מהם ההיבטים החיוביים של התחרות על הטאלנטים?

"קיימת תחרות בשוק הישראלי על כישרונות כיוון שמדובר בשוק קטן שהביקוש בו גבוה מההיצע. במצב של תחרות, אכן רמות השכר עולות. יחד עם זאת, לתחרות יש גם היבטים חיוביים", כך אמרה רקפת שפירא-כץ, סמנכ"לית משאבי אנוש בפיליפס ישראל.

שפירא-כץ דיברה ברב שיח שעסק בתרומתם של מרכזי הפיתוח בישראל לענף ההיי-טק ולמשק בכלל. את רב השיח הנחו ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף בקרן JVP ושותף במשרד עו"ד הרצוג-פוקס-נאמן ואחראי מחלקת טכנולוגיה ורגולציה במשרד עם יהודה קונפורטס, עורך ראשי באנשים ומחשבים.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה טכנולוגיה וסייבר. צילום: ניב קנטור

"השוק הישראלי צריך גם את חברות הסטארט-אפ וגם את החברות הרב לאומיות"

לדברי שפירא-כץ, "כדי לשמר את יתרונה התחרותי של ישראל, השוק הישראלי צריך גם את חברות הסטארט-אפ וגם את החברות הרב לאומיות הגדולות שמרכזי הפיתוח שלהם מעסיקים כמעט רבע מכלל העובדים בענף. 20% מהחברות המחזיקות במרכזי פיתוח זרים בישראל. 63 מ-307 חברות פותחות גם פעילות ייצור בצמוד אליהם. המשימה שלנו היא למקסם מנגנוני מינוף הדדי כמו תוכנית החממות, שבה החברות הגדולות ממנפות סטארט-אפים שבשלבים מאוחרים יותר יכולים לתרום גם לחברות הגדולות".

בנוסף, ציינה, "חברות גדולות מעסיקות עובדים בתחומים ובפרופילים רחבים יותר מחברות ההזנק. אנחנו בפיליפס, למשל, מעסיקים עובדים במחקר ופיתוח, ייצור ולוגיסטיקה, שרות לקוחות, איכות ורגולציה ועוד". לדבריה, "חברות גדולות תורמות גם ליצוא מישראל, אנו בפיליפס מייצאים יותר ממיליארד שקלים בשנה".

לדבריה, "ניעות תעסוקתית של כישרונות שעוברים מהסטארט-אפים לחברות הגדולות מאפשרת הזרקת חדשנות, חשיבה יצירתית וראייה אחרת לתוך החברה. בעוד שניעות הפוכה מאפשרת הכנסת בגרות ניהולית, ראיה עסקית רחבה יותר ומיסוד תהליכים בסטארט-אפים. אלה מפרים את המשק ובסופו של דבר מאפשרים לקטר ההיי-טק כולו למשוך את המשק קדימה".

"אנו קוראים לממשלה להמשיך להשקיע בחינוך טכנולוגי, משלבים מוקדמים, על מנת לייצר מאגר כישרונות שיגויסו לכלל החברות, ובמקביל – לייצר מגנונים תומכים לחברות הרב-לאומיות המשקיעות בישראל, על מנת שימשיכו להשקיע", הוסיפה.

"אנחנו צריכים עובדים מכל קצוות הקשת המגזרית, המגדרית והגילאית"

בהתייחסה לשילוב אוכלוסיות מיעוטים בהיי-טק, אמרה שפירא-כץ כי "זו משימה לאומית עם אינטרס הדדי למדינה ולחברות כאחת. חשיבותו של גיוון תעסוקתי להצלחה עסקית של חברות ברורה. פיליפס, למשל, פונה לקהל לקוחות מגוון מאוד. כדי לענות לצרכי הלקוחות שלנו אנחנו צריכים עובדים מכל קצוות הקשת המגזרית, המגדרית והגילאית. ככל שנעסיק אוכלוסייה מגוונת יותר, כך נגדיל את החדשנות והיצירתיות שלנו".

"ייצוג מלא ייקח עוד זמן אבל אנו כבר רואים את השיפור שהושג כתוצאה מתוכניות ארוכות טווח שהחברות מעורבות בהן. בפיליפס אנחנו לוקחים חלק בתוכנית מנטורים בשיתוף ארגון צופן: עובדים שלנו, חלקם מהמגזר הערבי, חונכים סטודנטים וסטודנטיות מהמגזר במקצועות התוכנה לשיפור מיומנויות לשוק העבודה. כמו כן, עובדים שלנו בני המגזר מלווים קורס באוניברסיטת חיפה מטעם צופן המעניק הכשרה מעשית לסטודנטים ובוגרי מקצועות ההיי-טק מהחברה הערבית. כחלק מתהליך הגיוס אנו עובדים בצמוד עם עמותות וארגונים שונים כגון צופן וריאן על מנת להגיע לקהלים רחבים באוכלוסיה הערבית", הוסיפה.

היא סיימה בציינה כי "חל שיפור מתמשך אצלנו בתחומים אלה. כיום מועסקים כ-9% עובדים ועובדות מהמגזר הערבי במקצועות התוכנה בפיליפס. ככל שאנו קולטים יותר כך גדל מעגל ההשפעה והחשיפה כי העובדים שרואים 'כי טוב' מביאים גם את חבריהם לעבודה בפיליפס. עצתי בהקשר של העסקה מגוונת, היא שכל חברה צריכה להתמקד באזורי היתרון היחסי שלה. כך, נגדיל את ההעסקה המגוונת על כל היבטיה בשוק התעסוקה בישראל".