נתניהו הכריז על תכנית חירום לפתרון המחסור בכוח אדם בהיי-טק
הממשלה תקים צוות לפתרון הבעיה, בראשות פרופ' אבי שמחון ● ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק: "הממשלה חייבת לשתף את התעשייה בכל תכנית שהיא עושה ולמנות לצורך כך גורם שיש לו גישה למקורות תקציביים"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה להכין תכנית חירום לאומית למציאת פתרון לבעיית המחסור בכוח אדם בהיי-טק. נתניהו הנחה את פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, להקים צוות משותף עם המועצה להשכלה גבוהה, משרד האוצר ומשרד החינוך, על מנת שיגיש הצעות לפתרון הבעיה החמורה.
התכנית שנתניהו מבקש לגבש היא המשך להחלטה קודמת של הממשלה, שהתקבלה לפני שנה וחצי, וששמה ליעד להגדיל ב-40% את מספר הסטודנטים למקצועות ההיי-טק, בתוך חמש שנים. נראה שהתכנית נושאת פירות: בדיון בממשלה ציין נתניהו כי על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, השנה נרשמה בפעם הראשונה עלייה של 40% במספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק. יצוין כי הגידול במספר הלומדים השנה את המקצועות המדעיים נבע בין היתר מתקציבים שהפנתה המועצה למוסדות האקדמיים, כחלק מאותה החלטת הממשלה. תקציבים אלה עודדו את האוניברסיטאות לקלוט עוד סטודנטים בתחומים אלה ולהרחיב את מעגל הלומדים.
"אם הממשלה תפעל לבד – זה לא ילך"
המחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק החל לפני מספר שנים ומעורר מאז דאגה רבה בממשלה ובתעשייה, עד כדי חשש כי ישראל תאבד את מעמדה כאומת הסטארט-אפ. התעשיינים מתריעים על המחסור כבר זמן רב וקוראים לממשלה לפעול כדי למגר אותו.
ואמנם, בהתאחדות התעשיינים שבעי רצון מהתכנית הנוכחית של נתניהו. ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות, אמר לאנשים ומחשבים כי "אני מברך את ראש הממשלה, שהביא לכך שסוף סוף מכירים בכך שבעיית המחסור במהנדסים היא קרדינלית". הוא העיר ש-"הבעיה אינה רק מהנדסים אלא גם אנשי טכנולוגיה ברמה גבוהה באופן כללי. בתכניות שהצגנו, הדגשתי בפני ראש הממשלה כי היא הבעיה היא אקוטית, בין היתר בעקבות הפרישה ההולכת וגוברת של מהנדסי פיתוח, עולים מברית המועצות לשעבר, עקב גיל, והעובדה שאין כרגע מי שימלא את מקומם".
לדעת מרום, אם הממשלה רוצה באמת לייצר תכנית שתפתור את הבעיה, עליה לעשות מספר דברים: "קודם כל, נתניהו צריך למנות פרויקטור לתכנית, כזה שיש לו גישה למקורות תקציביים. התנאי השני הוא שיתוף פעולה הדוק ומעשי עם משרד החינוך, כי הפתרון המלא צריך לבוא מחינוך עוד מבתי הספר היסודיים, ולא רק מסטודנטים".
הוא הוסיף כי "התנאי השלישי הוא שהממשלה תפנים שהיא חייבת לשתף אותנו, את תעשיית ההיי-טק, בכל תכנית שלא תהיה. אם הממשלה תחליט לעשות הכל לבד – זה ייכשל. היא חייבת להקים שולחן עגול עם מיטב המוחות של תעשיית ההיי-טק וכל הגורמים האחרים הנוגעים בדבר. הממשלה לא יודעת אילו מקצועות בדיוק חסרים ובשביל זה היא חייבת לשתף את הסקטור העסקי, את חברות ההיי-טק, שכבר כיום מממנות הכשרה ועושות שורה של פעולות בעצמן ומכיסיהן. אבל זו טיפה בים ואם לא נאגד את כל הכוחות – זה לא ילך".
מרום ציין גם תכניות כלליות שנעשות בתעשיית ההיי-טק לפתרון הבעיה, ושהוצגו לראש הממשלה ולשרים הרלוונטיים. אחת מהן, תכנית שאותה הוא מקדם אישית, היא עידוד עלייה לארץ של מהנדסים ואנשי היי-טק יהודים, או חזרתם ארצה של ישראלים לשעבר, כדי שייכנסו במהירות לעבודה בענף בישראל.
לסיום הוא אמר כי הטענה שלפיה יש מהנדסים ואנשי טכנולוגיה בני 45 ומעלה שלא מוצאים עבודה היא "אגדה אורבנית". לדבריו, כל מי שמתאים – מוצא עבודה. גם עניין שילוב החרדים, שמוצג כזה שיפתור את הבעיה, אינו מדויק. מי שחושב שאפשר להכשיר מישהו, ולא משנה אם הוא חרדי או חילוני, במשך בין שלושה לחמישה חודשים ולהפוך אותו למהנדס פיתוח – טועה ומטעה. המסלול הוא חמש שנים, ואין קיצורי דרך. אני לא מכיר דרך. הפתרון צריך להיות לטווח ארוך".
