התקשורת הפלסטינית פלטל ● הדטה סנטר הוקם ברמאללה ומשמש גם את הרשות ● עלות ההקמה - עשרות מיליוני דולרים, מתוכם מאות אלפים לפרויקט המשותף
המצב המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית קפוא, אבל היחסים הכלכליים בין שני הצדדים נמשכים: הצוות הישראלי של Point next, חטיבת השירותים והאינטגרציה של HPE, ביצע פרויקט ייעוץ ותכנון להקמת דטה סנטר ברשות הפלסטינית. מרכז הנתונים החדש ממוקם ברמאללה.
הפרויקט בוצע עבור חברת התקשורת הפלסטינית פלטל, ומשמש גם את הרשות הפלסטינית. השתתפו בו גם קבלני משנה ועובדים מסניפים אחרים של HPE. פלטל דיווחה על הפרויקט, שאותו היא מגדירה כ-"דטה סנטר הגדול במזרח התיכון", באתר שלה, ובפוסט שהעלתה היא חולקת שבחים לשותפים מישראל – כאמור, חטיבת Point next, בראשותו של ד"ר אמיר עציוני. מי שהוביל את הפרויקט מטעם HPE ישראל היה מנהל המכירות, איברהים עבדאללה.
על פי מקורות ברשות, ההיקף הכספי הכולל של הקמת הדטה סנטר מוערך בעשרות מיליוני דולרים, כאשר ההיקף של פעילות הייעוץ והתכנון של HPE ישראל נאמד במאות אלפי דולרים.
מנכ"ל פלטל, מען מלחם, אמר שהחברה ביקשה להקים דטה סנטר חדש כדי לענות על צרכי הניהול והטיפול בנתונים במגזר העסקי בשטחי הרשות. "אנחנו מצפים לעידן חדש, שבו נתחרה בחברות הטלקום הבינלאומיות", ציין.
"הדטה סנטר החדש הוא אחת ההשקעות הגדולות ביותר ברשות בתהליך השדרוג הטכנולוגי שהיא עוברת, והפרויקט מהווה נקודת מפנה בתחום התקשורת והתשתיות ברשות", אמר מלחם. לדבריו, מרכז הנתונים מצויד על פי תקני איכות בינלאומיים. כך, הוא מקדם את פלטל לתקן Tier 3, כדי להבטיח זמינות של 99.98% שרידות, כולל תכניות מתקדמות להתאוששות מאסון.
"המבנה מצויד בארבעה סיבים אופטיים ושלושה מקורות חשמליים שונים על מנת לממש את ההמשכיות", אמר טאג אל דין ג'ומעה, מנכ"ל סאפא – חברה להנדסת חשמל, שביצעה את העבודות באתר. "כמו כן, הוא מצויד בשיטות קירור מודרניות". ג'ומעה חלק שבחים ל-HPE ישראל והגדיר אותה כאחת החברות המובילות בעולם.
ב-HPE ישראל לא הגיבו על הידיעה.
מפגשים במזרח ירושלים
HPE ישראל אחראית גם על הרשות הפלסטינית. מאחר שלישראלים אסור להיכנס לערים הפלסטיניות, הפגישות בין הצדדים מתקיימות בדרך כלל במזרח ירושלים, וכן בעזרת קבלנים מקומיים ונציגים של סניפים אחרים של חברת הענק העולמית.
HPE Point next היא חטיבת שהוקמה לפני שנה ומאגדת את חטיבות השירות, השירותים הטכנולוגיים, האינטגרציה, הייעוץ וההדרכה בחברה לגוף אחד. כיום מעסיקה החטיבה הבינלאומית 25 אלף עובדים – מחצית מעובדי HPE.
קבוצת פלטל הוקמה ב-2005 ובאמצעות חברות בנות, היא מספקת שירותי טלפוניה קווית ליותר מ-300 אלף משתמשים ברשות הפלסטינית, מפעילה תקשורת סלולרית ליותר מ-1.5 מיליון לקוחות ומהווה ספקית הולכת אינטרנט בגדה המערבית. היא נחשבת כמונופול ופעילותה מהווה 19% מהתל"ג ברשות. פלטל נסחרת בבורסה הפלסטינית, שם היא מהווה 50% מהמסחר, ובבורסה של אבו דאבי.
ההיי-טק הפלסטיני – מגזר בצמיחה
הבנק העולמי פרסם בחודש שעבר דו"ח לפיו מגזר ההיי-טק ברשות הפלסטינית נמצא בצמיחה, ומספר החברות בענף בגדה המערבית וברצועת עזה גדל מאז 2009 ב-39%.
למגזר ההיי-טק בישראל יש לא מעט שיתופי פעולה עם חברות ברשות הפלסטינית, לרבות עם פלטל. כך, קרן טכנולוגיה לשלום, שפועלת בחסות מרכז פרס לשלום, רכשה ב-2001 נתח של 3.3% ממניות החברה.
חלק משיתופי הפעולה הללו מוצנעים מסיבות פוליטיות. בין אלה שניתן לספר עליהם נמצאים פרויקטים משותפים לחברת ההיי-טק הפלסטינית ASAL, שפועלת מהעיר החדשה רוואבי, עם מלאנוקס ועם אנשי סיסקו בישראל. מלאנוקס ו-ASAL אף קיימו באחרונה האקתון משותף בשטחים.
יקחו מאיתנו את הידע ולבסוף יתחרו בנו
על פניו, זה נראה כניסיון מוצלח של שיתופי-פעולה בין שני הצדדים, שקיימים כבר שנים רבות בתחומים לא-מעטים (כולל: חינוך, תרבות, כלכלה, חקלאות, רפואה ועוד, אך בסתר... והסיבה היא החשש מפגיעה ב״משתפי-הפעולה״. ואכן, בעבר נרצח בידי פלסטינאי דווקא השחקן-במאי הישראלי ג’וליאנו מר (בן לאם יהודית ולאב פלסטיני), שהרבה לעשות פרוייקטים משותפים לשני הצדדים בתחום התיאטרון, וקידם לאין-שיעור את מעמדם של השחקנים הפלסטיניים. אנו שבים ורואים, שישראל היא תמיד היוזמת, ומהצד השני רוצים להרוס. במקרה הנוכחי אני מודאגת מפני האפשרות, שאנו מספקים את הידע ואת הטכנולוגיה, שבסופו-של-דבר עלולים להיות מופנים נגדנו.