סטודנטים בעלי תארים מתקדמים לא מתקבלים לעבודה בגלל חוסר ניסיון. ההצעה שלי שהרשות לחדשות שנותנת מענקים, תאלץ חברות לקבל את אותם סטודנטים בעלי תארים מתקדמים ללא ניסיון, שהרי הם ירדו מהארץ ונאלץ להחזירם ארצה מהעיר. בואו נגרום לאותם צעירים להישאר בארץ.
יש המון אנשים בעלי ניסיון של עשרות שנים במחשבים ורשתות שעושים קורסים של אבטחת מידע אך כשזה מגיע לחיפוש עבודה ללא ניסיון של 5 שנים בתחום בחברה גדולה אין להם סיכוי. אז במקום לחפש עובדים בחו"ל שיורידו את ההקשחה והדרישה הלא הגיונית הזו. הרי מאיפה יהיה לו ניסיון בחברה גדולה אם אף חברה לא מוכנה לקלוט אותו למרות תעודות בתחום.
מה דעתכם?
אני מכיר הרבה ערבים שכבר הרבה זמן מחפשים עבודה בהייטק.ויש להם תארים
בהיי טק צריך "למחזר" את הדור הותיק יותר שלא מוצא את עצמו, אבל הבעיה היותר גדולה שלנו היא חוסר בכח אדם בכל שאר ענפי התעשיה - מסגרים, רתכים, נגרים, כל ענף הבניה - אנחנו מסתמכים רק על יבוא יבוא או על בני דודים שאחר כך עושים לנו פיגועים בתוך המפעלים...
צריך לעודד נשים להיכנס להייטק וזה יגדיל את הכוח אדם בתחום.
אז למה אני לא מבין ממשלת ישראל קיצצה בתקציב לאחד הפרוייקטים המדהימים שמספק כל שנה צעירים רבים ליחידות הטכנולוגיה המפוארות של צהל ולאחר מיכן לחברות ההיי טק . תוכנית שכוללת 15000 תלמידים במסגרת ארגון prest התוכנית עומדת בפני סכנת סגירה בתי ספר רבים לא יכלו לעמוד בזה
להחזיר את הפיתוח ללוט"ם וממר"ם בצה"ל לכל התחומים, החוסר נוצר בגלל הכנסת הסאפ לצבא וביטול הפיתוח העצמי. כל עמודי התווך של ההייטק במדינת ישראל נולדו בממר"ם ולוט"ם. לא צריך תקציבים נוספים להיפך הצעירים שיעבדו שם יחסכו מיליארדים ויהוו את דור ההמשך.
יש אנשים זמינים בקלות: 1. ישראלים שלא מצליחים לחזור מחו"ל כי משרד הפנים והחוץ שמים להם רגליים - הבן שלי שעובד בהיטק בחו"ל , מנסה כבר שנה לחזור לארץ עם משפחתו, וכל פעם מוצאים תירוץ אחר לדחות את הסדרת המסמכים - מושכים תשובות חודשים, ואז מבקשים עוד מסמך ועוד חותמת ועוד חוות דעת ... הוא לא רוצה להגיע באופן לא חוקי לארץ ולהסתכן בגירוש של אשתו והילדים . סדרו את המכשולים המעצבנים ועוד שבועיים הוא כאן ועובד 2. אנשים מבוגרים שנפלטים משוק העבודה ולא מצליחים למצוא עבודה בגלל גיל ..
מה אפשר לעשות כדי להשאיר אנשים מנוסים, מקצועיים בתחום גם אחרי גיל 40 או 50 ואפילו 60 ? היום הם נפלטים משוק העבודה וכדאי להמשיך לנצל את הידע והנסיון שלהם כל עוד הם מעונינים ומסוגלים לתרום.
זאת בתנאי שיקצו את התקציבים הנכונים וייתנו חופש פעולה לשיתוף פעולה בין התעשייה ולבין מוסדות החינוך בישראל ולטפח את האוכלוסיה העתידית לרשת את מומחי הטכנולוגיה והמדעים כבר מגיל בית ספר יסודי, לממן תכנית של מעורבות של מדענים ואנשי היי טק בבתי הספר ולקיים מיזמים משותפים ברוח התעשייה מבלי שיריבו כל השותפים ויזרקו כל אחד על גבו של האחר את בעיית המימון ..יש מספיק כסף בדינה אבל אין רשות אחת שמקיפה את הכל בוחנת את צרכי העל ולכן יש הרבה יוזמות לוקאליות וכל אחד מושך לכיוון אחר.זו צריכה להיות כתנית לאומית עם היערכות לאומית ועם מימון לאומי בטוח ובוודאות שלא יעמוד בפני קיצוצים כל יום שני שלישי וחמישי כמו שנעשה במדינות ה-OECD.ששם יש תכנון לאומי מראש, ויש הקצאת משאבים עוד מגיל גן טובת בתי הספר וכלה ברמות תיכוניות עד למכללות טכנולוגיות ואוניברסיטאות וכך ..יוצרים עתיד בטוח! מי ירים כפפה זו?